לכבוד יום האהבה מצביע אבנר מירב מקופישופ אונליין, על התפקיד שתופס המשקה השחום במשחק המיני, ומסביר למה כשאנחנו שותים הרבה שוקו אנחנו מרגישים מאוהבים.
המון בחורות שקוראים להן אינגה פגש אבנר מירב בחופשת הקיץ שלו בשבדיה ובנורבגיה. הוא מצא שם גם את הפיורדים, עשרים שעות אור ביממה, והמון קפה, שאיך לומר זאת בעדינות, לא לגמרי מצדיק את המוניטין שיצאו לקפה הסקנדינבי.
מה נעשה אנחנו אניני הקפה בצאתנו ל''שטח''? האם נגזר עלינו לסחוב מקינטה לאורך קילומטרים ולזכות במבטי בוז מחברינו? לאבנר מירב יש כמה הצעות למטיילים שלא יכולים לוותר על האספרסו המשובח גם על הג'בלאות הנידחות ביותר.
למי מאיתנו, יושבי בית-הקפה, לא קרה שראה ידוען זה או אחר יושב כמה שולחנות לידו? אבנר מירב מספר מתי ואיפה זה קרה לו.
מעמדת הברמן נראית הפעילות בבית הקפה אחרת. פרצופים מוכרים נכנסים ויוצאים, לקוחות קבועים מספרים סיפורים קבועים, והמלצריות מקטרות על הטיפים. דברים שרואים משם.
שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה. אולי כדאי שתשתה קצת פחות? אבנר מירב מקופישופ אונליין עם כל העובדות על קפה ובריאות.
רגע לפני החום הגדול משחרר אבנר מירב מקופישופ אונליין אוצר מתכונים לקפה קר. לא למכורים בלבד.
על אותו קילוגרם קפה קלוי, שעולה 70-100 שקלים לבעל בית הקפה בישראל, מקבל איכר הקפה בעולם השלישי בין 2 ל-50 סנט אמריקאי. אז לאן לעזאזל הולך הכסף שאנחנו משלמים עבור האספרסו הקצר (או ההפוך המוקצף) שלנו? טור חתרני עם סוף אופטימי, למי שרוצים להפוך את הקפה שלהם לקצת פחות מריר.
הקפה, התה והיין נפגשים למפגש גורמה תחת קורת גג אחת ב''איש הענבים''.
מאלכסנדר וגן אורנים לטריאקי, מעריץ את חיים כהן וג'יימי אוליבר וחולם לאכול (במיטה) עם מדונה. קורדובי ראובן מטריאקי.
אנו נכנסים לבית-קפה בפעם הראשונה ומציצים בתפריט. מהדף קופצים לעינינו שלל שמות מתוחכמים ומסובכים של משקאות הקפה השונים. מילון מונחים בסיסי שישמש אותנו במסענו בעולם משקאות הקפה.
בחוץ יש גשם, ברקים ורעמים. קר לנו ואנו מחפשים משהו שיחממנו מבפנים. לכן קיבצתי ואספתי קובץ מתכונים. שיישמחו לנו את הלב בעונת הגשמים.
את הקפוצ'ינו שלי אני שותה בבית-קפה. אני מעשן, לכן בחורף יוצא לי לעיתים קרובות לשבת במרפסת בית הקפה שמוגדרת "אזור-עישון", מכוסה בסוככי פלסטיק וזרועה תנורי גז בצורת פטרייה. כולנו מכירים את הרגשת הרוגע הזו, לא משנה כמה הומה-אדם המקום, תמיד יש איזושהי תחושת רגיעה בישיבה באזור המחומם כאנטיתזה לסופה שבחוץ.
קשה לקבל תמיד את ספל האספרסו בדיוק כפי שנרצה אותו. אבל בעולמנו המודרני ניתן להגיע לתוצאה שתשביע את רצוננו תמיד בכך שנכניס לביתנו מכונת אספרסו.
בשעות הבוקר המקום מוקף במראות של סוחרי עתיקות, גופי תאורה, כלי קריסטל, טקסטיל ושאר מראות של שוק מזרח תיכוני. בשעות בין הערביים נראה הקפה מבין שורות של נברשות קריסטל ובערב ניתן לשבת בין יצירות האומנות שבתוך המקום.
אני, למשל, מגדיר קפוצ'ינו כ''שליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף''. רוב בתי-הקפה הקנדים, לעומת זאת, מגדירים קפוצ'ינו כ''טיפת אספרסו, מוצפת בקצף חלב ספוגי שרוף עם פצפוצי-שוקולד מלמעלה''.
שחור כמו השטן, חם כמו גהנום, טהור כמו מלאך מתוק כמו אהבה. ''
לא שקפה נמס או בוץ עומדים חס וחלילה לפנות את הזירה, אבל אם בעבר שתיית קפה אמיתי היתה ארוע חתרני כמעט, היום הוא הופך לבילוי המועדף עלינו הישראלים. וכהוכחה די להציץ במסעדות היקרות המושקעות והמצויינות שמשוועות ללקוחות, בעוד בתי הקפה מוקפים בתורי אנשים המשחרים לכסא פנוי.