תכין לי לקחת


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

 מה נעשה אנחנו אניני הקפה בצאתנו ל''שטח''? האם נגזר עלינו לסחוב מקינטה לאורך קילומטרים ולזכות במבטי בוז מחברינו? לאבנר מירב יש כמה הצעות למטיילים שלא יכולים לוותר על האספרסו המשובח גם על הג'בלאות הנידחות ביותר.

כשרצים ממקום למקום בימי עבודה או סוף שבוע, בין סידורים ושאר עניינים, לא תמיד יש זמן לעצור ולשבת בבית קפה לספל של קצר. לכן, רוב בתי הקפה מוכרים את הקפה גם בתחליפי פורצלן - כוסות נייר. זה הפך לכל כך מקובל עד שיש אנשים שהוציאו מהלקסיקון שלהם לגמרי את המושג ''לשבת'' בבית-קפה לטובת כוסות ה''טייק-אווי'' ורשתות קפה מסוימות הבינו את סדר-היום של אנשי ה''אין לי זמן'' ואפילו בפוסטרים הפירסומיים אחת מהן יש רק כוס נייר.

נאמר שאני יוצא מהבית ויודע שיש לי בערך 20 דקות עד שהאוטובוס מגיע. משום שאינני שייך לאנשי הטייק-אוואי, אם אין לי זמן, אני מאמץ את השיטה האיטלקית ושותה אספרסו על הבר לפני שאני ממשיך בריצות. למי שלא שם לב, את רוב משקאות הקפה האיטלקיים, כאשר הם מוכנים כהלכה, ניתן לשתות ברגע שהם מוכנים.

אולם, כאשר יוצאים מהעיר, כבר פחות קל למצוא כוס-קפה סבירה, במיוחד בטיולים. לכן, חלקנו ייקחו תרמוס מלא בנס קפה חזק ומתוק להחריד וחלק לא מבוטל יביא ערכת קפה הכוללת גזייה, שני ספלוני-זכוכית, 250 גרם קפה שחור וקילו סוכר. לצערי, יחס זה של 1ל-4 קפה מול סוכר הוא גם היחס שבו רוב ה''מחנאים'' משתמשים כאשר ימתיקו את הקפה שלהם. כנראה שמתישהו במהלך הדרך, כמות הסוכר בתה הבדואי הועתקה לקפה הגזיות הישראלי שנוצר בהשראת הקפה של אותה העדה.

אבל מה איתנו אניני הקפה? האם נגזר עלינו לסחוב מקינטה לשטח ולזכות במבטי בוז מחברנו, שחיכו בסבלנות לראות מה ייצא מהמתקן המעושר, והתרגזו למראה 60 מ''ל של נוזל שחור שבזמן הכנתו בזבז חצי מיכל גז?
אז לא, יש פתרון אחר. אני ממליץ על אחת משתי דרכים להנות מקפה טוב בדרכים:
האפשרות הראשונה והמעט מסובכת יותר, היא לקחת איתכם פלנג'ר (French Press) וגזיה ולהרתיח מים במקום. האפשרות השנייה היא לרכוש מקינטה חשמלית שמתחברת למצת הרכב. יש דבר כזה. וזה פתרון אידיאלי לאלו מאתנו ששייכים לדור ה''אין לי זמן, אני בטיול אבל לא בא לי על קפה בוץ''. פשוט שמים מים, קפה ומתחברים למצת. החיסרון היחידי הוא, שאם שכחתם את המצית, לא תוכלו להשתמש במצת הרכב להדליק סיגריה יחד עם הקפה המוכן.

עם החידושים הטכנולוגיים של היום, מושג הטייק-אוואי, שדרך-אגב, נמצא בשימוש רק בישראל (בארצות דוברות אנגלית אוכל לקחת זה Take-Out ושתייה זה To-Go), התרחב הרבה מעבר למרחק בין בית הקפה לתחנת האוטובוס. אני אישית מקווה שבעתיד את ''ערכת הקפה'' לטיולים, יחליף ''תרמיל אספרסו'': מכונה קטנה, קצת חלב, קפה גורמה ושני ספלוני פורצלן לבנים קטנים.