סיבוב קפה בקנדה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

  אני, למשל, מגדיר קפוצ'ינו כ''שליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף''. רוב בתי-הקפה הקנדים, לעומת זאת, מגדירים קפוצ'ינו כ''טיפת אספרסו, מוצפת בקצף חלב ספוגי שרוף עם פצפוצי-שוקולד מלמעלה''.


בשבוע השלישי של יולי הגעתי לטורונטו, אחרי תקופת המתנה ארוכה ואחרי שבקושי מצאו לי מקום על הטיסה. הייתי קרוב ל-20 שעות בדרכי, עובר מטיסה לחניית ביניים ושוב לטיסה. בדרך הסתפקתי בקפה של מטוסים, שלפי הטעם היה מועשר בתוסף דלק-סילון, ובקפה של שדות תעופה (''פייב דולר'ס סר''). חשבתי שאני מתחיל לשכוח מהו קפה טוב ושמתי לי למטרה למצוא ספל קפה משובח.

מי שראה את הסרט ''שרק 2'', בטח זוכר את הסצנה שבה קהל מבוהל של אנשים בורח מ''סטארבאק'ס'' אחד ל''סטארבאק'ס'' שני מעבר לרחוב. הופתעתי לגלות עד כמה הדבר קרוב למציאות. ענק קפה זה, עשה בשוק הקפה הצפון-אמריקאי מה שעשה פרנץ-יוזף במזרח אירופה... עשיתי את הטעות ונכנסתי פנימה. עשיתי טעות גדולה יותר והזמנתי כוס-קפה. חובב קפה שכמוני, יודע שבביקור ראשון בבית-קפה כדאי להזמין אספרסו, כ''נסיעת מבחן'', משום שזהו משקה אשר הכנתו אינה מסובכת במיוחד וניתן דרכו לעמוד על טיב הקפה במקום. ידוע לי שבקנדה יש שפע מים, אבל כמות המים ששמו לי באספרסו הייתה פשוט מגוחכת! אני משקה אדניות בפחות מים!


מטורונטו לקחתי טיסה פנימית לוונקובר ומוונקובר נסעתי לעיירה קטנה שנקראת ''פנטיקטון'' בדרום מחוז קולומביה הבריטית. לאחר שהות מסוימת בארץ עשירת-מייפל זו, גילתי שישנן הגדרות שונות לדברים שונים ברחבי העולם. אני, למשל, מגדיר קפוצ'ינו כ''שליש אספרסו, שליש חלב ושליש קצף''. רוב בתי-הקפה הקנדים, לעומת זאת, מגדירים קפוצ'ינו כ''טיפת אספרסו, מוצפת בקצף חלב ספוגי שרוף עם פצפוצי-שוקולד מלמעלה''.


באותה פנטיקטון, התחלתי לשבת בבית-קפה שנקרא ''Green Beans'', אשר, לאחר הסברים מהלקוח המעצבן (אני), הגיש אספרסו ראוי לשתיה. הייתי יושב שם בקביעות, התיידדתי עם בעל המקום ובסופו של דבר, היה בעל-הבית נותן לי להכין לעצמי את כוס הקפה שלי. ראוי לציין, שברוב בתי הקפה בקנדה, המשקה הנצרך ביותר הוא קפה פילטר. אינני מדבר על אותו קפה-פילטר שמוגש בארץ, עם פילטר אישי לכל כוס. קפה הפילטר הקנדי מוכן בתפוקה של גלונים בתחילת כל משמרת בבית-הקפה, כך שבמשך רוב שעות היום ניתן לקבל קפה עקר שעומד בתרמוס ענק כבר כמה שעות.


רצה הגורל ובאותה פנטיקטון פגשתי את לינדה, הוונקובראית. לינדה ואני ישבנו מספר רב של פעמים על כוס קפה ולאחר כמה וכמה פעמים כאלה, מאסה בתלונות שלי בכלל ובפרט במשפט ''הקפה בישראל יותר טוב''. לכן, החליטה אהובתי החדשה להראות לי שגם בקנדה ניתן למצוא ספל קפה טוב.
כאשר באתי לבקר אותה בוונקובר, היא לקחה אותי לאחד מארבעת סניפי ''קפה ארטיג'יאנו'' בעיר. כבר מהפוסטר בחוץ, המציג קפוצ'ינו מעוטר בלאטה-ארט לתפארת, ידעתי שהגעתי למקום הנכון. הזמנתי קפוצ'ינו והופתעתי מאיכות המשקה שקיבלתי. היה זה אחד הקפוצ'ינואים הטובים ביותר שהכינו לי מעולם. עמד בכל סטנדרט אפשרי והיה פשוט טעים!


רק לאחר מכן התברר לי שהבעלים של רשת זו היה אלוף הבריסטה הקנדי ושעד היום שולחת רשת זו בריסטות לתחרויות מקומיות ובינלאומיות. באליפות העולם שעברה, הגיע הנציג של רשת זו למקום השני. לכן, כל חובב קפה שמזדמן לו להיות בוונקובר-רבתי, חייב לעצור באחד מסניפיה של רשת זו. זהו כמעט הסיכוי היחיד לקבל ספל קפה נורמאלי בקנדה (ראו הוזהרתם!).