שתי המנות היו טעימות מאוד, והוסיפה לשמחה פוקצ'ת הבית – פוקצ'ה שנאפית במקום עם שמן זית ועשבי תיבול. המנה מוגשת עם מטבלי סילאן, פסטו, וטחינה.
מנת הפתיחה, המוגדרת כ''לחם אבנים עם מבחר טפנדים'', מביאה לשולחן לחם חם נפלא מלווה בממרח פסטו ושיני שום כבושות, ולצדו עשר קעריות קטנות וצבעוניות של מתאבנים על בסיס עונתי.
האמת, האשמה כולה עלינו. המלצר הסימפטי של ''אלתר-נתיב'' ציין בפנינו שהמנות גדולות. המנות היו מוצלחות – הפטריות במילוי גבינות ואגוזים והקרמה קלה של פרמזן, וגלילות חצילים רכות במידה, עוטפות מילוי לבנה ומעליהן רוטב פסטו שהעניק להן תוספת טעם.
אנחנו מתכבדים בקוקטייל הבית של אל גאוצ'ו ראשל''צ. אנחנו פותחים בנקניקיית צ'וריסו שחומה ועסיסית, אמפנדה במילוי בשר טחון, ואנצ'ילדה – טורטיה מטוגנת במילוי בבשר פרגית קצוץ ומתובל. היין האדום של יקב פסגות רק מוסיף תנופה...
בגלל העיצוב היוצא-דופן, בגלל התאורה המיוחדת, בגלל הניגוד השובה-לב בין החלל המרשים לאווירה הלא-מכופתרת, אבל בעיקר ולפני הכל – רוצו ל''אורו'' בגלל הטאג'ין שכל נגיסה בו מציפה את חלל הפה בטעמים נפלאים...
אייל ועקנין השף, מציג שילוב מנצח בין שוק מקומי להשראה צרפתית ובינלאומית, עם מכנה משותף של טעם ואיכות נדירים. כשר והרבה יותר.
מאז שנפתח בקיץ האחרון דובר במקום לא מעט בשל ההשקעה הרצינית שנעשתה בו ובשל הידורו...
בן זוגי לסעודה אכל פילה דג על ניוקי בטטה והתפעל על הוירטואוזיות שבשילוב יוצא הדופן והביצוע המדויק שלו. הוא עזר לי גם לסיים את נתח האנטרקוט שלי, שהגיע בלווי מקלות צ'יפס ושעועית ירוקה. הבשר היה רך ושמן, כלבבי, ונדרשתי לסיוע רק כי המנה הייתה גדולה מאד ויחד עם התוספות היוותה ארוחה מלאה בפני עצמה.
באמצע רמת גן יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח… קפה. קפה ביאליק'', שהוא מאג של קפה מוקצף בטעמי אגוזים, וניל או אייריש קרים, או - הפייבוריט שלי -''קפה מוקה'', שבתחתיתו משוקע שוקולד בלגי מומס שמתערבב אחר-כך עם המשקה. אח!
בחרנו בשתי מנות עם בטטה, למרות שכל אחת מהן הייתה שונה לחלוטין מהאחרת. זה בדיוק הכיף בפסטה פלוס ..
מבנה החאן בו שוכנת המסעדה מספק את התפאורה הראויה: מבנה אבן מסוגנן ומעוטר בקשתות, שחלונותיו הרחבים משקיפים את חצר פנימית מטופחת.
הארוחה כולה הוגשה לנו ב''סרוויס'' כמו של פעם, בצלחות וספלים לבנים מחרסינה שעיטורי פרחים עדינים מקיפים אותם. אפשר היה להבין בקלות איך מרגישים כאן בבית
''בדולינה בנמל'' היא אחותה הצעירה של מסעדת בדולינה הידועה מגדרה הנחשבת לאבן שואבת לתושבי האזור, שהגיעה תל אביבה להפיץ את בשורתה של המסעדה-האם בעיר הבילויים...
אחותי ירושלמית כבר הרבה שנים. וירושלמי, כידוע, זה הרבה יותר מהגדרה גיאוגרפית. לכן, כשאנחנו מתכננות להיפגש ולאכול משהו ביחד אני לא מופתעת כשהיא מצהירה מייד: "אבל בירושלים!"
התפריט הכשר מציע מבחר בשרים גדול. לאחר לבטים החלטנו לנסות מנה של צלעות כבש (69 ש''ח), שיפוד קבב (18 ש''ח), ושיפוד מיקס מנצ’יס (25 ש''ח) – שכולל כבד עוף, לבבות עוף ופרגית.
האמת, יכולנו בשקט לעצור כאן, שבעים ומרוצים. אבל הטעמים משכו אותנו הלאה. כי מה, נדלג על הפסטה מתוצרת עצמית?
בימי חמישי ושישי מכינים כאן עשרות סוגי מאכלים, לאכול במקום ולקחת הביתה. הבסיס, כמשתמע משמה של המסעדה, הוא האוכל היהודי האותנטי, שאליו מסתפח קיבוץ גלויות של טעמים: לצד הגפילטע פיש המסורתי ניתן למצוא במנות הראשונות גם דג סלמון, דג נילוס פיקנטי, אמפנדוס ועוד
את התשובה מצאנו במרחק חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת, בפיצה ברונה, הנושאת הכשר למהדרין מן המהדרין. ללא גינונים מיותרים התיישבנו אל שולחן פיקניקים המוצב ברחבה שלפני הפיצריה ובדקנו את האפשרויות
בקונדיטוריות ''לחמים'' הגיעו למסקנה שלמרות שהם יודעים לעשות יופי של לחם, הם רוצים לתת הרבה יותר מזה. כך נקלעתי עם חברה אותה לא ראיתי זמן רב למיני בית הקפה של ''לחמים'', בערב של השלמת אינפורמציה.
בבית כבר חיכתה לי הקטנה כדי שאקח אותה לחוג, השניה - שאעזור לה בשיעורים, השלישית ביקשה ארוחת צהריים מאוחרת והרביעי – ארוחת ערב מוקדמת. שום דבר כבר לא הצליח למחוק לי את החיוך מהשפתיים. השעתיים בקפיטלו עשו לי את זה.
בעיקרית התלבטנו בין שלל מנות הבשר והעוף למיניהן. הבעיה נפתרה באחת כאשר המלצר הציע לנו, איך לא – גם וגם. מסתבר שיש להם עכשיו דיל מפתה במיוחד של ''אוצר הבשרים''
לאחרונה החלה המסעדה לפעול במתכונת שונה מבעבר, ומעבר לפעילותה במשך היום כמסעדה בשרית היא מציעה מעתה בערבים תפריט חלבי הכולל בעיקר פסטות, פיצות ומנות חלביות נוספות כמו תפוחי אדמה מוקרמים, בלינצ'סים ואפילו מספר דגים.
נפתח בשורה התחתונה: סנגם היא כיום אחת המסעדות ההודיות הטובות בארץ. המסעדה ממוקמת בכפר רות הפסטורלי, סמוך למודיעין, בלבו של אזור חקלאי ירוק. מלווין, בעליה של המסעדה, שנולד וגדל בהודו, לא התעצל והזמין לארץ טבח הודי ותיק, שהגיע במיוחד כדי לבשל במסעדה.
פתחנו את הארוחה בפוקאצ'ה ענקית ודקיקה, שהוגשה עם חמאה וממרח זיתים טרי. הפוקאצ'ה הדיפה ריח עדין של שמן זית משובח, ונדרשו תעצומות נפש רבות על מנת שלא להזמין מייד מנה נוספת.
המנה העיקרית הייתה מיוחדת: סטייק פרגית ג'קרטה עשוי בגריל ומוגש ברוטב חלב קוקוס וחצילים, עם תבלון מהמם של קארי ירוק, שום, צ'ילי, ריחן טרי, כוסברה ולימון שהוגש עם אורז אסיאתי