כמו באגדות, הכל התחיל מעוגיות. עוגיות שוקולד-תפוז מושלגות ומופלאות שהפכו את ויולה גורן לאחת הקונדיטוריות המדוברות בגוש דן. עכשיו פותחים היא ובן זוגה, דני גורן, בית קפה שלישי של הרשת המצליחה.
בני'ס נמצא בקרבה מפנקת לבתים שלנו, בפינת בן-יהודה ובן-גוריון, ומציל אותנו פעמים רבות מהכורח לבשל בעצמנו. אנחנו יודעים מראש מה אנחנו רוצים אז אין צורך לעיין בתפריט, ועד שמגיע האוכל עוברים על העיתונים לראות מה חדש.
למי מאיתנו, יושבי בית-הקפה, לא קרה שראה ידוען זה או אחר יושב כמה שולחנות לידו? אבנר מירב מספר מתי ואיפה זה קרה לו.
מאז הכרנו את לה סנטרל, בכל פעם שחושקת נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה אנו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.
אימוץ בתי קפה הוא לדעתי הדבר הבא ולא אתפלא לשמוע שאנשים נוסעים למזרח אירופה בשביל לאמץ לעצמם אחד. למה אני מספר את זה? כי הקופי שוק ברחוב בן יהודה הוא הקפה הקלאסי לאימוץ. כזה שעונה על כל החוקים הבלתי כתובים.
מעמדת הברמן נראית הפעילות בבית הקפה אחרת. פרצופים מוכרים נכנסים ויוצאים, לקוחות קבועים מספרים סיפורים קבועים, והמלצריות מקטרות על הטיפים. דברים שרואים משם.
ברקע שרה זמרת צרפתייה ומהשולחנות נשמעו פטפוטים בצרפתית. נעמה הלוי החליטה שזו ההזדמנות לשחרר את הצרפתייה שבתוכה, שילבה רגל על הרגל, שתתה קפה או-לה וסיכמה שהיה ''או לה לה!''.
לא פשוט לרצות דיאטנית בבית קפה. בכל תבשיל היא מחשבת את כמות הקלוריות וממיינת שומנים רוויים ובלתי רוויים. בכל עוגה בודקת את רמת הסוכר. ומה עם קצת הנאה בחיים, הא? בסקואלה הצליחו לגרום אפילו לליאורה חוברה לאכול כבדי עוף ולהתמוגג מכל טיפת כולסטרול.
לא היו דובים בקונדיטורית הדובים וגם לא יער, אבל תמי סמיש מצאה שם את נלה, אמו של בעל הבית ולא הצטערה
את הפלוט, מין בגט אפשר גם לקבל עם לבנה דרוזית טרייה, שמן זית וזעתר (ממממ), או עם טחינה לבנה, שמן זית ופטרוזיליה. חוץ מזה יש סלטים, וקפה אורגני משובח. אוהבי המתוק יוכלו ליהנות מכדור שוקולד אמיתי עם שברי פתי בר, כזה שמחזיר אותך היישר לילדות.
ההפתעה היתה ברביולי הכתום שהיה ממולא בבטטה ושחה להנאתנו ברוטב שמנת עם פתיתי צ'ילי פיקנטי ואגוז מוסקט. הפסטה בושלה כראוי, המלית הייתה נפלאה והרוטב היה אכן פיקנטי ושבר בעדינות את מתיקות הבטטה
עכשיו עם בוא האביב הוא מנץ את שולחנותיו גם אל הרחבה הקטנה ברחוב ומחייך בחיוך מנומס וחמים לעוברים ושבים. בגלל זה הם נכנסים- ברוזה יש משהו כובש.
בדיוק ככה מדמיינים לעצמם אנשים את הקפה השכונתי. חמוד, מאיר פנים, מרפסת מוצלת בשימשיות ומעוטרת בשולחנות משובצי מפה, מלצר שמכיר אתכם ויודע בדיוק איך אתם אוהבים את הקפה שלכם.
אני יושבת לי ובולסת כריך רוסטביף ענקי ולידי יושבים שני בחורים יפים. מה זה? השתגעתי לגמרי? איזו בחורה שפויה תסתכן בפיסת חציל קלוי משתרבבת מהשפה התחתונה או באניץ חסה ירקרקה מבצבץ בין השיניים במצב עדין כזה?
אמא שלי, הידועה בכינוי ''לולי'' התרווחה בכיסא למראה המנות שהגיעו לשולחן ואמרה: ''סוף סוף אוכל אמיתי ולא עלי בייבי ''
עוד המלצה חשובה – לא לוותר על מיצי הפירות הנסחטים באחד המשקים בסביבה ומגיעים לחנדלה, בעיקר טעם לנו מיץ התפוחים.
היה שם אוסו-בוקו טלה במרלו, רך ונימוח עד שנפרד מהעצם בנגיעת מזלג, וכבדי עוף עסיסיים שהוכנו עם ליקר קסיס שהעניק להם צבע חום עמוק ולווית טעם מיוחדת, ושתי המנות נחו על מצע פירה טעים וקוביות של ירקות שורש, שספגו את הרוטב העשיר שלהן.
אין ספק, רוחה של סבתא לאה מרחפת בכל פינה של ''נתנאלה'': בצבעים הנעימים, בכורסאות הישנות העומדות בפינה, בוילונות התחרה על החלונות, בארוניות הקטנות שבתוכם כלי חרסינה קטנים, ממש כמו שהיו לי בביתי בילדותי.
הוגשו לי שתי ביצי עין עשויות ב ד י ו ק כמו שאני אוהבת – הפוכות אבל רק לרגע קט כדי שהחלמון ישאר רך וקטיפתי ואז אוכל בלי שאף אחד יראה אותי (נו, כך קיוויתי) לנגב אותו מהצלחת עם פרוסת הלחם בחמאה.
ליד הפירה היה גוּלָש עם בשר רך בדיוק כמו שצריך וחתיכות תפוחי אדמה שקיבלו את טעם התבשיל שבסיר. הירקות המבושלים שהשלימו את הצלחת היו חתוכים דק דק, ומכילים הפתעות בלתי צפויות כמו חצילים ושורשים.
בשעות הבוקר המקום מוקף במראות של סוחרי עתיקות, גופי תאורה, כלי קריסטל, טקסטיל ושאר מראות של שוק מזרח תיכוני. בשעות בין הערביים נראה הקפה מבין שורות של נברשות קריסטל ובערב ניתן לשבת בין יצירות האומנות שבתוך המקום.
במקום משולשי גבינה צהובה סטנדרטיים, יגישו לכם כדורי לבנה רכים בשמן זית ריחני או גבינת שמנת בשומשום.במקום ירקות עייפים, תקבלו סלט אבוקדו או חצילים עם עדשים ורוטב רימונים, וסלט חסה ערבי קטן וטרי מתובל בשמן זית, נענע, מלח גס ושומשום
עירוניים בלב ובנפש וגם בגוף שחלק אינטגראלי, שלא לומר טוטאלי במהות היחסים המורכבת שלהם עם הכרך זה להתחכך עם סלבריטאים, או לפחות לשבת בבתי קפה שישבנים של ''סלב'' ישבו שם דקה קודם.
אם אתם מבקשים לרכוש עוגיות מזרחיות מצויינות – זה המקום. אם בנוסף אתם מתגעגעים לחופי סיני, לבתי קפה בפוקארה, או ... לשנותיכם האבודות – בואו לבלות כאן שעתיים.