אני יושבת לי ובולסת כריך רוסטביף ענקי ולידי יושבים שני בחורים יפים. מה זה? השתגעתי לגמרי? איזו בחורה שפויה תסתכן בפיסת חציל קלוי משתרבבת מהשפה התחתונה או באניץ חסה ירקרקה מבצבץ בין השיניים במצב עדין כזה?
אני יושבת לי ובולסת כריך רוסטביף ענקי ולידי יושבים שני בחורים יפים. מה זה? השתגעתי לגמרי? איזו בחורה שפויה תסתכן בפיסת חציל קלוי משתרבבת מהשפה התחתונה או באניץ חסה ירקרקה מבצבץ בין השיניים במצב עדין כזה? אבל הלל טרח והכין את הסנדוויץ' הזה במיוחד בשבילי, עם כל הדברים שאני אוהבת. לסרב עכשיו בגלל שיקולי נשיות יהיה לא מנומס בעליל.
כשנכנסתי לקפה פרובאנס כבר התחיל להיות מאוחר. לקוח אחרון שילם את החשבון ויצא, משאיר אותי לבד עם איתן, בעל המקום (עיין ערך), ועם הלל המלצר. מוזר שזה לא היה מביך אף לא לרגע: לא בשלב ההיכרות, לא בשלב הרוסטביף ואפילו לא בשלב הרבה יותר מאוחר, כשהבנים כבר חיסלו לקראת סגירה ואני עוד ישבתי שם. אל תטעו רבותי: אם זו לא הייתי אני, זו הייתה מישהי אחרת. קל לי לנחש שכל יום נמסות בפרובאנס כמה בנות תחת נחמדותם חסרת הפשרות. זה פשוט הקטע שלהם שם, וזה קטע די טוב: להיות נורא נורא נחמדים. להיות חברים שלך ממש מהר ועם כל הכוונה. בעצם, די דומה לספר שלי. תספורת אחת והוא כבר יודע עלי הכל (הבטיח שלא יפיץ בשכונה).
איתן סיפר לי ככה: הסבים שלו צרפתים. כלומר הסבא צרפתי, הסבתא מדרום צרפת (משמע מרוקו), אבל לא בקטנות עסקינן. שורשי משפחתו במחוז פרובאנס האקזוטי, והוא עצמו דובר צרפתית על בוריה. איתן הרבה לשבת בבתי קפה, עד שיום אחד שמע על ידידה שפתחה אחד כזה בעצמה.
חשב לעצמו:
א. אם היא יכולה, אז בטח גם אני יכול.
ב. זה נראה לי די מגניב.
ג. זה יחסוך לי הרבה כסף שאני מוציא על בתי קפה.
חשב ועשה. בגיל 26 פתח איתן במתחם בזל את קפה פרובאנס הפיצפון והמקסים, גיבור סיפורנו.
עשרים מקומות ישיבה בקושי, כל שולחן נושק למשנהו. בר עץ קטן, וכוננית עם מגירות ל''קבועים'': לכל אחד מגירה עם שמו על מדבקה, ואפשר להשאיר הודעות או הפתעות. רעיון מהמם, בהנחה שהקבועים כבר מכירים זה את זה, והם מכירים. בפרובאנס נוצרה ממש מין ''קליקה'' מקומית, שכוללת מספר חברים מתמידים שהתוודעו אלו לאלו במקום. שמעתי על סתיו החברותית, על מיכל שעסקה בעבר בקולנוע, על יובל האדריכל ועל ירון שמגיע עם צ'ופה הכלבה שאף פעם לא מזמינה שום דבר. הנה אני כבר מכירה את כולם, כמעט וחשבתי להשאיר להם פתק במגירה. איתן מספר שישנם כבר שני זוגות בהתהוות, והיד עוד נטויה. לי זה נשמע כמו מקום אידיאלי לרווקים- קטן מספיק בשביל לפתוח בשיחה עם אדם זר, אינטימי ידידותי ולא מאיים בכלל.
זה בעניין האנשים. מאז הקמתו של הקפה השתכלל התפריט והשתדרג, עד למקום בו הוא נמצא היום- אנשים מזמינים קייטרינג הביתה (פירוט על אופציית ''פרובאנס בבית'' בהמשך). מלבד הכריכים יש טאפאסים מיוחדים, פסטות, מרקים מקוריים (תשאלו על מרק האפונה. אנשים מגיעים אליו במיוחד מערים רחוקות) וקישים ''חתיכים''- לאיתן ממש כואב הלב לפרוס אותם, עד כדי כך הם יפים.
לפני שבועיים נולד המיזם החדש: ''קפה פרטי''. בחור נחמד הזמין עשרים מחבריו לפרובאנס, תיאם מראש ואיתן סגר עבורו את הקפה. הטבח הכין להם בופה מפנק במיוחד עם כמה וכמה סוגי סלטים וקישים, והעלות לאורח היתה 35 שקלים. כדאי לכם לנצל את הקטע הזה לפני שאיתן יקלוט שהוא מחלק אוכל בחינם ויעלה את המחירים. אני אישית מתכננת כבר מהיום לערוך את יום הולדתי המתקרב במתכונת זו- מקום חמוד, בעל בית חמוד, אוכל חמוד, מחיר חמוד מאד.
למי ששפר מזלו ויש לו יותר מ-20 חברים, מוצע המיזם החדש השני: ''פרובאנס בבית''. אותו אוכל- אצלכם בבית או בכל מקום שתבחרו.
במקום מגוון של משקאות מעניינים: משקה וניל קינמון שיש המתמכרים אליו או שוקולטה העשויה במתכון האיטלקי האורגינלי. נסו דווקא את השוקולטה תפוז- מעט אלכוהולית, סמיכה משוקולד ועלולה להביא לעלפון קל. אבל אם כבר להתעלף, אז לפחות שיהיה במקום נחמד. קפצו לפרובאנס. המגירה עם המדבקה הכי חדשה שייכת לי.
קפה פרובאנס
בזל 32
תל אביב
03-6023125
