כשהוא מגיע כמעט ואי אפשר להתנגד לו – החשק לאוכל סיני. כזה שאוחזים בצ'ופ סטיקס, כזה שנוגסים בלהט, כזה שממלא את החיך בעושר של טעמים. אוכל חמוץ, מתוק, חריף ומלוח, אבל בגוונים אחרים, אסיאתיים, של שום, ג'ינג'ר וסויה.
התמוגגנו מהמקום, שנמצא בתוך גינה פרטית (סליחה, תיקון - נחלה פרטית) ירוקה ומוצלת. התפריטים גילו שקפריזה עברה לאחרונה שדרוג מבית קפה של קפה פלוס עוגה או מקסימום ארוחת בוקר, לביסטרו כפרי שלא היה מבייש גם את כפרי פרובאנס או בורגונדי.
לא פשוט לרצות דיאטנית בבית קפה. בכל תבשיל היא מחשבת את כמות הקלוריות וממיינת שומנים רוויים ובלתי רוויים. בכל עוגה בודקת את רמת הסוכר. ומה עם קצת הנאה בחיים, הא? בסקואלה הצליחו לגרום אפילו לליאורה חוברה לאכול כבדי עוף ולהתמוגג מכל טיפת כולסטרול.
יובי יסיים בקרוב את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, כלומר הוא חי בירושלים כבר אי אלו שנים. אבל, איך לומר, בליין גדול הוא לא. יותר טיפוס של סינמטק. הודעתי לו שהערב אני מורידה אותו לתרבות רעה, רק שאחרי הביקור בטוביה הסכמנו שנינו שלא היה שום דבר רע בתרבות הזו: טוביה הוא בר טוב.
לא היתה שאלה מה נזמין, גפילטע פיש לאבא, וכבד קצוץ בשבילי. אבא נאנח. בדיוק בשביל גפילטע פיש כזה המציאו את המסעדות היהודיות הוא אמר.
עברו כמה שנים מאז אבל ארז שטרן עוד זוכר בגעגועים את שנות לימודיו ב- Institut Paul Bocuse בליון שבצרפת, אחד מחמשת בתי הספר הטובים בעולם. השאטו המרכזי, השטיח האדום שחיכה לו בכניסה ויותר מכולם, העבודה בסיזון, המסעדה שבה מבשלים תלמידי בית הספר. טקסט חובה למי ששוקל לצאת ללימודי בישול בחו''ל.
מה לא נאמר על היום הזה? שזהו יום חגם של הקרניבורים, שנפנוף הוא הספורט הלאומי של הישראלים, שהישראלי הממוצע לא צריך יותר מאי תנועה כדי לפרוש ערכת פיקניק ולהרים לצידה חמ''ל מנגל. הכל כנראה נכון ואנחנו האחרונים שנשפוט, אבל אם תרשו לנו, בכל זאת, כמה טיפים הכרחיים בעניין הבשר. בזה אין שום מקום לפשרות.
על אותו קילוגרם קפה קלוי, שעולה 70-100 שקלים לבעל בית הקפה בישראל, מקבל איכר הקפה בעולם השלישי בין 2 ל-50 סנט אמריקאי. אז לאן לעזאזל הולך הכסף שאנחנו משלמים עבור האספרסו הקצר (או ההפוך המוקצף) שלנו? טור חתרני עם סוף אופטימי, למי שרוצים להפוך את הקפה שלהם לקצת פחות מריר.
ו בייגל טוב צריך, קודם כל, שיהיה לו חור- בלי החור הוא לא יהיה בייגל. מעבר לתנאי ההכרחי הזה יש עוד כמה פרמטרים שמבדילים בייגל אחד מחבריו הנמכרים בבייגלס-בר אחרים, וכנראה שב''כרמלי'ס בייגלס'' יודעים בדיוק מהם אותם פרמטרים.
מסתבר שגם בפריפריה יש חיי לילה והם לא פחות סוערים מאלו של העיר ללא הפסקה. בלול, בארנבייה או במבצר- כל חלל מתאים להתכנסות וכל סיבה טובה למסיבה.
בסוף חול המועד הארוך של פסח עמוס המצות ושאר מוצרי קמח מצה, מוצאים את עצמם רבים סובלים מעצירות, גם כאלה שברוב ימות השנה לא נאלצים להתמודד עם הבעיה. ליאורה חוברה מתגייסת למשימה הלאומית ומציעה שישה טיפים שיקלו על רוע הגזירה.
כבר בכניסה מצאנו שתהל מצוידת בכל מה שצריך בשביל האפקט הרומנטי. מנורת ''שנדליר'' ענקית בכניסה, אור נרות בפנים, וילונות ארוכים על החלונות, רצפת קורות עץ ושולחנות עץ מאסיביים מסודרים בחלל סביב הבר. התיישבנו ליד החלון, מזגנו יין לכוסיות, התענגנו על המנות הראשונות והתמסרנו לערב הרומנטי שלנו.
אני והמלווה דווקא באנו בערב וחווינו את המקום כבר. אור הנרות העמום שיבח את המשקאות המצוינים שרקחו במיוחד עבורנו. לי הכינו קוקטייל ''בנות'' חלש על בסיס שמנת עם קלואה, קוקוס ועוד מרכיבים טעימים, שהיה בול פגיעה בשבילי, עם טעם של ממתק, עדין ומענג. המלווה ביקש חזק, וקיבל.
הארוחה השנייה התבססה על פי המלצת המלצר על מנת בף בורגיניון, מנת נתחי בשר בציר ושמנת מדויקת וטעימה. הרוטב היה עשיר והירקות נימוחים ומלאים בטעם
פולניה במאה אחוז לוקחת דייט חצי-הונגרי-חצי-יקה למסעדה טריפוליטאית. איזה מזל שהמסעדה הטריפוליטאית מגישה ארוחת טעימות, אחרת היינו הולכים לאיבוד בתפריט
בפסח הים מתחיל לקרוא לנו לשבת על חופיו. בדיוק בזמן הזה, שיא האביב ורגע לפני הקיץ בו מתמלאות גם חנויות הדגים בקונים, לפני ליל הסדר נעשה אנחנו קצת סדר בדגים. בחרנו במנות שהמוטו שלהן זו טריות מירבית, מינימום מאמץ וריח של ים אינסופי
חשוב להבין כי לכל מחלבה יש חיידק משלה שהוא פרי פיתוח שלה. כדי להינות מיתרונות של כל החיידקים מומלץ פשוט לצרוך את כל סוגי היוגורט, של כל היצרנים
לאחר חג הפסח תיפתח עונת הפארסניפ בישראל, שתימשך כשלושה חודשים ואנחנו נוכל סוף סוף להצטרף למשפחת העמים, ובמיוחד לבריטים ולאירים שנהנים משורש הפארסניפ זה מכבר
ימי פסח הם מהימים המושמצים ביותר מבחינה קולינארית. הדימוי הראשוני הוא שאין מה לאכול חוץ מתפוחי אדמה והמצה הפכה לשם נרדף לאוכל דל ויבש. אך אם מפעילים מעט דמיון ויצירתיות, המצה יכולה להפוך לחומר גלם מעניין ובעל אפשרויות גיוון רבות
השעה לא הייתה מאוחרת, ובכל זאת היה די מלא. מלא בצורה נעימה. מלא כזה שמאפשר לך לרקוד בנינוחות, אם מתחשק לך, כי יש מספיק מקום, ומצד שני מספיק צפוף כדי להתחכך במי שמעונינים להתחכך בו ומספיק אפלולי בשביל כל ענייני המבטים והחיוכים המסתוריים מעבר לבר
לא היו דובים בקונדיטורית הדובים וגם לא יער, אבל תמי סמיש מצאה שם את נלה, אמו של בעל הבית ולא הצטערה
תענוג להכיר את הלינקה, נסיכת האוכל היהודי-פולני שכל כך מתגעגעים אליו בחגים ובכלל. האישה שלמדה לבשל מסבתה, ומכינה קרעפלך וכבד קצוץ לא מהעולם הזה, ברחוב וולפסון בתל אביב
הקפה, התה והיין נפגשים למפגש גורמה תחת קורת גג אחת ב''איש הענבים''.
הכלל החשוב ביותר לדעתי הוא לישון בין 14:00-16:00 ביום הארוחה כדי שנקבל באהבה ובחיוך את האורחים שלנו ונהנה יחד איתם מכל הטוב