סיפור הפרברים

   גם אסף ארטיזנל, כמו מיטב חברי, עשה את תחילת דרכו בעיר הגדולה. בימי שישי בבוקר היינו מתכנסים ברחוב יד חרוצים, ושם, באחת הפינות המכוערות של ת''א, קובעים כל פעם מחדש ש''העוגות שלו משפריצות חמאה''. כך שלבקר שוב בארטיזנל זה בדיוק כמו לבקר את חברי שעברו לשרון, זה שהם הרחיקו לא אומר שאני אוהב אותם פחות.

אם מישהו היה מעלה בדעתו להציע לנו לפני עשרים שנה להיכנס לרכב ולנסוע למסעדה מחוץ לתל אביב, היינו בודקים אם הנ''ל בריא. שאני, תל אביבי מאז ולתמיד, אטריח את עצמותיי הרחק הרחק, מצפון לרמת אביב, אל האזורים האפלוליים המכונים פריפריה? אבל מה לעשות, מיום שמיטב הנוער, יעני חברי היקרים, גידל קריירה, שיבה וכרס, ויצא לחפש כרי דשא ירוקים ושלווה פסטורלית, צצו ברחבי מה שקרוי השרון (לא פרברים חלילה) בתי אוכל שמצדיקים התנעה, אז עכשיו צריך להתניע כדי להגיע . ובדרך חזרה צריך לחפש חניה. אנחנו תל אביבים, זוכרים? אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

אם בשבילנו נסיעה לאסף ארטיזנל זה טיול מורשת משולב במסע אל מעבר לגבולות הקיום היום יומי שלנו, עבור יואב ודבי, הרמת שרונים שלנו , ארטיזנל מתפקד יותר על תקן של מטבח עזר. שם קופצים בבוקר לפגישת עבודה, שם אוכלים לאנץ' עם חברה, שם מאכילים את הילדים בשניצל, ושם כאמור גם מבלים עם חברים במקרה הזה, אנחנו.

נכנסנו למרכז המסחרי הקטן. היכונו היכונו למסע בזמן, חברים, כי שם בינות לעצי התפוז המוארים באור רך ונעים התמקמנו בנוחות לקראת מה שיהפוך לערב בלתי ישכח.

פתחנו בקרפצ'יו, שהיה ''סתם'' מושלם. הבשר ביישון מדויק, שמן הזית בכמות המדויקת, החמיצות במינון המדויק, הפרמזן אמיתי וגם עלי הרוקט שיתפו פעולה. מושלם, כבר אמרתי?
מממ.. מה יש להוסיף? אהה.. הלחם! בארטיזנל עושים קסמים גם בקמח.

לעומת הקרפצ'יו, שהיה כזכור רק ''מושלם'', במנת ה''פטה כבדים'' היה שאר רוח של ממש. ראשית, מראה המנה: מעטפת דקה בעובי אחיד של שומן קרוש, בתוכה נח פטה כבד עוף ובאמצע, הס-פן-תעיר, פיסה ורדרדת של כבד אווז. לצד יצירת האמנות נחים להם בשלווה שני אגסים מסוכרים בשלמותם (ממש לא ''ריבה'', ככתוב בתפריט) ומשולשי בריוש (שהשפריץ חמאה כזכור וכראוי) קלויים קלות- נפלא.

ונעבור לעיקריות. קבב טלה בשבילי, ו-שניצל לאישתי שתחיה. לאישה יש מום בעניין הזה, עושה תחקיר בנושא השניצל המושלם. יש תופעות כאלה. התחננתי שתיקח steak & egg'' '' אבל היא בשלה. ה- steak & egg'' '' של השכנים קרץ אלי, החלמון ניגר, מתמזג עם שומני הבשרים, נראה לי שלא תהייה ברירה אלא להגיע לכאן שוב והפעם לארוחת בוקר.

כאמור, בחרתי בקבב, שמבחינתנו היה קבב מהזן הנכון. כבולגרים, יש לנו חיבה לקבב ללא סימני סודה וקפיציות, עשיר בבצל, פטרוזיליה וצנוברים ומגיר את נוזליו. הוד קבביותו הוגש עם צלוחית טחינה משובחת ואורז נהדר עם כוסברה.

השניצל הוכרז על ידי המומחית כתופעת טבע: ענק, דקיק, בציפוי פריך ומוגש עם פירה מתפוחי אדמה ובטטות. שוב הצליחה הגברת הראשונה שלי להוכיח ששניצל הוא לא רק לילדים.

הגענו לשלב הקינוחים. ''משולש הלולו'', הוגש לפי בקשת חובב השוקולד, עבדכם, והיה מהמשובחים שבנמצא: הקרמל נותר נוזלי-משהו והמפגש שנוצר בשילוב בין החומרים המוצקים של המנה לבין החומרים הרכים שלה, ליבב את החיך, מולי הוזמנה מנה ''פשוטה'' שכרגיל היתה הטובה מכולן: עוגת תפוחים מעשה אמן של ממש. שכבת בצק הפריך ואגוזים, מעליו מוס לבן ומעל לכל הפתעה מרנינה, תפוחים מגוררים טריים שחמיצותם הטבעית והמרעננת מדגישה ומשתלבת בעת ובעונה אחת בכל החגיגה.

האספרסו משובח ואל תפספסו את טקס בחירת התה המוגש בשקיות בד עדינות במגוון טעמים בלתי מוכרים. החשבון, יחסית לתענוג, צנוע.

אסף ארטיזנל
התומר 28, רמת השרון
טלפון 5498333 – 03