לחם בשר הרצליה

אינגריד – מיליון דולר בייב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

 השבוע ביקרה נועה יחיאלי באינגריד ולקחה איתה ידיד מהעבודה, מעצב גרפי בחסד וטועם מדופלם. יחד הם ניתחו את העיצוב של הבר הכי מושקע בתל-אביב, אכלו ארבע מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות ולא החמיצו את עוגת הגבינה הביתית לקינוח. שבועות או לא?

פעם הכרתי בחור שהיה בעלים של איזה בר בתל אביב, וקרה שהוא הזמין אותי לצאת איתו. האמת היא שהבר שלו היה די כושל, אבל זה בכלל לא רלוונטי- כושל או לא כושל, הבחור לבטח מבין בברים. החלטתי שהמציאות החדשה והמאתגרת הזו מניחה לי לכל הפחות לא לדאוג הפעם לתכנית האמנותית של הערב, והשארתי לו לבחור מה עושים ולאן הולכים.
''אז מה את רוצה לעשות''? הוא שאל כשנכנסתי לאוטו, ואני עניתי את התשובה המתבקשת ''לא יודעת, תחליט אתה. אתה מבין בזה יותר ממני''.
''יש איזה מקום חדש שפתחו באיזור יד חרוצים'', הוא אמר, וכך הגעתי לראשונה לאינגריד.

הבחור עצמו ביקר באותו ערב באינגריד בפעם הראשונה גם לו, אבל בואו נסכים שהאינסטינקטים שלו הוכיחו את עצמם. אם הייתי מדמיינת לעצמי מקום שבעלי ברים יקחו אליהם את הדייטים שלהם, זה היה מקום כזה. ראשית, ההשקעה הכספית באינגריד עלתה על מיליון דולר. דו-לר. ברצינות. שנית, עשו שם משהו באמת יפה עם הכסף הזה.
החלל של המקום מאורך, ולאורכו ניצב הבר. בבימה מוגבהת מעט יש שולחנות קבוצתיים קטנים וגדולים, ועוד שולחן אחד למעלה בגלריה הצופה אל החלל, מבודד ומזמין לאירוע אינטימי של כמה חברים. אז, בדייט ההוא, ישבנו על הבר ושתינו, כראוי לדייט. הפעם באתי לנסות את אינגריד כמסעדה, מנוסה ובשלה יותר- גם אני, גם היא, כל אחת בתחומה- ולכן התיישבתי בשולחן רחב ידיים המוקף בספסלי-ספות. הפעם גם הגעתי עם ידיד מהעבודה, שחוץ מהיותו מעצב בחסד הוא ניחן גם באהבת אוכל אמיתית, כזאת מהסוג שגורמת לו להוציא מהפה הבחנות מדויקות על כל מנה שהוא טועם. בקיצור, תענוג ללכת איתו לאכול.

לראשונות ניסינו את פטה כבד העוף, שהיה מתוק (אבל לא יותר מדי) ועדין והוגש כשעליו אגס אפוי. למרות שהיו עוד מנות מסביב ננעלתי על הפטה והמשכתי לכרסמו עד שאזלו לי הטוסטונים. גם שיפודי הסינטה המגולגלים באספרגוס ובצל ירוק ברוטב טריאקי היו טובים, והיוו חידוש מרענן למנות מסוגן. חציל בלדי קלוי עם יוגורט מוגש כמנה ראשונה כמעט בכל מקום, אבל באינגריד הוא היה עשוי במרקם שונה מהמוכר לי, מרקם רך ונעים, והונח על פרוסת גבינת פטה. חתמה את סשן המנות הראשונות טורטיה צרובה בגריל במילוי עוף, אבוקדו ובצל פריך, שהייתה מעט פיקנטית ונאכלה גם היא עד תומה. נכון שכל אישה צריכה לדעת מתי להמשיך הלאה, אבל כשהמלצרית ניגשה ושאלה אם אפשר לפנות, התקשיתי להיפרד מהצלחות (שהיו מנוגבות לחלוטין).

בכל זאת המשכנו עם סטייק אנטרקוט300 גרם ועם סטייק פרגית בגריל במשרה ברביקיו. הראשון הוגש עם מערום של פרוסות תפוחי אדמה אפויים והשני עם מיקס ירקות קלויים - תוספת שווה ביותר. הבשרים עצמם השביעו רצון והשביעו באופן כללי. עשויים כהלכה, מתובלים בטעם ובעניין, יושבים טוב בפה ובבטן. לאור העובדה שחלקתי את שולחני, כמו שהזכרתי, עם מעצב גרפי, לא יכולתי שלא לשים לב לעובדה שהמנות באינגריד מוגשות בצורה מרהיבה. הרטבים מעטרים אותן בצורות ופיגורות מגוונות ושמן הזית תחום בפסי אלף האיים.

אוהבי המתוק יתענגו על השוקולד קראנץ', גנאש שוקולד וקרמל בציפוי קרם קפה ואגוזי לוז ברוטב טופי, שמוגש באינגריד. קינוח שטרם נתקלתי בו. שותפי אהב יותר את עוגת הגבינה באפייה ביתית, שהיתה פחות מתוקה אבל עם נימוחות גבינתית כזו של עוגת סבתא וברוח החג הבא עלינו לטובה.

בקיצר, כמו שאומרים, אל תחכו לבעלי ברים שייקחו אתכם לאינגריד. ושימו לב לטיפ: בין ארבע לשבע יש שם אחלה Happy hour, כזה ששווה להקדים בשבילו את ארוחת הערב שלכם.

אינגריד
המסגר 9, תל אביב
טלפון 6880022 - 03


לחם בשר הרצליה אירועים חדש