''החלפנו את הבירה בכוס נדיבה של יין אדום, גולן שיאון, פשוט ויחד עם זאת עשיר בטעם. לשולחן הגיעה מחבת אדירת מימדים ובה כ - 800 גר' של בשר...'' זיו תפוז מטייל ברמת הגולן ומרגיש שהוא חייב להיפגש עם סוזנה ביסטרו בר
היום שאחרי חגיגות יום העצמאות הוא תמיד היום הכי עמוס בישראלים המקיימים את מצוות הנפנוף, הספורט הלאומי. עבור כל מי שלא בא לו להשתתף במשחק, אספנו ארבע מסעדות, שהכנת הבשר עבורן היא משחק בליגה אחרת
''למערכה השנייה מתייצבים שניים, קערת חסילונים יוקרתית ופלאפל בטחינה. אלה ואלה נעלמים מהצלחות כמעט ברגע, משאירים מאחריהם רק את קולות ליקוק האצבעות...''. יובל אופק בדק את הסניף החדש של מסעדת דיאנא בנצרת. איכותי כמו מסעדת האם
בחורף נפתחות ארובות השמיים, ובמסעדת מפכים מעיינות המרקים החמים מכל מטבח. פרוייקט החורף של אתר 2eat, שעלה השבוע, כולל מתכונים למאכלי חורף ממיטב המסעדות. הנה כמה מסעדות המגישות מרקי חורף משובחים
''הבטנו זה בזו במבטים שבעי רצון. שווה לצאת מהבית כדי לבוא למקום כמו פביאנה פסטה. מסתבר, שכמו לכל בני הזקונים, גם לינוקא הזו יש אופי שונה משל שאר בני המשפחה, והיא, כמו אחותי הצעירה, לקחה את הגנים המשובחים שקיבלה בבית, ועשתה מהם משהו אחר לגמרי''. מיה בר בדקה השבוע את הסניף החדש של פביאנה פסטה וחזרה עם תובנות...
פסטיבל נחלת בנימין שיתקיים בין ה-15.5 ל-24.5, עומד הפעם בסימן אביב ומציע עשרות מנות ב-25 שקל האחת, ממיטב מסעדות העיר, טעימות יין מיקבי בוטיק וקוקטיילים במחירים שווים לכל נפש, והכל במתחם המתוק של נחלת בנימין
פתחנו בשתי כוסות של יינות בוטיק ישראליים, קברנה של שאטו גולן ומרלו-קברנה של יקבי פלאם. לגמנו מזה ומזה מבלי שהצלחנו להכריע איזה מן השניים אנחנו אוהבים יותר, את הקברנה החלק והמלא או את המרלו-קברנה שטעמיו מודגשים יותר. בין כך ובין כך מפלס היין בכוסות הלך וירד ויחד עימו גם לחם הבית הטעים
סבינה ולדמן, אישה צעירה ומוכשרת, הצליחה להתברג לצמרת השפים הפועלים היום בארץ, בזכות עבודה קשה ומידה לא מבוטלת של כישרון. הרזומה שלה שכולל עבודה במסעדות כמו כפות תמרים, קורדליה ולילית, מבטיח שזוהי רק ההתחלה
''עם לירון זו תמיד בעיה לצאת לאכול כי היא צמחונית. זה לא שאני חייבת תמיד לאכול בשר, בכלל לא; זה גם לא שקשה למצוא בעיר הזאת מסעדות המתאימות לצמחונים, ובכל זאת, ברגע שישנה המגבלה, פתאום נורא קשה לי לחשוב על מקום שנוכל לאכול בו יחד כמו שצריך, כלומר מקום בלי איזה כבד עוף נחמד בתפריט''
קיץ, חורף, מה זה חשוב, אנטרקוט תמיד טוב לאכול וזה שאכלו שרון ודני וייס בננה בנוה צדק היה נתח משובח. היה כל כך טעים וכל כך ממוזג בפנים עד שהמציאות המהבילה בחוץ נשכחה מהם לגמרי ואפילו הטענות כלפי הרצל ששלח אותנו לכאן ולא לקנדה הצוננת, נניח, התאיידו במזגן
עם העובדות קשה להתווכח: עם הזמן אנחנו מסגלים לעצמנו מנטליות ים תיכונית. קחו לדוגמא את הפסטה שהפכה למאכל הלאומי החדש, את הסייסטה שתורגמה אצלנו לארוחת צהריים ארוכה ואת חיבתנו המתעצמת ליין. חברו את שלושתם ותקלעו בול לטרנד החדש - הפסטה בר
ליאורה חוברה, הדיאטנית שלנו, יצאה הפעם למשימה בלתי אפשרית - שלחנו אותה למסעדת פביאנה לאכול ארוחת פסטה טרייה ברטבים. הדו''ח המלא שלה על האירוע כולל רשימה ארוכה של צידוקים שיקלו על מצפוננו וגם תובנה לסיום: אם כבר לבזבז קלוריות אז רק על הטוב ביותר
מתחם נחלת בנימין על בנייניו, שוק הכרמל, שוק האמנים, המסעדות, בתי הקפה והברים, מייצר חוויה ייחודית וישראלית במובן הכי רחב שיכול להיות. אין עוד מקום כזה בעולם והשבוע הוא חוגג את עצם קיומו. לרגל הפסטיבל, ארבע מסעדות שהן חלק בלתי נפרד מהקסם.
קשה לקלקל מנת פסטה, אבל לא פחות קשה להבריק עם פסטה. ארבע מנות פסטה מעולות מארבע מסעדות איטלקיות.
לנשנושי בר אנחנו זוללים טבעות קלמארי עם רוטב צ'אטני פלפלים ולימון וקרפצ'יו בקר בבלסמי ופרמזן מגורד. אלו מנות בר נהדרות, אבל כדאי מאד לדעת שננה מציעה תפריט מסעדה לכל דבר והיא פתוחה גם משעות הצהריים לארוחות עסקיות.
ט''ו באב הוא מהערבים העמוסים במסעדות ארצנו, כך שכדי למצוא מקום פנוי יש להקדים ולהזמין. למי שעוד לא החליטו לאן, ארבע המלצות על מסעדות רומנטיות ומצוינות, שגם בימים רגילים יודעות לקרב לבבות.
בפביאנה לא הרגשנו מיותרים ולו לרגע אחד. המלצריות החייכניות עשו הכל כדי שנרגיש בנוח, כולל לזכור להניח כל כלי שביר במרחק סביר מהקטנטן שמסיים בימים אלו את מחקרו על כוח הכבידה, והשף הכין לזאטוט (ולנו) פסטה מופלאה שבה עוד ידובר.
כשיורדים מנחלת בנימין, איך שנגמרות חנויות הבדים מציצה מהפינה הימנית פביאנה, מותק של מסעדונת עם שולחנות מרובעים, טרטוריה אמיתית של פסטה טרייה. פסטה ברוח הפסטיבל וברוח טובה בכלל.
הוגשו לי שתי ביצי עין עשויות ב ד י ו ק כמו שאני אוהבת – הפוכות אבל רק לרגע קט כדי שהחלמון ישאר רך וקטיפתי ואז אוכל בלי שאף אחד יראה אותי (נו, כך קיוויתי) לנגב אותו מהצלחת עם פרוסת הלחם בחמאה.