מיד אחרי שבירר שאין לנו שום מגבלת כשרות או בריאות, בנה לנו דון ארוחה שנפתחה בסלט ירוק עם עלי חסה, בזיליקום, כוסברה וירוקים אחרים והמשיכה בסדרה של מנות שריגשו לנו את החיך כמו שלא ריגשו אותו מזמן. למשל מנת הפנקייקס הויאטנמים הקטנים העשויים מקמח אורז עם עדשים ובצל ירוק ברוטב אננס
טעון בהערצה לאוכל הטורקי באשר הוא, היה נטע גל מאושר לגלות שטיקה, המסעדה הטורקית החדשה בהרצליה פיתוח, עומדת בכל ציפיותיו ואף מתעלה עליהן. ''המטבח ניפק מנות נפלאות שזכו לטיפול מקצועי ומעודן'', הוא דיווח בהתרגשות בסופה של ארוחה משובחת, ''לתפארת האימפריה העות'ומנית לדורותיה''
ישבנו כמעט שעה רק על הסלטים. ארז פיצל את הריכוז שלו והצליח גם לאכול וגם להתרשם מהעיצוב המושקע של המקום. חלל גדול, שיקי, בעל תקרה גבוהה ומדרגות שמובילות לקומה נוספת ובה חדר אירועים אינטימי
בגלל טעות של הגורל נולד ג'אקומו ויולה, הלוא הוא יעקב פיאלקוב, בישראל ולא באיטליה. אבל גם טעויות של הגורל אפשר לתקן וג'אקומו הקים בכפר-סבא שלוחה איטלקית של ארץ המגף. שפרה צח כתבתנו קפצה אליו לביקור, התענגה על האנטיפסטי, התרפקה על הסיפורים והתלקקה מהזופה אינגלזה. את הביקור היא מסכמת בשתי מילים: לכו ותתמסרו
בפרץ אביביות ספורטיבי יצאה ענת פרנק מהעיר הגדולה לטיול דו-גלגלי ברמת הגולן. לפני העלייה לשטח היא עצרה לארוחת בוקר אצל שפרה מיכאלוביץ' בשמורת האלונים, ובין סלט השומר עם המשמש המיובש לחצילים המטוגנים עם הגבינה הבולגרית, שכחה את עצמה לגמרי
נסו לדמיין שמסעדה שלמה תעמוד אך ורק לרשותכם ושף פרטי יגשים לכם כל גחמה קולינרית. נשמע חלומי? נטע גל וזוגתו הלכו בעקבות השמועה לארוחה זוגית אצל ארז שטרן ולא ידעו את נפשם מרוב הנאה. מה שהתחיל בתחושה של אינטימיות כפויה הסתיים בתחילתה של ידידות מופלאה
על פריץ לאנג ומטרופוליס, סרטו האקספרסיוניסטי, למדנו בדיוק השבוע ומתאים לנו לעבד את החומר הנלמד עם ארוחה טובה. אנחנו אוכלות ברוסקטה פריכה עם עגבניות וחציל אפוי. לצידה אנחנו זוללות טוסטונים עם קונפי בצל ושום שנושאים על גבם כבד מוקפץ ומלקקות את האצבעות
זה בכל זאת דייט ואנחנו חולקים במנה העיקרית: ספייריבס סיני במרינדת פלפל, יין לבן, שום וקרמל מתקתק. כשהוא מוגש לשולחננו ניצוצות של אהבה כבר מורגשים באוויר. כל אחד אוכל בנימוס את חלק שלו, מי בידיים (הוא) ומי בסכין ובמזלג (אני). מה זה משנה אם בסופו של דבר שנינו נשענים לאחור עם חיוך של סיפוק
על השולחן נחתה מחבת ברזל שחורה ולוהטת ובה קוסקוס עם שרימפס, קלמרי ומולים. בראשם, כמו מפקד גאה, סרטן כחול חצוי לשניים. המנה היתה נדיבה ומצוינת. הקוסקוס תובל בפלחי אשכולית אדומה, שהוסיפה למיזם חמצמצות מרעננת ומפתיעה. כשהרמנו את הראש, הגיעה לשולחן מנת צלעות טלה ביין. רוטב היין היה עשיר ומתקתק והשתלב ברכות עם הטלה ופירה הבטטה
הספריבס הוגשו עם פירה תפוחי אדמה ורוטב שזיפים, סויה וגינג'יר. המנה המושפעת מן המטבח האסיאתי, היתה יפה כציור יפני. את התיבול התאילנדי של קציצות הטלה נאמץ גם במטבחנו הביתי. נגיעה של עשב לימון שדרגה אותן באופן מקסים. הקציצות שכשכו ברוטב חומוס ועגבניות שהיה טעים אך למרבה הצער חרג מקצה גבול הקיבולת של אדם קטן כמוני
נכנסנו למסעדה בערב חורפי שהתאים בדיוק לסוג כזה של ארוחה, מהבילה ועם ניחוח מזרח אירופי רחוק. שותפי לארוחה שמבין דבר או שניים באוכל מזרח אירופי ולאו דווקא מבית אימא, התנדב לבאר את המנות שהוגשו בקעריות קטנות לצד לחם הבית. באחת היה סלט ירקות מתובל ומעניין ובאחרת שמאלץ, פשוט ככה, שמאלץ. השמאלץ, הסביר השותף, הוא שומן שמורחים על הלחם. אודה ולא אבוש, גיליתי כאן מעדן אמיתי
יותר משאני מתפעל ממעשי הכשפים של שפים מלומדים ויצירתיים המגישים יצירות מופת חד-פעמיות במחיר הולם, כמובן, אני מעריץ את אנשי המקצוע השקטים שללא לאות ובמשך שנים רבות, מגיעים כל בוקר לעבודה כדי להגיש ארוחות טעימות, מבושלות מחומרי הגלם הטריים ביותר, באותה איכות ורעננות שאפיינה את המטבח גם עשר ועשרים שנה לפני כן – זו מקצוענות
לאחר שחיסלנו את פירות הים והיינו עסוקים בלנגב את הרוטב בעזרת לחם הבית, טרח השף לצאת החוצה ולנזוף בנו על כך שאנו לא עובדים נכון, והציע שנבצע את הלחם וניתן לו לשחות ברוטב דקה או שתיים. מה יש לומר, האיש צדק. גם צלחות המנה העיקרית חזרו מנוגבות ומבריקות למטבח ואין לנו ספק ששוטף הכלים הריע לנו ממקומו ליד הכיור
שלל נתחי אנטרקוט, קבבונים, כנפיים, ספייריבס, נקניקיות ובייקון התפננו להם על הצלחת לפנינו, כשלצידם בצלים ותפוחי אדמה מהאש. הרגשנו כאילו שליח על על טוסטוס העמיס את מיטב הבשרים ממסיבת ברביקיו של מגדל בקר, עצר על הדרך במדורת ל''ג בעומר ופרק את כל הערימה בסידור דקורטיבי על צלחתנו
אם גם אתם מתכננים לרדת לאילת בפסח כמו חצי מעם ישראל, אולי כדאי שתקראו את הכתבה של מיה שחר אופיר על מסעדת סנטה פה, מהטובות שבמסעדות אילת. כן, אפשר לאכול מצוין באילת, אפשר להתרגש מאוכל מקסיקני ואפשר אפילו לפגוש מלצריות מחייכות. שלא תגידו שלא אמרנו לכם
המנות היו מעולות והצדיקו את שמה של מיתוס כמומחית לבשר. סטייק הפרגית הושרה ארוכות במרינדה והיה עסיסי ונימוח, ואילו מנת ה''שאטו'' כללה מדליוני פילה בקר ונתח כבד אווז, שנצרבו קלות לדרגת מדיום כנדרש וטבלו ברוטב בורדלז ייני-מתקתק
רונית בר אילן, פעילה ומתנדבת של מפלגת ''עלה ירוק'', יכולה בינתיים רק לפנטז על קופישופס ברחבי ישראל כמו אלו שפזורות באמסטרדם. בלית ברירה ועד שכולנו נתעשת ונצטרף אליה (או לא), היא בדקה את השאנטי שמציעה מסעדת פצ'ולי, ''שילוב של מערת מטמון מרווחת ואשראם'', כהגדרתה, והתנחמה בגדול
את יום הכיף התל אביבי ממליצה מיה שחר-אופיר לפתוח במסעדת צפוני בטיילת שעל חוף הים, רצוי בארוחת בוקר זוגית מפנקת. מטיילים קצת על החוף, מתמקמים בפינה נוחה עם נוף לים ושמש אביבית מלטפת, מתבוננים על הים בהנאה, נושמים עמוק, מחכים לא הרבה ומקבלים המון
הסלט משך את תשומת ליבנו ראשון. על מצע של עלים ירוקים וירקות טריים נחו להם ארבעה כדורי ענק של גבינת צאן שמנה ומשובחת. אפילו הכדורים עצמם נראו ככדורי זכוכית מנופחים שהגיעו היישר מונציה. תוך כדי אכילה גילינו נגיעות של זוקיני מוקפץ, עגבניות קלויות, זיתים שחורים וטבעות בצל מתובלות בויניגרט
עם מטען של זיכרונות אינטימיים מירח הדבש בטוסקנה יצאה מיה שחר-אופיר עם בעלה לחגוג את יום הנישואין הראשון שלהם במסעדת ''לה טוסקנה'' הרעננית ומצאה איטלקית מזמינה עם פסטה תוצרת בית ואנטיפסטי מעולים
לפתיחה קיבלנו טעימה משלושה סוגי בירה: בירה כהה קלאסית, בירה כהה בטעם מתקתק ובירה בהירה. הבירה המיוצרת במקום חלקה ובעלת טעם נקי יותר מהבירות התעשייתיות, וכל סועד מוזמן לבחור את המועדפת עליו. ואם לא די בסחרור הקל שנחת עלינו מהשתיה, בא תפריט הטעימות הזוגי כדי לסחרר אותנו בשפע האפשרויות המוצעות בו
הכבד שלי ניחן בתכונות שניחנו בהן חברותיו המנות הראשונות. הוא משלב טעמים ומתייחד ממנות זהות שטעמתי במקומות אחרים. כאן הוא מוגש ברוטב קלבדוס, תפוחי עץ וחמאה, על מצע בטטה צלויה בצ'ילי ליים. היא יכולה לעשות לי כמה פרצופים שהיא רוצה, מצדי. הכבד נפלא ואני אוכלת אותו בלי טיפת רגש אשמה או נקיפות מצפון
שפרה צח, הקופירייטרית הפרטית שלנו, המציאה את המילה שקובי מידן מחפש כבר ארבע תכניות – תחזוגיות. כדי לצקת בה תוכן היא לקחה את בן זוגה ואבי ארבעת ילדיה לארוחה רומנטית אצל השף ארז שטרן
מנת הדג היתה יוצאת מן הכלל. פילה של פרידה ועליו פרוסות בטטה, עטוף בעלי מנגולד ואפוי ברוטב שמנת ועירית. הדג, שממש נמס בפינו, היה מלווה בפרוסות בטטה נוספות ובבורגול. זללנו אותו וליקקנו את הרוטב
שתי המנות העיקריות שנאכלו שלא לומר נזללו על ידינו, היו פנה פילה בקר בשמנת ופלפלת עם רוטב נפלא שהתחבר היטב לפסטה והיה ממש מעדן, וצלעות טלה בגריל, שהיו עסיסיות וקצת כמו בפרסומת למילקי, גרמו לנו להילחם על הביס האחרון
נמצאו 1315 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.