דיטה, המטרוניתא של הלילה

    שלל נתחי אנטרקוט, קבבונים, כנפיים, ספייריבס, נקניקיות ובייקון התפננו להם על הצלחת לפנינו, כשלצידם בצלים ותפוחי אדמה מהאש. הרגשנו כאילו שליח על על טוסטוס העמיס את מיטב הבשרים ממסיבת ברביקיו של מגדל בקר, עצר על הדרך במדורת ל''ג בעומר ופרק את כל הערימה בסידור דקורטיבי על צלחתנו

כבר השם, דיטה, מלמד שהבר-בשר התל אביבי הוותיק הזה נמצא בשטח קצת יותר זמן מרוב המזללות/ ברים/ אתרי שידוכים החדשים שצצו בשנים האחרונות בשכנותו וזלגו במהרה גם למחוזות הפרובינציה.
נוכח מתקפת השמות הלועזיים הבומבסטיים שמאפיינת את דור הברים של השנים האחרונות, ההיתקלות בשלט החביב ''דיטה'' עשתה לי טוב על הלב. טוב שיש עוד מי שזוכר מאיפה באנו.
אחרי שהפכתי בו עוד קצת החלטתי שבהחלט אפשר לקבוע רשמית שהשם ''דיטה'' מהווה אי של שפיות, איפשהו בין '''קפה תמר'' הארכאי למקומות עם השמות בניחוח חו''לי דוגמת ה''בראסרי'' או ה''מוזס''.

אבל הסימפטיות של ''דיטה'' לא מסתיימת בשלט הכניסה. בניגוד לדור המייסדים של אסכולת המקומות בהם הבר אינו אלא רצועת עץ דקיקה המשמשת להנחת מפיות והישענות של מלצריות, ב''דיטה'' תמצאו בר רחב ויציב, כזה שזועק ''תניחו עליי צלחות עמוסות כל טוב, אני אעמוד בזה ואף אשמור מקום גם לבקבוק יין''. החלטנו להקשיב לזעקתו.

בסדרת המנות הראשונות התחרו על הכתר גמבה ממולאת בגבינה בולגרית וחצילים קלויים, ועגבניות הממולאות בלחם, פרמזן, מוצרלה, פלפל חריף ובזיליקום. התחרות הייתה צמודה ובסיומה ניצחה העגבנייה בהפרש קטן. הלבנה עם החצילים המטוגנים מנה מרעננת וטעימה נוספת, הצטטינה בזכות תוספת מוצלחת של אגוזי קשיו בתוך המטבל.

כל אלו היוו הקדמה בלבד לנחיתתה הדרמטית של פלטת המיקס גריל על הבר שמולנו. שלל נתחי אנטרקוט, קבבונים, כנפיים, ספייריבס, נקניקיות ובייקון (המוצלח ביותר) התפננו להם על הצלחת לפנינו, כשלצידם בצלים ותפוחי אדמה על האש. הרגשנו כאילו שליח על טוסטוס העמיס את מיטב הבשרים ממסיבת ברביקיו מושקעת בגינת ביתו של מגדל בקר, עצר על הדרך במדורת ל''ג בעומר והוריד מחוט הברזל שבמדורה מספר תופינים ופרק את כל הערימה בסידור דקורטיבי על צלחותינו. מול השפע הזה נותרה בת זוגי המומה.

בשלב הזה נכנס לתמונה היין האדום וסייע לנו לצלוח את המנה העצומה בלי להתמוטט. לאות הערכה ולפני טקס האשכבה הסופי בהחלט שלנו, זכינו לטעום מהקינוחים. כשאלה הגיעו, חזרו הניצוצות לעיניה של שותפתי לצייד ולא לשווא. סופלה השוקולד עמד בכל הציפיות, בעיקר בזכות הרגע בו בקע ממנו השוקולד החם והנוזלי, הפחזניות הממולאות בגלידת וניל ברוטב תמרים הזכירו לנו שכל מי שהספיד את הפחזנית במילניום החדש, מוטב לו שיגיע ל''דיטה'' להתעדכן, ואפילו מוס הפקאן עמד ברף הגבוה שהציבו לו שני חבריו לתפריט הקינוחים המתקתק.

הדרך הביתה הייתה עשוייה להיות קשה ומעייפת, אלא שסיבוב יין לבן בסיום הארוחה החזיר אותנו לקלילות הנשכחת. נפרדנו מה''דיטה'' בברכת שלום ולילה טוב. איזה כיף שעדיין יש מי שמבין עברית בעיר הזאת.

דיטה
רוטשילד 45, פינת אחד העם 54, תל אביב
טלפון: 03-5604222