המאפה היה קראנצ'י בפה והאנטריקוט שהונח מעליו היה עשוי במידה הנכונה. דבר שגרם לנו לשבת בנינוחות בספות המרווחות ופשוט לחייך.
סדנת גבינות היא חוויה לחיך וגם אפשרות להציץ לעולם המרתק של ייצור גבינות. הסדנא של חוות העזים בר הרוח כוללת גם סיור בפרוייקט האקולוגי של הר הרוח ובדיר הסבר מקיף על סוגי הגבינות השונים. חוויה מעולם אחר...
הרזיה אמיתית, מגלה הדיאטנית ליאורה חוברה, לא מודדים בשקילה. טור מנומק על כל שיטות המדידה שיתנו לכם את תוצאות האמת של הדיאטה שלכם
נעה שחר כתבתנו חובבת הברים, החליטה לקפוץ השבוע למיוז האוס שבפלורנטין וגילתה שכונה לילית שוקקת ובר אינטימי שמצטיין בקינוחי שוקולד
הבשורה החדשה של רשת "לגעת באוכל" היא סירי סיליקון. גמישים, היגייניים, צבעוניים וקלים לניקוי. מה עוד אפשר לבקש מסיר?
''נפגשתי עם רותי במסעדה היפה, על מרפסת העץ שמשקיפה אל הים, בערב נעים של בריזה. התפריט של קום איל פו משדר איפוק, תחכום ויצירתיות, ממש כמו הבגדים. כמי שכנראה מכירה נשים, חילקה השפית את המנות לגדלים שונים, כמו תווית שעל הבגד (קטן, בינוני וגדול), מה שמאפשר להרכיב ארוחה בהתאם לרעב או לשובע''. מיה בר מתמוגגת מהתפריט החדש בקום איל פו...
אם לא היה שף, היה דוד גולדווסר, השף של מסעדת פסטיס, נגר. או אולי פסל ואולי גנן. ''העיקר לעבוד עם הידיים ורצוי עם עץ''. ולשאלון....
תשוקה לסושי היא כמו החשקים הבלתי מוסברים של נשים בהיריון. אין ברירה אלא להיענות לה, ורצוי במגש נדיב של אצות מגולגלות עם אורז ודגים. הנה ארבע המלצות שכדאי לשמור למקרה שחשק כזה יתקוף אתכם בלי התראה מוקדמת
הגישה הקלילה היא בדיוק מה שנחמד ב''בלה ונציה'' שבהרצליה – האווירה, השרות וגם האוכל, שמקבל פה ושם טוויסטים לא שגרתיים. לדוגמה, הפוקצ'ה לפתיחה. היא לא היתה מעוצבת, כרגיל, ככיכר לחם, אלא כמאפה עגול ופרוס למשולשים, מעין פיצה בלי חלק עליון, עשויה בצק מתובל ברוזמרין ובמלח ים, והוגשה עם טפנד זיתים מוצלח. גם הפטריות הממולאות המצופות בפירורי לחם, קיבלו טעם לא שגרתי, בזכות המילוי גבינת רוקפור במקום גבינת עיזים כמקובל
שנתיים בלבד חלפו מאז ההפקה המסחרית הראשונה של יין הרימונים וכבר מסתמנת הצלחה בינלאומית. שפרה צח כתבתנו השתתפה בטעימה של יין רימונים שהתקיימה ב''מקום בלב'' וגילתה מהו יין רימונים ולמה כדאי לשלב אותו בכל ארוחה
יובל ביקש שנצא לאכול בשר איפשהו בעיר, ולא באחת מהרשתות הגדולות והמוכרות כי נמאס לו כבר מהן וזה תמיד אותו הדבר. עשיתי סקירה קצרה של ההיצע ובחרתי עבורו את ''טורוס'', מסעדת הבשרים שנפתחה במקום אל גאוצ'ו בלב רחוב בוגרשוב בתל אביב.
לפעמים חלומות מתגשמים, עובדה: מירב ומיה שאולוב, שנולדו לאמא האופה המדופלמת, חנה שאולוב, הקימו לפני כשנה את ''האחיות שאולוב'', קייטרינג בוטיק שבו הן מכינות מתוקים מיניאטוריים יפהפיים, שיגרמו לכם לרצות לדלג על הארוחה ולהגיע ישר לקינוח
קפה מוניקה השוכן במרכז תל אביב, הוא בדיוק הקפה השכונתי שכל אחד מאחל לעצמו. האווירה החמימה והצוות החייכן משרים תחושת נינוחות מהנה. ולא פחות חשוב במקום מציעים מבצע מיוחד לגולשי אתר 2eat.
התחלנו עם איקרה. סנדרה אמנם טורקיה מבטן ומלידה מה שמקנה לה יתרון גיאוגרפי עליי באיקרות, אבל קשה להתחרות עם המומחיות שפיתחתי אני לאורך שנים של התענגות על איקרות למיניהן. הגרסה היוונית, הגוון הבולגרי, זה הישראלי מקומי וכמובן הטורקי. בסוף מסע עקוב מאיקרות אני יודעת שאם יש מומחים לאיקרה בעולם, אלו הטורקים, וזאת של מסעדת גפן היא מהאיקרות הטורקיות המשובחות...
ארוחת הצהריים העסקית לא חייבת להיות שגרתית ומשמימה וארוחת ערב שבת לא צריכה להיות מאמץ מרתוני מתיש. אפשר להכניס ריגוש באמצע היום כשאוכלים בכל יום מאכלים של עדה אחרת ואפשר ליהנות מהשבת, אם קונים את התבשילים מוכנים. כל מה שהאמא הפולנייה לא סיפרה לכם
למרות מאמצי, אני לא מצליחה להיזכר בשום אופן איזה טעם מזכירה לי העוגה, אבל מקווה שהיא לא תיגמר לעולם או לפחות עד שאזכר. אבל היא נגמרת, עם הטעם הנוסטלגי הזה שאני לא מצליחה לפצח. ואז, דווקא המלצר האוסף את הכלים באדישות, פולט את המפתח לזיכרונותי. ''זה קצת כמו עוגות ביסקוויטים'', הוא אומר ואני מתחילה להתרגש. ''כן, כמו עוגות שכבות של יומולדת, שאמא מכינה ולא אכלתי מגיל עשר''. גל נוסטלגי וחמים עוטף אותי ופתאום אני מבינה את אופיר, בשביל טעם כזה שווה לחזור שוב
בכל רגע נתון עומדים לפחות עשרים איש בתור ב''שניצל קומפני'' ומנחיתים בקצב את ההזמנות השונות, בצלחת, בבאגט, בפיתה, עם תוספות מבושלות או רק עם סלטים, לאכול במקום, או לקחת למשרד. ששה עובדים מתקתקים מנות בקצב, כך שבאורח פלא אף אחד לא מחכה יותר מכמה דקות לפני שהוא נפנה מהדלפק בחיוך מרוצה, עם המנה המבוקשת בידו. אוכל מהיר במלוא מובן המילה, רק לא במשמעות השלילית שנקשרת אליו בדרך כלל...
מסעדת קולוני הירושלמית, הטובה והמוכרת לכם היטב משעות הערב, מתהדרת בדיל צהריים חדש עם אותן המנות האהובות, רק בצהרי היום. הדיל כולל גם אוכל טוב וגם קוקטייל שמפניה על חשבון הבית, מה שהופך את הבילוי לחגיגה של ממש.
לראשונות בחרנו את הקרפצ'יו, שהיה חמצמץ במידה חצופה שמצאה חן בעיני. המנה הראשונה השנייה, היתה קלמארי צרוב על מצע שעועית לבנה. בשעה מאוחרת שכזו צריך לאכול לאט, הזכרנו לעצמנו, אחרת נתקשה להירדם. המנות מצידן, שיתפו פעולה. משהו בהן היה נינוח ולא מלחיץ ואפשר לאכול אותן בשלווה ולהתפנק עליהן דקות ארוכות...
כמו עם כל כלי שימצא את דרכו בסופו של דבר למדף במטבח (כי המגירות כבר מתפקעות מרכישות הכרחיות קודמות), גם במקינטה אפשר וכדאי להשקיע בעיצוב
8 שנים בהיי טק ועוד כמה בבית היתה צריכה טל כץ כדי להבין שמה שהיא באמת אוהבת לעשות הוא עוגות ''טעימות בטירוף'' ומקושטות בבצק סוכר. כרטיס ביקור עם אחת הקונדיטוריות היצירתיות והמוכשרות בארץ
כמה שולחנות, מוסיקה גרוזינית ברקע ואווירה מכניסת אורחים שמשרה טימור, הבעלים-מבשל-מגיש. עד עכשיו קראו למקום ''טי אנד די'', על שם טימור ודני הבעלים. אבל בערב הגיענו בישר לנו טימור שבדיוק מחליפים את השם ל''דדה'' – אמא בגרוזינית. מסתבר שלא משנה מאיפה באת, אוכל של אמא זה תמיד הכי טוב. שפרה צח ביקרה בגרוזינית של גבעתיים
מסעדת פיצטו החביבה מציעה ארוחות עסקיות מהמשתלמות ביותר בהן נתקלנו לאחרונה. המסעדה האיטלקית עם הסלוגן ''פסטה בהטעמה אישית'' מציעה עסקיות במחיר שבו בד''כ אפשר לאכול במקרה הטוב מנה עיקרית.
שישי בבוקר הוא זמן מתוק, השבת בפתח וחוץ מסידורים אחרונים לקראת המנוחה במצוות האל, אין שום דבר שחייבים לעשות. לא מעט מסעדות עלו על זמן האיכות הנפשי הזה והן מציעות בילויים שיעזרו לכם למתוח את הרוגע כמה שיותר. ארבע המלצות
לירון החליטה להיות אמיצה ולטעום את זאב הים העברי, ואילו אני, שמרנית שכמותי, הזמנתי אסקלופ וקיבלתי גלילת חזה עוף ממולאת בפטריות ורוטב חרדל. כך גיליתי שגם מנות עם שמות סטנדרטיים עשויות להפתיע, במיוחד כשיושבים במקום לא סטנדרטי כמו הדרל'ה. זאב הים של לירון הגיע שזור ומצופה כמובטח בתפריט והיא פרמה אותו בעדינות וטעמה ממנו בסקרנות מהולה בהתרגשות, בכל זאת, זאב ים...
נמצאו 5750 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.