קדימה הבובואים!


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

ביקור משפחתי בלמון גראס הזכיר למשפחת צח את הבובואים, הקרמבואים הממולאים גלידה ובתוכה הפתעות, שהמציאו לפני כמה שנים. ב''למון גראס'', עמדו באתגר ה''בובואים'' בהצלחה רבה יותר....

''גראס מטוגן'', ממליצה לנו המלצרית בלי הנד עפעף כשאנו מגיעים לשלב הקינוח. אבל מול מבטו המגחך של הדור הצעיר שנלווה אלי היא מסבירה מיד שהכוונה לכדור גלידת וניל מטוגן בציפוי טמפורה, בליווי אננס, שזכה לשמו בגלל שהוא קינוח הדגל של רשת ''למון גראס''. אנחנו, שכבר היינו די שבעים, העדפנו מנה שנשאה את השם המפתה ''קרמבו אספרסו''. כשהיא הגיעה לשולחן, הפכו גיחוכיו של הילד לצחוק פרוע: ''זה כמו הבובואים, את זוכרת?''.

איך אפשר לשכוח: אי שם בשלהי כתה ו', במטרה לעודד את רוחם היזמית, הם חולקו לקבוצות שהתחרו ביניהן על המצאת מוצר חדש. הקבוצה שלו הגתה את הרעיון הגאוני של ''בובואים'', שהיו אמורים להיות קרמבואים ממולאים גלידה ובתוכה הפתעות כמו סוכריה או קובית שוקולד. רעיון מקסים, שברבות השנים הסתבר שאפילו יש לו פוטנציאל מסחרי, אבל המחזה שהתגלה באותו אחר-צהריים במטבחי הפרטי היה חמישה בנים מתוסכלים, מוקפים הררי גלידה נמסה- למחצה, גביעים של מעדן חלב, טבלאות שוקולד, מסטיקים, סוכריות ושברי ביסקוויטים, והם מנסים נואשות לחבר ביניהם...

ב''למון גראס'' עמדו באתגר הרבה יותר בהצלחה: הקינוח שלנו היה קרמבו בחוץ וקרם קפה אוורירי בפנים, יחד עם רוטב פירות יער שנתן גיוון של צבע וטעם. ובכלל, יש לומר שאתגרנו אותם לא מעט, עם הבקשה לארגן ארוחת צהריים משותפת לי, שחייבת בשר בשלב הזה של היום, ולבני הגדול, הלוקה בצמחונות קשה (''גם לא דגים'' כפי שהוא מדגיש). בראשונות הם הצליחו לקלוע בול, עם אגרולס ומנה מעניינת של פלחי ירקות מטוגנים בטמפורה בשבילו, וכיסוני גיוזה עוף מאודים ועדינים, בשבילי.

השרות, מתוגבר בתיכוניסטים בחופשה, יעיל מאוד אך לא מלחיץ. רוב הסועדים, כך עושה רושם, הגיעו לגיחה קצרה בהפסקת הצהריים, והם ממהרים לסיים את ארוחתם. אך יש עוד כמה מאריכי שבת כמונו: בשולחן מאחור שני צעירים דנים באריכות על פרוייקטים של שיווק תוכנות, בעוד ששני השולחנות לצידנו מאכלסים זוגות בגיל הביניים השקועים בשיחה מלב אל לב (כלומר, הוא מדבר והיא מסתכלת עליו ומהנהנת בהבנה).

העיקרית שלי הולכת על בטוח, עם נודלס מוקפצים בירקות ונתחי פרגית. ואז המלצרית מגיעה כשהיא נושאת בגאווה את העיקרית שלו – סושי צמחוני ממולא אורז עם טופו טמפורה, פטריות ובצל ירוק, ומצופה, שומו שמים, באבוקדו. הילד בוהה בגלילים הירקרקים בארשת של ''למה זה מגיע לי!?'' צמחוני או לא, אבוקדו זה מחוץ לתחום. המלצרית חוזרת מייד עם פתאי ירקות מועשר באגוזי קשיו טחונים. ליתר בטחון היא משאירה לנו גם את הסושי. ואני, שסושי הולכים אצלי בכל מצב, לא מתגברת על הפיתוי וטועמת פרוסה אחת... ועוד אחת... מתאפקת רק בקושי לא להגיד לו באמהית מדוברת ''אולי תנסה?'' אבל לנוכח הצלחת המתרוקנת הוא זונח לרגע את הפתאי, טועם באומץ, מגלה שזה ממש טעים והאבוקדו כמעט ולא מורגש, וכך הוא ממשיך ואוכל עד שהצלחת מתרוקנת.
ואני אומרת: מקום שגם הצליח להחיות את ה''בובואים'' המיתולוגיים וגם לגרום לבן שלי לאכול סושי, ועוד עם אבוקדו, מגיע לו צל''ש.

למון גראס
אבן גבירול 22, תל אביב
טלפון: 057-6951268