קפה מוניקה השוכן במרכז תל אביב, הוא בדיוק הקפה השכונתי שכל אחד מאחל לעצמו. האווירה החמימה והצוות החייכן משרים תחושת נינוחות מהנה. ולא פחות חשוב במקום מציעים מבצע מיוחד לגולשי אתר 2eat.
התחלנו עם איקרה. סנדרה אמנם טורקיה מבטן ומלידה מה שמקנה לה יתרון גיאוגרפי עליי באיקרות, אבל קשה להתחרות עם המומחיות שפיתחתי אני לאורך שנים של התענגות על איקרות למיניהן. הגרסה היוונית, הגוון הבולגרי, זה הישראלי מקומי וכמובן הטורקי. בסוף מסע עקוב מאיקרות אני יודעת שאם יש מומחים לאיקרה בעולם, אלו הטורקים, וזאת של מסעדת גפן היא מהאיקרות הטורקיות המשובחות...
ארוחת הצהריים העסקית לא חייבת להיות שגרתית ומשמימה וארוחת ערב שבת לא צריכה להיות מאמץ מרתוני מתיש. אפשר להכניס ריגוש באמצע היום כשאוכלים בכל יום מאכלים של עדה אחרת ואפשר ליהנות מהשבת, אם קונים את התבשילים מוכנים. כל מה שהאמא הפולנייה לא סיפרה לכם
למרות מאמצי, אני לא מצליחה להיזכר בשום אופן איזה טעם מזכירה לי העוגה, אבל מקווה שהיא לא תיגמר לעולם או לפחות עד שאזכר. אבל היא נגמרת, עם הטעם הנוסטלגי הזה שאני לא מצליחה לפצח. ואז, דווקא המלצר האוסף את הכלים באדישות, פולט את המפתח לזיכרונותי. ''זה קצת כמו עוגות ביסקוויטים'', הוא אומר ואני מתחילה להתרגש. ''כן, כמו עוגות שכבות של יומולדת, שאמא מכינה ולא אכלתי מגיל עשר''. גל נוסטלגי וחמים עוטף אותי ופתאום אני מבינה את אופיר, בשביל טעם כזה שווה לחזור שוב
בכל רגע נתון עומדים לפחות עשרים איש בתור ב''שניצל קומפני'' ומנחיתים בקצב את ההזמנות השונות, בצלחת, בבאגט, בפיתה, עם תוספות מבושלות או רק עם סלטים, לאכול במקום, או לקחת למשרד. ששה עובדים מתקתקים מנות בקצב, כך שבאורח פלא אף אחד לא מחכה יותר מכמה דקות לפני שהוא נפנה מהדלפק בחיוך מרוצה, עם המנה המבוקשת בידו. אוכל מהיר במלוא מובן המילה, רק לא במשמעות השלילית שנקשרת אליו בדרך כלל...
מסעדת קולוני הירושלמית, הטובה והמוכרת לכם היטב משעות הערב, מתהדרת בדיל צהריים חדש עם אותן המנות האהובות, רק בצהרי היום. הדיל כולל גם אוכל טוב וגם קוקטייל שמפניה על חשבון הבית, מה שהופך את הבילוי לחגיגה של ממש.
לראשונות בחרנו את הקרפצ'יו, שהיה חמצמץ במידה חצופה שמצאה חן בעיני. המנה הראשונה השנייה, היתה קלמארי צרוב על מצע שעועית לבנה. בשעה מאוחרת שכזו צריך לאכול לאט, הזכרנו לעצמנו, אחרת נתקשה להירדם. המנות מצידן, שיתפו פעולה. משהו בהן היה נינוח ולא מלחיץ ואפשר לאכול אותן בשלווה ולהתפנק עליהן דקות ארוכות...
כמו עם כל כלי שימצא את דרכו בסופו של דבר למדף במטבח (כי המגירות כבר מתפקעות מרכישות הכרחיות קודמות), גם במקינטה אפשר וכדאי להשקיע בעיצוב
8 שנים בהיי טק ועוד כמה בבית היתה צריכה טל כץ כדי להבין שמה שהיא באמת אוהבת לעשות הוא עוגות ''טעימות בטירוף'' ומקושטות בבצק סוכר. כרטיס ביקור עם אחת הקונדיטוריות היצירתיות והמוכשרות בארץ
כמה שולחנות, מוסיקה גרוזינית ברקע ואווירה מכניסת אורחים שמשרה טימור, הבעלים-מבשל-מגיש. עד עכשיו קראו למקום ''טי אנד די'', על שם טימור ודני הבעלים. אבל בערב הגיענו בישר לנו טימור שבדיוק מחליפים את השם ל''דדה'' – אמא בגרוזינית. מסתבר שלא משנה מאיפה באת, אוכל של אמא זה תמיד הכי טוב. שפרה צח ביקרה בגרוזינית של גבעתיים
מסעדת פיצטו החביבה מציעה ארוחות עסקיות מהמשתלמות ביותר בהן נתקלנו לאחרונה. המסעדה האיטלקית עם הסלוגן ''פסטה בהטעמה אישית'' מציעה עסקיות במחיר שבו בד''כ אפשר לאכול במקרה הטוב מנה עיקרית.
שישי בבוקר הוא זמן מתוק, השבת בפתח וחוץ מסידורים אחרונים לקראת המנוחה במצוות האל, אין שום דבר שחייבים לעשות. לא מעט מסעדות עלו על זמן האיכות הנפשי הזה והן מציעות בילויים שיעזרו לכם למתוח את הרוגע כמה שיותר. ארבע המלצות
לירון החליטה להיות אמיצה ולטעום את זאב הים העברי, ואילו אני, שמרנית שכמותי, הזמנתי אסקלופ וקיבלתי גלילת חזה עוף ממולאת בפטריות ורוטב חרדל. כך גיליתי שגם מנות עם שמות סטנדרטיים עשויות להפתיע, במיוחד כשיושבים במקום לא סטנדרטי כמו הדרל'ה. זאב הים של לירון הגיע שזור ומצופה כמובטח בתפריט והיא פרמה אותו בעדינות וטעמה ממנו בסקרנות מהולה בהתרגשות, בכל זאת, זאב ים...
בין מועדי ישראל לשביתות המורים התכופות, התיכוניסטית הפרטית שלי נמצאת יותר בבית מאשר בבית-הספר. בפעם האחרונה ששוב התבטל יום לימודים, החלטנו לנצל אותו לטובת זמן איכות משותף. הזמן: צהריים. הלוקיישן הנבחר: ''מתוקה'', בית הקפה והקונדיטוריה הידועה שמול הסינמטק.
התחביב של מיה בר הוא בתי קפה ובמסגרת זו היא בדקה הפעם את פלולס שמול כיכר רבין. המבחן התקיים בשישי בבוקר, זמן שיא במונחים של בתי קפה תל אביביים, ופלולס, שעבר אותו בהצטיינות, יכול לצפות בעתיד לביקורים נוספים של הגברת בר. תחילתה של ידידות מופלאה...
טור ראשון בסדרה חדשה של טורים שיתפרסמו אחת לחודש, במסגרת קורס האלכוהול המזורז של 2eat. והפעם, על ליקר הבנדיקטין, המשקה האלכוהולי העתיק ואפוף ההילה המסתורית...
לאכול במסעדה, לחזור הביתה ולהכין שוב את המאכלים מהם נהניתם? זה בדיוק מה שרשת אל גאוצ'ו מציעה לכם סדנא בה לומדים להכין בשר (וגם אוכלים ממנו) במחירים הנעים בין 179-229 ש''ח. זה כדאי!
''שוקוהולים'' ברחבי העולם אימצו אל ליבם בשמחה את ממצאי המחקרים החדשים שהגיעו למסקנה כי השוקולד מועיל לבריאות. אבל כמו כל דבר בחיים אליה וקוץ בה ולפני שאנחנו מתנפלים עליו כדאי שנדע כמה דברים על השוקולד
אם יש טעם יחיד שיכול לתאר ילדות ישראלית זה כנראה טעמו של המשמש בתחילת הקיץ, מבשר את בואם של החופש הגדול, החמסינים, פירות הקיץ וכמובן, ליגת הגוגואים השכונתית. כמה מלים על הפרי הכתום שמתחיל כעת את העונה ושלושה מתכונים מנצחים...
נמסטה היא ברכת שלום הודית שנאמרת בפגישה או בפרידה וזהו גם שמה של ההודית של אשדוד, המסעדה שהקימה משפחת סוגאוקר שהגיעה לארץ מבומביי ב-83. השאלון הפעם עם יפת סוגאוקר, בן המשפחה, על משפחתיות, עסקים משפחתיים ועל אוכל הודי וישראלי...
העונה הכי מתאימה לפיקניקים נמצאת כעת בשיאה. רגע לפני החמסינים הגדולים והשבתות במזגן, ממליצה כינרת הראל על ארבע מעדניות שיציידו אתכם בסל לפיקניק המושלם
חוות התבלינים, המסעדה של פנינה מס, נמצאת במקום הכי יפה בארץ וכאילו זה לא מספיק, יש בה חוץ מאוכל צבעוני, ריחני ונהדר גם מנות אורגניות (וגם סטייקים עסיסיים, אל דאגה) ושפית עם גישה הוליסטית שמבשלת אותן ברוחניות. שאלון מעורר השראה
בשנים האחרונות כמעט כולנו מגלגלים על הלשון (תרתי משמע) אורז, נודלס, סושי ופירות ים. בנוצ' הרמת שרונית מציעים עסקיות המבוססות על רזי המטבח האסייתי. העסקיות מוגשות בימים א'-ה' בין השעות 12:00-18:00במחירים הנעים בין 39-69 ש''ח.
ווק חדש שמייבאת לארץ חברת ברגהוף, מאפשר 'הקפצה' ללא שמן. לטובת חובבי המטבח האסיאתי (והסקיני ג'ינס)
פתחנו בשתייה והזמנו שייק פירות על בסיס יוגורט ומים מינרלים – משקה האלים שכנראה חולל את קסם ההתעוררות האנרגטית. השייק הגיע בקנקן קטן, וליווה אותנו במשך הארוחה כולה. הפירות שבחרתי, בננה, תות ותפוח, השתלבו נפלא זה עם זה וגם אתי
נמצאו 5414 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.