אין ספק, רוחה של סבתא לאה מרחפת בכל פינה של ''נתנאלה'': בצבעים הנעימים, בכורסאות הישנות העומדות בפינה, בוילונות התחרה על החלונות, בארוניות הקטנות שבתוכם כלי חרסינה קטנים, ממש כמו שהיו לי בביתי בילדותי.
למרות שהמנה העיקרית כשלעצמה גדולה ומשביעה, אל תוותרו על המנות הראשונות: קרפ'צו סינטה, בתיבול עדין אך מדוייק, ומנה ציורית של פטה כבד, שהוגש, במקום עם ריבת הבצל הנדושה, עם ריבה מרירה-מתוקה של קליפות תפוזים
השנה תמצאו פה את המבחר הרגיל של קממבר, ברי, סטילטון, אדם וגבינה כחולה כשלהי לצד גבינות עונתיות מספרד, כפרים קטנים בצרפת ועוד.
אני קיבלתי צלחת גדושה בכבדים, שהיו מתובלים היטב והוגשו עם סלט ירקות גדול וצ'יפס. כמה מבני המשפחה שכבר סיימו את הפנקייק התעלמו מהאיסור ועזרו לי לחסל את המנה שלי.
מיתוס גריל בר, בר הבשרים הממוקם מול בית המשפט בתל אביב, ליד איכילוב, הקריה ומשרדים רבים החליט שבר בשרים הוא דווקא מקום מצוין לעשות בו דיאטה.
חללים מקומרים מטוייחים לבן, תאורה נעימה ולא עמומה מידי וריצוף אבן. השולחנות ערוכים במפות מעומלות, הסכו''ם מבריק, הכוסות סדורות בשורה, מוזיקת ג'אז קלה ברקע , כמו שצריך.
מאפי הבוקר חייבים להיות טריים, וחשוב מכל, עשויים מבצק שכל כך מסובך לעשות אותו, שחבל על הטירחה. ובאמת, למה לטרוח? אם פעם היה אפשר להשיג קרואסון טוב רק ביום שישי, בצפון דיזנגוף היום יש לנו מאפי בוקר מעולים על ימין ועל שמאל. קבלו את הטובים והמעולים ביותר
בחוץ יש גשם, ברקים ורעמים. קר לנו ואנו מחפשים משהו שיחממנו מבפנים. לכן קיבצתי ואספתי קובץ מתכונים. שיישמחו לנו את הלב בעונת הגשמים.
כשמתחיל החורף והפומלות הראשונות יוצאות לשוק, הפומליות בעץ שלנו מבשילות, והמטבח הופך למפעל קטן לקליפות מסוכרות. רק כשאין לי קליפות במקפיא המפעל עוצר למספר ימים.
שיא החורף הוא עונה מצוינת לבישול אווזים. אורן רון ממטבח זוגי נותצן את הגירסה שלו לתבשיל קדירה בסגנון אלזס שיחמם את לילות הסערה הבאים.
השמפניה, אותו משקה אצילי בעל ניחוח השמרים והבועות המתפצחות בפה כמו קוויאר כיכב מאז ומעולם בערב השנה החדשה. בשנים האחרונות תפס המשקה תאוצה גם בשאר הימים: מיין לבן מבעבע זול במסיבות של נערים ועד מסיבות פאר עם שמפנית פרימיום באלפי שקלים לבקבוק. לכבוד השנה האזרחית החדשה וכהצדעה לפנטזיה, קבלו ארבעה קוקטילים קלאסיים, ועוד כמה.
אם יש משהו שעושה לי את זה, זה לשבת ספונה במקום חם ונעים, כשארובות השמיים מראות לנו כמה אנחנו קטנים. הידיים עוטפות ספל שוקו חם, שלא יברח, העיניים בוהות החוצה אל הים וההרים ובנשמה יש מין פרפור כזה שלרגע לוחש – איזה כיף לי.
יש המתייחסים לכניסתה של השנה האזרחית החדשה כאל סוג של חגיגה אנינה ויסבו לארוחת טעימות ויש שיביאו אותה בקרחנה לוהטת עם מוסיקה מחרישת אוזניים אבל כולם, יטביעו את הרגע בשמפניה ואלכוהול. מבין ההיצע האינסופי ליקטנו עבורכם כמה ארוחות, כמה חגיגות שלא כדאי להפסיד.
הוגשו לי שתי ביצי עין עשויות ב ד י ו ק כמו שאני אוהבת – הפוכות אבל רק לרגע קט כדי שהחלמון ישאר רך וקטיפתי ואז אוכל בלי שאף אחד יראה אותי (נו, כך קיוויתי) לנגב אותו מהצלחת עם פרוסת הלחם בחמאה.
טמפטיישן אחד המקומות הבודדים באלנבי שמשלב אוכל טוב, אלכוהול איכותי, אווירה מיוחדת שמפתים לחזור ולבלות במקום פעמים נוספות.
את פנינו קידמו 3 חמורים וגמל אחד, חביב להדהים, שני כלבים אחד מעורב והשני גזעי, שהתגלה כנשמה מתוקה. אחרי סיור שכלל פינת חי, שאת חלקה בנו הילדים מבוץ, ועוד דברים מאוד מעניינים בחצר הגדולה הגענו לאוהל גדול שממנו יצאה ארובה, ובפנים: הפתעה.
את הקפוצ'ינו שלי אני שותה בבית-קפה. אני מעשן, לכן בחורף יוצא לי לעיתים קרובות לשבת במרפסת בית הקפה שמוגדרת "אזור-עישון", מכוסה בסוככי פלסטיק וזרועה תנורי גז בצורת פטרייה. כולנו מכירים את הרגשת הרוגע הזו, לא משנה כמה הומה-אדם המקום, תמיד יש איזושהי תחושת רגיעה בישיבה באזור המחומם כאנטיתזה לסופה שבחוץ.
פיסלנו כלי רכב בפינה של פיסול בירקות, הכנו עוגיות עם זיגוג סוכריה לב אדום , סובבנו סביבונים שהכנו ממטבעות שוקולד , בנינו פירמידות מקיסמים מודבקים בטופי חם...אבל הכי אהבנו את פינת הפיסול בבצק סוכר.
ריחרחנו וגרגרנו בפה ואפילו חשנו בבירור את ההבדלים בין הטעמים של הזנים השונים:
קיבלנו ''שלים'' רחבים ארוכים ומפנקים מצמר, התכרבלנו והמשכנו לפטפט ולפטפט ולקשקש, מסביב היו חבורות של חבר'ה, וצחוקיה, והמון סיגריות, יפעת נזכרה בגסט האוס שלנו בדרמסאלה, וזה היה טוב.
ליד הפירה היה גוּלָש עם בשר רך בדיוק כמו שצריך וחתיכות תפוחי אדמה שקיבלו את טעם התבשיל שבסיר. הירקות המבושלים שהשלימו את הצלחת היו חתוכים דק דק, ומכילים הפתעות בלתי צפויות כמו חצילים ושורשים.
אין כמו גשמים טובים כדי להחזיר אותנו לצלחת מרק....עם קרעפלך. הקור והגשמים הם הזדמנות מצוינת לפסוע אל המסעדות היהודיות הפזורות בתל אביב ולהזמין בנחת כבד קצוץ, גולש רך ומזמין, חמין שחום וקומפוט לקינוח. סקירה רגעית של הטובות במסעדות היהודיות בעיר. פרויקט חורף
יש ל''בר בר'' את הקבועים שלו, תושבי השכונה (נקרא לה ''שכונת הבימה''), שהם בני בית במקום. הנחמד הוא שקל מאד להפוך לבן בית בעצמך: מהפעם השנייה שתכנס כבר תכיר אותך המלצרית ואפילו יש סיכוי טוב שתזכור מה הזמנת בפעם הקודמת.
מצד אחד, יש שם את ההיצע המוכר והאהוב על ילדים של פיצה-פסטה. מצד שני, התפריט כל כך מגוון ומלא הפתעות, שגם ''ילדים גדולים'' והרפתקני חיך, כמוני וכמו שותפתי הצעירה לארוחה, ייהנו בו מאוד.
בין אם אתם מכינים סופגניות מבצק אשל, כמו של הדודות שרוצות לגמור עניין מהר ובין אם אתם ממתפיחי השמרים המעטים שעוד נותרו, תשמחו בוודאי לשמוע שיש מי שמשקיע ה- מון עבודה בסופגניות שלכם. באסף ארטיזנל הלכו על כל הקופה ופצחו החג הזה בסופגניות בריוש ובעיברית- הכי קשה ומושקע שיש. הנה המתכון.
נמצאו 5438 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.