בצהרי יום שישי, עת סעדנו בבראנצ' של קיבוץ פלמחים במרפסת המשקיפה אל הים הכחול ושמענו את שמחת הכוס הנשברת בחתונה שהתקיימה בסמוך, החלטנו שגם אנחנו נתחתן יום אחד בפלמחים, אבל לא האחד עם השני.
שפרה צח, אמא לצמחוני אדוק ואקטיביסט, קיבלה לידיה את המהדורה החדשה של ''חגיגה צמחונית'', ספרה הותיק של פיליס גלזר, והיא מדווחת מהמטבח הביתי.
רדו לנגב, ממליצה שפרה צח. יש שם מטעי זיתים משובחים, עגבניות שרי שאין מתוקות מהן, כרמי גפנים וגידולים ייחודיים כמו ירק הסליקורניה או דגי הברמונדי. חבל רק שאת המרחבים והאווירה אי אפשר לקחת הביתה.
הברלול הוא מקום שמזכיר איך פעם, כשהיה פה שמח, נראו פאבים. כפרי ופשוט עם שולחנות עץ, ספות זולה (כי אם כבר נרגילות, ויש נרגילות, אז שיהיו גם ספות), בר עץ ושולחן ביליארד. כבר לא עושים פאבים כאלה. למעשה, כשחושבים על זה, כבר לא עושים פאבים בכלל.
אבטיח ומלון הם בכלל ירקות, מסבירה הדיאטנית ליאורה חוברה, ויש להם אינסוף יתרונות בריאותיים. כרגיל, יש גם מתכון בסוף.
למען ההגינות אודה כי לא תליתי תקוות רבות בשיפודי הסלמון ברוטב למון גראס וסילאן שהגיעו לפתיחה. סלמון, הוא דג שראוי לו לדעתי להמשיך ולשחות במעלה הזרם. אולם, נגיסה קטנה בבשרו הרך והעסיסי של הדג, שנצלה ברגישות מרשימה והגיע לדרגת הצלייה המדויקת, השאירה אותי נפעמת.
למי מאיתנו, יושבי בית-הקפה, לא קרה שראה ידוען זה או אחר יושב כמה שולחנות לידו? אבנר מירב מספר מתי ואיפה זה קרה לו.
אין דרך מוצלחת יותר לציין את יום העצמאות האמריקאי מאשר בארוחה אמריקאית. זה יכול להיות המבורגר עסיסי עם צ'יפס, סלט קולסלאו וקולה בכוס ענקית, כנפיים ברוטב ברביקיו או פנקייק טובל ברוטב מייפל. ארבע מסעדות אמריקאיות שמספקות את הסחורה ובגדול.
תמיד אהבתי את הצבע החום. זה אולי נשמע מוזר, אבל חום הוא צבע שיש לי ממנו רק קונוטציות חיוביות: שוקולד, דובי, רהיטי עץ. חום זה צבע חמים ונעים (השוקולד נעים, הדובי חמים. ורהיטי העץ? אלגנטיים), ונראה לי שבבחירת השם ''בראון'' היתה הצהרת כוונות כזאת בדיוק.
בפביאנה לא הרגשנו מיותרים ולו לרגע אחד. המלצריות החייכניות עשו הכל כדי שנרגיש בנוח, כולל לזכור להניח כל כלי שביר במרחק סביר מהקטנטן שמסיים בימים אלו את מחקרו על כוח הכבידה, והשף הכין לזאטוט (ולנו) פסטה מופלאה שבה עוד ידובר.
ארבע מסעדות בינלאומיות מומלצות במיוחד, לאות הזדהות עם שבוע האדריכלות הבינלאומית בתל אביב.
אשרפי היא מסעדה פרסית כשרה ומוכרת יחסית בעיר. היא מציעה את מיטב מטעמי המטבח הפרסי, מבחר בשרים על הגריל ותבשילים אותנטיים. למרות שהגענו בשעת ערב יחסית מאוחרת למסעדה בעלת אופי משפחתי, בכל זאת לא היינו לבד.
כל הכבוד לך נועה, את ברחוב ואין לך שקל והכספומט לא פועל. ואיך תקחי עכשיו קו 4, וליהי כבר מחכה בגרוזנברג? אין ברירה, צריך לגלות תושייה. קבעתי עם ליהי שתחכה על הכביש, הנהג יעצור, היא תשלם ואני מקווה שהוא לא יתעצבן. איזה מבצע!
מיקה היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב ומהמשתתפות הבכירות בפסטיבל הלבן. אם עוד לא ביקרתם בה, כמו שרון ודני, השבוע יש לכם הזדמנות מצוינת להשלים חורים בהשכלה הקולינרית. המבקרים יצאו ממנה נפעמים.
מאז הכרנו את לה סנטרל, בכל פעם שחושקת נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה אנו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.
בעיר בה קשה להזמין קפה בלי לענות על ארבע שאלות וכל קניה של לחם מחייבת בחירה בין ארבעה סוגי קמח, הרעיון שמישהו בוחר בשבילך את המנות הוא רעיון מפתה. כל שנשאר, אמר עוזי ידידי ממרום שנות דיילות ארוכות, הוא להדק את החגורות ולהמריא אל על.
זה זמן הים, ללא ספק, ואם לא מצאתם ביומנכם הצפוף שבוע פנוי לחופשה על יאכטה, אולי תצליחו לפנות שעתיים לארוחת ערב מול הגלים? או לקפה של בוקר? או לאיזו בירה חפוזה עם אבטיח קר? העיקר שיהיה מול הים.
אימוץ בתי קפה הוא לדעתי הדבר הבא ולא אתפלא לשמוע שאנשים נוסעים למזרח אירופה בשביל לאמץ לעצמם אחד. למה אני מספר את זה? כי הקופי שוק ברחוב בן יהודה הוא הקפה הקלאסי לאימוץ. כזה שעונה על כל החוקים הבלתי כתובים.
דיאטנית הבית שלנו, ליאורה חוברה, חובקת ספר דיאטות חדש – הדיאטה הסינית. בספר היא מציעה שיטת הרזיה שמתאימה את התזונה הסינית הידועה בסגולותיה הבריאותיות לחיים בישראל. תמצית השיטה בת 4 השלבים.
מה שנפלא ב''ווינגס'' הוא שזה מקום שלא מחייב שום הכנות מראש. בתפריט מבחר כנפיים ברטבים, כמה סלטים וגם הפתעות כמו צ'יפס בטטה. כל המנות גדולות וזולות והכי נחמד זה לבוא כמה חבר'ה ולהזמין מנות שונות. ככה כל אחד יתביית על המנה שהכי טעימה לו וכולם יצאו מרוצים.
תפוחי אדמה הם אחד המזונות האהובים על ילדים. רצוי מטוגנים כמובן, אבל גם כשהם אפויים במדורה, מעוכים לפירה או מבושלים עם צלי בשר, הם מתקבלים בברכה. חיים בן ארי, מ''הדוד משה'', עם טיפים לבישול ואחסון של תפוחי אדמה.
כמו בכל חג גם בשבועות אנחנו מוצפים בפיתויים. כדי לעשות לכם את החיים קלים, בררנו עבורכם ארבע פנינים מיוחדות: שתי קונדיטוריות שמפליאות בעוגות גבינה מושקעות ושני טיולי אוכל וטעימת ביכורים. חג טעים ונעים.
רוצים לתת לילדים ליהנות מניחוח חציר? קחו אותם לפסטיבל ''ימי חלב ודבש'' שמתקיים זו השנה הרביעית בעמק יזרעאל. שם הם יוכלו לטייל עם גדיים, להכין ממתקים מצמחים ולגלות שגבינות לא צומחות בסופר.
כולנו מכירים ואוהבים את מנהג אכילת מאכלי החלב בשבועות, אבל לא כולנו מכירים את מקורו. יניב גור אריה מסביר למה אנחנו ''נוהגין'' לאכול בשבועות מאכלי חלב ומלמד מה לעשות עם כל הגבינות שהתפתינו לקנות. סדנת בישול חגיגית במיוחד.
המצווה הראשית בחג השבועות היא כיבוד, נתינה והבאת ביכורים. המנהג והכוונה הם להתגאות בתבואת ארצנו. לרגל החג מכבד אותנו השף ארז שטרן בתנובת הטנא שלו – מתכונים.