נערת הכרך ענבל שיקי לקחה את חברתה למסעדת מולדן בפתח תקווה כדי להדגים לצפונית בלב ובנפש, מה זה אומר לכבוש את העיר הגדולה. כל הפרטים לפניכם...
בקדירה שלי יש שלושה נתחי בשר גדולים, ירקות כתומים ורוטב בניחוח יין אדום, כמו שקיוויתי. בעוד ממן מתחפר בהמבורגר שלו בהתלהבות וללא ייסורי מצפון, אני מתנהגת עם הקדירה שלי בסבלנות וביסודיות. פיסת בשר בפה תאוזן תמיד בפרוסת ירק נימוח, וכך אני מתקדמת עם המנה, עוצרת מדי פעם רק כדי לבדוק מה שלום המנות הראשונות. טעים בבאגסי
היא לא מעוצבת על פי שום טרנד, אין לה מארחת בכניסה ולא שאנסונים צרפתיים ברקע. ובכל זאת הצליחה מסעדת ''פשוט טעים'' הגלילית לשבות את ליבה של עיינה גל הסטודנטית התל-אביבית המתוחכמת והנהנתנית
התיישבנו על המרפסת של ''פיצ'וטו'' מתחת לאחד מדקלי ה''וושינגטוניה'' שהביא אהרון אהרונסון לארץ, כשאבא של סבא שלי עוד שכשך ב''פיילה'' מפח תחת שמי פולניה. הבית שמשמש היום את המסעדה, באמצע המדרחוב של זכרון, נבנה ב-1872. שעת דמדומים היתה, והמדרחוב לא שקט מדי ולא הומה מדי. בבית קפה סמוך, הרכב ג'ז ניגן צ'יק קוריאה
כבר בשלב המנות הראשונות בעסקית של מסעדת פטרוזיליה הבינה שפרה צח למה נוהרים למקום כל יום בצהריים עשרות אנשי עסקים מהמתחם עם בטן מקרקרת ופנטזיות על כדורי פלאפל פריכים, חצילים בטחינה, שיפודים על גריל פחמים, ופיתות שמנמנות, טריות וחמות
בוחא הוא משקה מרוקאי חריף, יין שרף המזוקק מתאנים ומכונה גם ''ערק תאנים''. זהו גם שמה של מסעדה קסומה שמתחבאת בסמטאות שוק הכרמל, פנינה גסטרונומית בתוך חיי השוק ההומים. גל נטע אכל שם ארוחת צהריים אוריינטלית ''מרתקת'' כהגדרתו, והתפעל מהוירטואוזיות הקולינארית שהדגים השף אפילו במנת הקוסקוס עם החריימה
עיינה גל לקחה את החבר בשישי אחר הצהריים למארי, המסעדה החדשה שבשכונה הכי יפה בתל אביב. קרפצ'יו הסלמון היה נהדר, רצועות החציל בטחינה עוררו את התיאבון ושתי כוסות היין יחד עם השבת היורדת על נווה צדק הפכו את הדמדומים לקסומים. כך מתחילים שנה חדשה
קיץ, חורף, מה זה חשוב, אנטרקוט תמיד טוב לאכול וזה שאכלו שרון ודני וייס בננה בנוה צדק היה נתח משובח. היה כל כך טעים וכל כך ממוזג בפנים עד שהמציאות המהבילה בחוץ נשכחה מהם לגמרי ואפילו הטענות כלפי הרצל ששלח אותנו לכאן ולא לקנדה הצוננת, נניח, התאיידו במזגן
כמו דוור הממשיך להגיח עם בשורות טובות חזר אלינו הפאסאדור עם עוד ועוד סוגי בשר, ברגישות רבה לקצב האכילה שלנו. תחושה חדשה ונעימה הציפה אותנו כשהבנו שהארוחה תיגמר רק כשאנחנו נחליט, בעוד הפאסאדור, כמו אמא פולנייה, תמיד יעקם את פרצופו באכזבה: ''מה, זהו? אתם לא רציניים, אכלתם כמו ציפורים. טוב, אז תאכלו רק עוד משהו קטן...''
קינחנו בטירמיסו מצוין ושתינו קפה. בעוד שבוע הוא ישתה בלעדי קפה איטלקי באיטליה האמיתית, הרהרתי, אבל בינתיים אנחנו פה. וכל עוד אנחנו פה, אנחנו מבלים כמו שצריך וגם אוכלים כמו שצריך, אוכל איטלקי, כמו שצריך.
לזכותו של מ' ייאמר שהוא לקח את העניין ברצינות. לחובתו ייאמר שהוא לקח את העניין כל כך ברצינות, עד שלא הפסיק להכתיב פסקאות. עם המנות הראשונות הוא שחרר את ההצהרה: ''תכתבי שהפטריות במחבת הלוהטת הן מנה מתאימה לקונספט, רק שהיינו מעדיפים אותן עם פחות עשבי תיבול, ושכנפי העוף בצ'ילי הוכנו כהלכה''. אני מהנהנת ומנצלת את העובדה שהוא עסוק בדיבור כדי להשתלט על שארית הכנפיים
שתי המנות הראשונות והמצוינות שבחרנו מדגימות את יכולתו של השף ללהטט בחומרי גלם: האחת, עצם עגל בציר עגל, שמולאה במח העצם עצמו יחד עם שלושה סוגי פטריות, שיטאקי, פורצ'יני ומורל. בשנייה, ''וורסיות בכבד אווז'', משמש כבד האווז ליצירת שלוש מנות שונות על צלחת אחת: נתח צרוב על גבי טוסט, סיגר במילוי כבד אווז ומוס כבד אווז בריבת בצל - כל אחת חגיגה בפני עצמה
אז היה זה קונפי שוק אווז שסחט מאיתנו אנחות התפעלות. מנה כבדה וחורפית שנעדרה כעת מהתפריט. כפיצוי הזמנו אנטריקוט ברוטב ציר בקר ותימין שהיה עבה ועסיסי, צרוב היטב בחוץ ושופע מיצים בפנים. טעים ככל שהיה, את ההצגה גנבה דווקא גבעת הפירה הקטנה שליוותה אותו, שהיתה בה איזו לוויית טעם מיוחדת שגרמה לנו לריב על כל ביס
הערב המשיך וקולוני השתנתה. לאט ובהקפדה עומעמו האורות, המוזיקה שינתה קצב והגיל הממוצע שבתחילת הערב עמד על 40, ירד לאמצע שנות ה-20. השתלבנו בקהל הצעיר והמשכנו עם יין אדום לעיקרית, פילה עגל ברוטב בירה כהה שהיה טעים רך ועסיסי, כמו שפילה טוב צריך להיות, גם אם לא העפיל אל פסגות העונג של המנות הראשונות
אם התסריט הקבוע של הנופשים באילת הוא שתי משפחות בחופשה שמתלבטות איפה לאכול כשהילדים לוחצים על מזון עתיר פחמימות ומטוגן (''מקדונלד'ס! מקדונלד'ס!''), הנשים על סלט ירוק עם רוטב ויניגרט והגברים על סטייק עבה ומדמם - בוסטון תספק את כולם, ובכל זאת, תתגאה במיוחד במאכלי הים שלה
המטבח של רמה פתוח רק בסופי שבוע ובלילות ירח מלא, כי כדי להתמסר לארוחה מורכבת ומענגת כל כך צריך פנאי. לימור פורת הגשימה השבוע חלום ואכלה שם ארוחה שעשתה הרבה כבוד למטבח הישראלי המקומי. אלא שלמחרת היא גילתה שהחלום שלה לא השתנה הוא רק התעצם והיא ממשיכה לפנטז על הרגע בו תחזור לשם
בין שייק חלב קוקוס ואגסים לשקשוקה של טופו עם ביצים אורגניות, מגישים במסעדת טיירה גם תפריט עיסויים (שניתנים על ידי המלצרים - מסאז'יסטים) ומנות חמצן בנרגילות כחולות. עומר טל, כתבתנו, ביקרה במסעדה שחוגגת על הבריאות
מיד אחרי שבירר שאין לנו שום מגבלת כשרות או בריאות, בנה לנו דון ארוחה שנפתחה בסלט ירוק עם עלי חסה, בזיליקום, כוסברה וירוקים אחרים והמשיכה בסדרה של מנות שריגשו לנו את החיך כמו שלא ריגשו אותו מזמן. למשל מנת הפנקייקס הויאטנמים הקטנים העשויים מקמח אורז עם עדשים ובצל ירוק ברוטב אננס
טעון בהערצה לאוכל הטורקי באשר הוא, היה נטע גל מאושר לגלות שטיקה, המסעדה הטורקית החדשה בהרצליה פיתוח, עומדת בכל ציפיותיו ואף מתעלה עליהן. ''המטבח ניפק מנות נפלאות שזכו לטיפול מקצועי ומעודן'', הוא דיווח בהתרגשות בסופה של ארוחה משובחת, ''לתפארת האימפריה העות'ומנית לדורותיה''
ישבנו כמעט שעה רק על הסלטים. ארז פיצל את הריכוז שלו והצליח גם לאכול וגם להתרשם מהעיצוב המושקע של המקום. חלל גדול, שיקי, בעל תקרה גבוהה ומדרגות שמובילות לקומה נוספת ובה חדר אירועים אינטימי
בגלל טעות של הגורל נולד ג'אקומו ויולה, הלוא הוא יעקב פיאלקוב, בישראל ולא באיטליה. אבל גם טעויות של הגורל אפשר לתקן וג'אקומו הקים בכפר-סבא שלוחה איטלקית של ארץ המגף. שפרה צח כתבתנו קפצה אליו לביקור, התענגה על האנטיפסטי, התרפקה על הסיפורים והתלקקה מהזופה אינגלזה. את הביקור היא מסכמת בשתי מילים: לכו ותתמסרו
בפרץ אביביות ספורטיבי יצאה ענת פרנק מהעיר הגדולה לטיול דו-גלגלי ברמת הגולן. לפני העלייה לשטח היא עצרה לארוחת בוקר אצל שפרה מיכאלוביץ' בשמורת האלונים, ובין סלט השומר עם המשמש המיובש לחצילים המטוגנים עם הגבינה הבולגרית, שכחה את עצמה לגמרי
נסו לדמיין שמסעדה שלמה תעמוד אך ורק לרשותכם ושף פרטי יגשים לכם כל גחמה קולינרית. נשמע חלומי? נטע גל וזוגתו הלכו בעקבות השמועה לארוחה זוגית אצל ארז שטרן ולא ידעו את נפשם מרוב הנאה. מה שהתחיל בתחושה של אינטימיות כפויה הסתיים בתחילתה של ידידות מופלאה
על פריץ לאנג ומטרופוליס, סרטו האקספרסיוניסטי, למדנו בדיוק השבוע ומתאים לנו לעבד את החומר הנלמד עם ארוחה טובה. אנחנו אוכלות ברוסקטה פריכה עם עגבניות וחציל אפוי. לצידה אנחנו זוללות טוסטונים עם קונפי בצל ושום שנושאים על גבם כבד מוקפץ ומלקקות את האצבעות
זה בכל זאת דייט ואנחנו חולקים במנה העיקרית: ספייריבס סיני במרינדת פלפל, יין לבן, שום וקרמל מתקתק. כשהוא מוגש לשולחננו ניצוצות של אהבה כבר מורגשים באוויר. כל אחד אוכל בנימוס את חלק שלו, מי בידיים (הוא) ומי בסכין ובמזלג (אני). מה זה משנה אם בסופו של דבר שנינו נשענים לאחור עם חיוך של סיפוק
נמצאו 1307 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.