הקרנבל הברזילאי הפרטי שלי

כמו דוור הממשיך להגיח עם בשורות טובות חזר אלינו הפאסאדור עם עוד ועוד סוגי בשר, ברגישות רבה לקצב האכילה שלנו. תחושה חדשה ונעימה הציפה אותנו כשהבנו שהארוחה תיגמר רק כשאנחנו נחליט, בעוד הפאסאדור, כמו אמא פולנייה, תמיד יעקם את פרצופו באכזבה: ''מה, זהו? אתם לא רציניים, אכלתם כמו ציפורים. טוב, אז תאכלו רק עוד משהו קטן...''

אם המוטיבציה לפתוח מסעדה נשענת על קומפלימנטים של חברים שמחמיאים על הפסטה שלך, אתה עתיד לסגור את דלתות המסעדה עוד לפני שהרתחת את סיר המים הראשון. למסעדה חייב להיות קונספט. כל פרטי המסעדה חייבים להתחבר כך שיצליחו לקלוע לליבו (ולקיבתו) של קהל כמה שיותר גדול. ממש כמו בשיר. אלא שבמסעדה יש גם חשבון בסוף הארוחה שקובע אם היה ''כדאי''. ''אז היה כדאי?''. בעולם המסעדות זו שאלת מיליון הדולר ואכן, רוב ירחוני האוכל שהפנימו אותה, עברו מזמן לבחון את המסעדות בדרך של תמורה מול מחיר.

לא בטוח שמסעדות ''אכול כפי יכולתך'' קמו בעקבות תפיסת העולם המקצועית הזו או אולי דווקא להפך. מה שבטוח הוא שבמסעדות ''אכול כפי יכולתך'' התמורה תמיד עולה על המחיר, לפחות תיאורטית (וכמותית). למעט מקרים יוצאי דופן, כמו במקרה של זוגתי למשל, לה אף פעם לא משתלם לשלם 120 ₪ עבור נתח פרגית במשקל ברוטו של 50 גרם שהיא עורמת על צלחתה וממנו עוד מנפה במיומנות של מנתח חלקים שאני לא רואה את ההבדל בינם לבין אלו שקיבלו את הכבוד להיכנס אל פיה. לא משנה כמה היא תשתפך על הרוטב של הסלט או על תבשיל השעועית השחורה שמלווים את המנות. על רוטב לסלט, עם כל הכבוד, לא משלמים 120 ₪.

ובכל זאת, הלכנו לאכול ב''קאזה דו ברזיל''. כמה שיעלה יעלה, אני רוצה לאכול בשר ובשר איכותי.
ב''קאזה'' יש קונספט, אין מה לומר. המלצרים מאופרים ושני פסים זוהרים על לחייהם. מה יותר קונספטואלי מזה? הפסים הזוהרים פיתחו בי ציפיות: אם הם הרחיקו עד איפור למלצרים, חשבתי לעצמי, מעניין אם גם כל שאר מרכיבי החוויה יהיו כל כך מוקפדים.

אודה על האמת, כבר בזמן שהובילו אותנו בתשומת לב לשולחננו ועוד לפני שפתחנו את התפריט, הרגשנו בברזיל. ב''קאזה'' לא עובר זמן רב מהרגע שאתה נכנס כ''זר'' ועד לרגע בו אתה מרגיש בבית, לועס בהנאה נתח כלשהו של בשר.

שלוש דקות בדיוק עברו עד שבחרנו מה נאכל מבין שלל האפשרויות - ארוחת ''אכול כפי יכולתך''. אפשרויות אחרות ב''קאזה'' הן להזמין מנות ראשונות ועיקריות ''א-לה-קארט''. ואגב, גם צמחונים וילדים ימצאו פה את עצמם לא מקופחים בכלל.

תוך שניות הגיע לשולחננו שוב אחד ה''ילידים'' המאופרים והציג את עצמו כ''פסאדור'' שלנו. הפסאדור לא בזבז זמן והנחית על צלחותינו את השיפוד הראשון שהחזיק ביד, שיפוד גדול עם כבד עוף. כמו דוור הממשיך להגיח עם בשורות טובות חזר אלינו שוב ושוב הפסאדור עם עוד ועוד סוגי בשר, ברגישות רבה לקצב האכילה שלנו שתוצפת מהצד באופן מקצועי ובלתי מורגש. תחושה חדשה ונעימה הציפה אותנו כשהבנו שהארוחה תיגמר רק כשאנחנו נחליט, בעוד הפסאדור, כמו אמא פולנייה, תמיד יעקם את פרצופו באכזבה: מה, זהו? אתם לא רציניים, אכלתם כמו ציפורים. ואני טרחתי כל כך... טוב, אז תאכלו רק עוד משהו קטן.

נקודה נוספת לזכות ''קאזה'' היא העובדה שלמרות שיטת ה''כפי יכולתך'', לא שוכחים שם את התיבולים והמרינדות. ההפתעות והגיוונים מגיעים גם משם.

קאזה דו ברזיל
חטיבת גולני 3, צמוד למלון נובה, אילת
טלפון: 08-6323032