חריימה גורמה

בוחא הוא משקה מרוקאי חריף, יין שרף המזוקק מתאנים ומכונה גם ''ערק תאנים''. זהו גם שמה של מסעדה קסומה שמתחבאת בסמטאות שוק הכרמל, פנינה גסטרונומית בתוך חיי השוק ההומים. גל נטע אכל שם ארוחת צהריים אוריינטלית ''מרתקת'' כהגדרתו, והתפעל מהוירטואוזיות הקולינארית שהדגים השף אפילו במנת הקוסקוס עם החריימה

בבוחא מוקרנים דרך קבע שני סרטים, שניהם אילמים. האחד, די.וי.די. ובו מפזזות רקדניות בטן, המוקרן על אחד מקירות המסעדה, והשני, סרט תיעודי אודות חיי שוק הכרמל שהסצנות בו לעולם אינן חוזרות על עצמן (אך הן תמיד מרתקות) והוא מוקרן מבעד לויטרינה הפונה אל רחוב השוק. בתווך, משמיעה מערכת הסאונד קטעי ג'אז, שנסונים וכיוצא באלו. המתח שנוצר בין מראה העיניים לבין משמע האוזניים דומה למתח בין המנות בתפריט ובין מרכיבי הגלם של אותן מנות והוא מרתק.

הכניסה למסעדה דרמטית באותה מידה ביום ובלילה. ביום, עובר האורח מההמולה, הרעש והחום של שוק הכרמל אל בועה ממוזגת אוויר ומוזיקה נעימה. בלילה, עת פועלי הניקיון שוטפים בזרנוקים את השוק הלוטה בעלטה, שרק זרקורי הטרקטור הענק המפנה את האשפה אל משאית מאירים אותו, עובר האורח אל הניקיון, אל האור ואל הצבעוניות העליזה.

הפתיחה הארוכה הזו לא באה אלא לנסות ולתאר לכם את החוויה המלבבת של הכניסה לבוחא, המסעדה, אבל יש להדגיש שהאווירה בבוחא, היא רק בונוס, או מתאבן וגם אילו היתה המסעדה ממוקמת ב''סתם בניין משרדים'', הביקור היה כדאי בהחלט.

החלטנו לבחון את ההצהרה הנזכרת ליד שמה של המסעדה, ''ביסטרו בר אוריינטלי''. על כן, התמקדנו במנות בעלות אופי צפון אפריקאי.

לפתיחה הזמנו חמישיית צלוחיות טאפאס: סלט טורקי (נהדר והולך נפלא יחד עם הטחינה), סלט חצילים (הכי טבעי שיש, עם נגיעות שום ושמן זית, זה הכל), סלט עלי סלק (הטוב מכולם, בעל ניחוח עז של כמון ולימון כבוש), מטבוחה טובה, טחינה (קרובה מאד לגולמית, כמו שאנחנו אוהבים) וחמוצים מצוינים. לידם (לא בתפריט, 28 ₪) פסטיה של עוף, ש''מתחפשת'' בבוחא לסיגרים מרוקאיים מתקתקים. מנה נהדרת, סוג של ''דיזרט'' כבר בפתיחה ומעין אתנחתא קומית.

לעיקריות, בחרנו לאכול קציצות בשר כבש וכמובן, חריימה. הקציצות בושלו עם גרגרי חומוס וירקות שורש והוגשו על מצע של אורז עם צימוקים ושקדים. תבשילי קציצות נחשבים משום מה למנות פשוטות, אבל אחרי טעימת התבשיל של בוחא, אתה אומר לעצמך ''אם זו מנה כל כך פשוטה, למה אשתי / אימי / חמותי לא יכולה לבשל קציצות כאלו?!...''. אז זהו, שככל הנראה יש ערך מוסף למיומנות הטבח ולאיכות חמרי הגלם.
החריימה שהוגשה על גבי קוסקוס מעשה בית היתה אף היא מצוינת וקיבלה שדרוג בסיוע רצועות פלפל קלוי שהוכנסו לתבשיל. עבור מי שכמוני, לא מוצא עניין בתבשיל הירקות המסורתי, המוגש בדרך כלל עם הקוסקוס, ערבוב רוטב החריימה בקוסקוס העניק משמעות חדשה למאכל הסולת הזה.

בשלב זה נפלנו שדודים - המנות נדיבות ביותר, כבר אמרנו? - והסתפקנו בקינוח אחד אבל שווה: מלבי שבמרכזו מונחת שכבה של פירות יער ו''שוברת'' בחן את הטעם ואת המרקם המסורתיים של המאכל הכה-מוכר הזה.

אז מה היה לנו? אוכל מרוקני מסורתי שקיבל משמעות אישית בעיניו של טבח בעל השקפת עולם אוניברסאלית ו''עלה כיתה'' ממטבח ביתי למטבח עילי כמעט, בצירוף חמרי גלם משובחים, אווירה מלבבת ומחירים מאד נוחים.

בוחא
רבי מאיר 42, פינת הכרמל (שוק הכרמל)
טלפון: 077-3232422