מדן ועד פתח תקווה

נערת הכרך ענבל שיקי לקחה את חברתה למסעדת מולדן בפתח תקווה כדי להדגים לצפונית בלב ובנפש, מה זה אומר לכבוש את העיר הגדולה. כל הפרטים לפניכם...

חברתי הטובה שרית, עברה שינוי ענק בחיים. סוף סוף, אחרי שנים של כוונות וחיפושים, מצאה דירה קטנה משלה במתחם הבורסה שבין רמת-גן לתל-אביב ועברה מהצפון השקט לעיר הגדולה. החלטנו שזו סיבה למסיבה ויצאנו לחגוג את המאורע ב''מולדן'' החדשה, שעברה גם היא דירה לאחרונה, מפינה קטנה בירקון ללב העסקים של פתח תקווה.

מיד כשהתיישבנו, הועמסו על השולחן סלטים מעשה בית מכל טוב: מטבוחה, כרובים במיני צבעים ומיני רטבים ועגבניות פיקנטיות בתחמיץ. זכור לי לטובה גם סלט החצילים במיונז שניקיתי מהצלחת עד תום עם פיתה ענקית טרייה וחמה. אם הייתה לי קצת פחות בושה, הייתי גם מלקקת את הצלחת.

המנות הראשונות התעכבו מעט ובינתיים נהנינו מהסלטים וסקרנו את מולדן החדשה. הצבעים הבהירים שהציפו את החדר חיממו לנו את הלב בערב הקריר של תחילת הסתיו ושרית הרהרה ברעיון לקחת לדירתה החדשה את אחת המנורות האפרסקיות שנתלו מעלינו כמו ירח ענק. אם אני הייתי צריכה לבחור לקחת משהו הביתה, זה היה מסך הפלזמה הענק ששידר קליפים שקטים על קיר המסעדה.

כשהגיעו המנות הראשונות התברר שהציפייה השתלמה. פטה כבד העוף של שרית היה נימוח בפה (שלי, גנבתי לה בכל פעם שהסתכלה הצידה) ועמד גם בציפיות של חובבת הכבד הצפונית. הוא הוגש עם טוסטים קטנים ועם ריבת בצל מצוינת. אני נהניתי מהפטריות שלי מוקפצות עם נבטים ושלל פלפלים צבעוניים, שעשו שמח בעיניים וטעים בפה.

השינויים במולדן הזכירו לי את השינוי ששרית ביקשה לעשות בחייה, המעבר מהכפר אל העיר הגדולה וההיי-טקית. נכון, קשה לכנות את רחוב הירקון בתל-אביב ''פרבר'', אך מולדן של הירקון בהחלט היוותה בריחה קטנה מהמולת העיר לחוויה של בית קטן בכפר שקט. מולדן של פתח תקווה היא גברת אחרת, טמפרמנטית, דעתנית וחריפה כמו אשת עסקית, כזאת שעובדת קשה בצהריים אבל בערב מרשה לעצמה להתרווח ולהירגע באווירה רומנטית. המסעדה החדשה מרווחת במיוחד וכוללת גם קומה נפרדת לאירועים ואפילו חדר עסקי עד 20 איש.

המנות העיקריות שהגיעו החזירו אותי למציאות. במקום לחלום בהקיץ חזרתי ללעוס בכיף. דג הסלמון על האש שהזמנתי היה טעים. מלווה בתפוחי אדמה בתנור, שהיו חריפים מדי עבורי, אך שרית, שמורגלת בפירוק דגים חריפים אצל אמה בצפון, חיסלה אותם בערך שלושים שניות אחרי שהודיעה לעולם שהיא מפוצצת לחלוטין מספגטי הבולונז שלה. אני, מצדי, השתלטתי לה על הבולונז מיד כשסיימתי את הדג (לא שהייתי רעבה עוד, אבל הייתי חייבת לטעום אותו אחרי שראיתי איך שרית התענגה עליו).

כשהגיעה עת הקינוח כבר לא נותר בנו כוח. החלטנו להסתפק בקינוח אחד לשתינו כיוון שהסקנו שמקסימום ניקח שני ביסים ונרדם על הכסא עם הפרצוף בצלחת. הופתענו מכמות הקינוחים העצומה שהוצגה לנו. בכל זאת מדובר במסעדה כשרה. לא פחות מעשרה סוגים של עוגות וקינוחים שונים הונחו לפתחנו, ביניהם עוגת פסיפלורה עם וניל ומוס, מרקיז שוקולד ומוס שוקולד, פאי לימון או פאי קפה עם אגוזים, ועוד היד נטויה.

לקינוח בחרנו במוס הטריקולד ומיד כשטעמנו אותו הבנו את הטעות שעשינו. מסתבר שלנשים באמת יש קיבה נפרדת לקינוחים. מוס הטריקולד, שהוגש עם כדורי גלידה וסירופ שוקולד, היה מדהים, ושתינו טבענו בים השוקולד-גלידה-מוס, נדהמות מהעובדה שהקינוח כשר ופרווה. בפעם הבאה שנסעד כאן, לא משנה כמה מלאות נהיה נזמין שני קינוחים ולעזאזל הדיאטה!

שמנמנות ומרוצות יצאנו אל הערב הקריר שבחוץ ושמנו פעמינו בחזרה לכיוון הבורסה. בדרך, תהתה שרית בקול לאיזה בר נצא אחרי שהבטן תשתטח קמעה, עכשיו כשהיא מתגוררת בעיר הגדולה. בשקט, ביני לבין עצמי, ניסיתי להיזכר מי החכם שאמר ששינויים בחיים עושים רק טוב.

מולדן
ז'בוטינסקי 63, פתח תקווה
טלפון: 03-9227795