ארבע מסעדות בינלאומיות מומלצות במיוחד, לאות הזדהות עם שבוע האדריכלות הבינלאומית בתל אביב.
אשרפי היא מסעדה פרסית כשרה ומוכרת יחסית בעיר. היא מציעה את מיטב מטעמי המטבח הפרסי, מבחר בשרים על הגריל ותבשילים אותנטיים. למרות שהגענו בשעת ערב יחסית מאוחרת למסעדה בעלת אופי משפחתי, בכל זאת לא היינו לבד.
כל הכבוד לך נועה, את ברחוב ואין לך שקל והכספומט לא פועל. ואיך תקחי עכשיו קו 4, וליהי כבר מחכה בגרוזנברג? אין ברירה, צריך לגלות תושייה. קבעתי עם ליהי שתחכה על הכביש, הנהג יעצור, היא תשלם ואני מקווה שהוא לא יתעצבן. איזה מבצע!
מיקה היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב ומהמשתתפות הבכירות בפסטיבל הלבן. אם עוד לא ביקרתם בה, כמו שרון ודני, השבוע יש לכם הזדמנות מצוינת להשלים חורים בהשכלה הקולינרית. המבקרים יצאו ממנה נפעמים.
מאז הכרנו את לה סנטרל, בכל פעם שחושקת נפשנו בקרואסון פריך זהוב ונמס בפה אנו מתגלגלים לאורך אלנבי המעושן, מקללים את הרחוב המכוער ובסוף המסע נבלעים בפריז הקטנה הזו. ומאז שמילוא פינה את הכיסא לטובת הרס''ר חולדאי, נוסף לביקור שם גם טיול מקדים לאורך השדרות המשודרגות, ואנחנו היינו כחולמים.
בעיר בה קשה להזמין קפה בלי לענות על ארבע שאלות וכל קניה של לחם מחייבת בחירה בין ארבעה סוגי קמח, הרעיון שמישהו בוחר בשבילך את המנות הוא רעיון מפתה. כל שנשאר, אמר עוזי ידידי ממרום שנות דיילות ארוכות, הוא להדק את החגורות ולהמריא אל על.
זה זמן הים, ללא ספק, ואם לא מצאתם ביומנכם הצפוף שבוע פנוי לחופשה על יאכטה, אולי תצליחו לפנות שעתיים לארוחת ערב מול הגלים? או לקפה של בוקר? או לאיזו בירה חפוזה עם אבטיח קר? העיקר שיהיה מול הים.
אימוץ בתי קפה הוא לדעתי הדבר הבא ולא אתפלא לשמוע שאנשים נוסעים למזרח אירופה בשביל לאמץ לעצמם אחד. למה אני מספר את זה? כי הקופי שוק ברחוב בן יהודה הוא הקפה הקלאסי לאימוץ. כזה שעונה על כל החוקים הבלתי כתובים.
דיאטנית הבית שלנו, ליאורה חוברה, חובקת ספר דיאטות חדש – הדיאטה הסינית. בספר היא מציעה שיטת הרזיה שמתאימה את התזונה הסינית הידועה בסגולותיה הבריאותיות לחיים בישראל. תמצית השיטה בת 4 השלבים.
מה שנפלא ב''ווינגס'' הוא שזה מקום שלא מחייב שום הכנות מראש. בתפריט מבחר כנפיים ברטבים, כמה סלטים וגם הפתעות כמו צ'יפס בטטה. כל המנות גדולות וזולות והכי נחמד זה לבוא כמה חבר'ה ולהזמין מנות שונות. ככה כל אחד יתביית על המנה שהכי טעימה לו וכולם יצאו מרוצים.
תפוחי אדמה הם אחד המזונות האהובים על ילדים. רצוי מטוגנים כמובן, אבל גם כשהם אפויים במדורה, מעוכים לפירה או מבושלים עם צלי בשר, הם מתקבלים בברכה. חיים בן ארי, מ''הדוד משה'', עם טיפים לבישול ואחסון של תפוחי אדמה.
כמו בכל חג גם בשבועות אנחנו מוצפים בפיתויים. כדי לעשות לכם את החיים קלים, בררנו עבורכם ארבע פנינים מיוחדות: שתי קונדיטוריות שמפליאות בעוגות גבינה מושקעות ושני טיולי אוכל וטעימת ביכורים. חג טעים ונעים.
רוצים לתת לילדים ליהנות מניחוח חציר? קחו אותם לפסטיבל ''ימי חלב ודבש'' שמתקיים זו השנה הרביעית בעמק יזרעאל. שם הם יוכלו לטייל עם גדיים, להכין ממתקים מצמחים ולגלות שגבינות לא צומחות בסופר.
כולנו מכירים ואוהבים את מנהג אכילת מאכלי החלב בשבועות, אבל לא כולנו מכירים את מקורו. יניב גור אריה מסביר למה אנחנו ''נוהגין'' לאכול בשבועות מאכלי חלב ומלמד מה לעשות עם כל הגבינות שהתפתינו לקנות. סדנת בישול חגיגית במיוחד.
המצווה הראשית בחג השבועות היא כיבוד, נתינה והבאת ביכורים. המנהג והכוונה הם להתגאות בתבואת ארצנו. לרגל החג מכבד אותנו השף ארז שטרן בתנובת הטנא שלו – מתכונים.
השבוע ביקרה נועה יחיאלי באינגריד ולקחה איתה ידיד מהעבודה, מעצב גרפי בחסד וטועם מדופלם. יחד הם ניתחו את העיצוב של הבר הכי מושקע בתל-אביב, אכלו ארבע מנות ראשונות, שתי מנות עיקריות ולא החמיצו את עוגת הגבינה הביתית לקינוח. שבועות או לא?
מעמדת הברמן נראית הפעילות בבית הקפה אחרת. פרצופים מוכרים נכנסים ויוצאים, לקוחות קבועים מספרים סיפורים קבועים, והמלצריות מקטרות על הטיפים. דברים שרואים משם.
הקונספט של כתית הוא בישול גורמה, שעושה שימוש יצירתי בחומרי גלם מקומיים. בפועל זה אומר שבכל מנה משולב איזשהו מרכיב, שנותן לה ''טוויסט'' מתוחכם והופך אותה למשהו שכמוהו לא אכלתם בשום מקום אחר. לקרוא ולהיאנח.
באחת עשרה וחצי בבוקר, אחרי ביקור אצל הרופאה, שתי כפיות סירופ אקמולי ושנת בוקר, ליה מתאוששת וחוזרת לעצמה. ''אמא, משעמם לי! משעמם לי! תשחקי אתי''. מה יותר כיף מלאפות יחד עוגיות? מתכון לעוגיות מבצק שילדים יכולים להכין לבד וללוש לנצח.
כולנו שמענו על הפרדוקס הצרפתי ועל היין האדום ששומר על הצרפתים זוללי הגבינות השמנות מנזקי הכולסטרול. אלא שלאחרונה התברר שצריכת יין לבן דווקא משפיעה לטובה על תפקודי ריאה. חיים גן, איש הענבים, מספר על עוד כמה יתרונות בריאותיים של היין מימי קדם ועד היום.
לאן נוסעים? שאל אותי הנהג, אותו אחד שהתמרמר על הכינוי 'הנהג' בכתבה קודמת ולכן ייקרא להלן 'הטייס'. לפלורנטין, בישרתי, למקום ממש שווה. לא תצטער שבאת למרות שכבר עשר בלילה ורק הרגע חזרת מהטייסת. יאללה, תעיף את הסרבל המגוחך הזה ונזוז.
גם אסף ארטיזנל, כמו מיטב חברי, עשה את תחילת דרכו בעיר הגדולה. בימי שישי בבוקר היינו מתכנסים ברחוב יד חרוצים, ושם, באחת הפינות המכוערות של ת''א, קובעים כל פעם מחדש ש''העוגות שלו משפריצות חמאה''. כך שלבקר שוב בארטיזנל זה בדיוק כמו לבקר את חברי שעברו לשרון, זה שהם הרחיקו לא אומר שאני אוהב אותם פחות.
גם לנו מסתבר יש טוסקנה, וגם אצלנו, אם תחפשו מספיק טוב, תמצאו נופי פרובאנס. וכן, גם מסעדות כפריות שאין כמותן לעשות בני אדם למפויסים. ארבע המלצות על ארוחות בוקר כפריות. להדפיס ולשמור.
את מטעמי התאומות הקימו מישלין ומאי לוי, שגדלו בלבנון. את דוד חביב הקים סבא יוסי שעלה מעיראק. בטרבין אפשר לאכול בישיבה על מחצלות כמו בסיני ובחומוס חסוני מגישים את אחד החומוסים הטובים ביפו. ארבע מסעדות אתניות, כל אחת והסיפור שלה.
נמצאו 5438 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.