כשאומרים שטם טיש בגרמנית מתכוונים ''השולחן של הקבועים'' אבל בעברית פשוטה, זו מסעדה שממוקמת באמצע בוגרשוב בתל-אביב. טוב, אולי לא ממש מסעדה אלא יותר בית קפה. בעצם, כל ניסיון להגדיר את המקום הזה לפי הסכמות המוכרות יסתיים ב'אבל'. אז נוותר.
מוצאי שבת. יש מקומות שמרגישים את זה. ירושלים. אחרי יום של בדידות יחסית של הרחוב הירושלמי, מרכז העיר מתחיל להתמלא וירושלים חוזרת לשיגרה. הבסטות בכיכר החתולות נפתחות וקבוצה של סטודנטים מצלמים סרט. אנחנו נכנסים למתחם של חצר פיינגולד בנחישות אל עבר ''אדום'' מסעדה ובר יין.
קיץ תל אביבי הוא עבורנו מבחן סיבולת. מין מחלה עונתית שלצד התרופות הקבועות (מזגן, חו''ל, מקלחות ורביצה ללא תנועה), ניתן לדעתנו לרפא גם ע''י אוכל טעים. אחרי הכל, כמו כולנו, גם אנחנו גדלנו אצל אמא יהודיה... אז ביום קיץ תל אביבי מהביל, גנבנו שעתיים פנויות בצהריים ובאנו לאכול ב''אדוארדו''.
פסטיבל הג'אז המתקיים השבוע, היוה תרוץ למשלוח חייל חלוץ לדגימת מסעדות בעיר הדרומית. יצאנו למשימה בפסטורי, האיטלקית הותיקה, בלי דעה קדומות, אבל, כבר בכניסה ידענו שהתמזל מזלנו. המוזיקה השקטה, האורות הרכים, העיצוב העדין שכולו איטליה, שלחו אותנו באחת למחוזות רחוקים.
כשהייתי ילדה, עוגה לשבת היתה חלק מטקס שצויין באדיקות כמעט בכל בית שהכרתי. רק אמא שלי מעודה לא הכינה בצק. לא פריך ולא שמרים, לא כרוך אפילו לא שק''מ. לא לשה, לא רידדה ולא גילגלה. בלי שום רגשי אשמה, פשוט לא.
כריס חברתי הצרפתיה, שינקה שיק בחלב אמה, (המילים הראשונות שלה היו ''פטה כבד אווז סילבופלה''), ואני, עכברת כפר מצויה (המילים הראשונות שלי לדוגמה, היו שניצל, צ'יפס, הרבה), יצאנו לערב בנות ב''תעתוע''.
כל אחד חוטא לפעמים, לא עומד בפיתוי, ועולה לרגל בליווי בני המשפחה (חופש, חופש) לאחד מהיכלי השופינג הגדולים בישראל ''קניון הזהב''. האזור הומה אדם, חלונות ראוה וסחורות להתפקע, בקיצור, מקומות בהם אדם, ובניו בעיקר, יכולים לרוקן את כיסו עם חיוך על הפנים.
מסעדות רבות מציעות כיום מיגוון רחב של יינות: צרפתים, איטלקים, ישראלים ועוד רבים אחרים. לעיתים, מוגשים היינות בטקס שכלליו מוגדרים מראש, שלסועד ההדיוט, עלול להיראות מבהיל או מביך. אספנו לכם כמה כללים בסיסים שיאפשרו לעבור טקס זה בכבוד ובהבנה .
לכל מי שנשאר בארץ ורוצה להימלט מחום אוגוסט המעיק מסתבר שאפשר להעביר ערב קייצי נחמד גם בארצינו המיוזעת. גם מי שטרח לחיטוב גזרתו בערב שבת (כלומר באביב) יוכל לאכול בשבת (וגם בערבי השבוע האחרים ממש בלי לקלקל את המאמצים.
פעם, כך מספרים היו חוגגות הבנות את ט''ו באב- חג האהבה ביציאה לכרמים בבגדים לבנים, והיו רוקדות בין הגפנים על מנת למצוא חתן. כיום, הן לובשות מכנסיים לבנות של דיזל ויוצאות, עם החתנים למסעדות ולברים , לתפוס לעצמן איזה ארוחה רומנטית.
נמצאו 5746 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.