אין לוקיישן מתאים לפגישה עם חברות ותיקות מהקפה השכונתי, במיוחד כשהוא מעוצב לפי כללי הפנג שואי, כלומר עתיר באנרגיות חיוביות. שפרה צח וחברתה לימי הקופירייטינג עשו את זה בקפה קרמל ברמת השרון והתקשו להיפרד
מבנה החאן בו שוכנת המסעדה מספק את התפאורה הראויה: מבנה אבן מסוגנן ומעוטר בקשתות, שחלונותיו הרחבים משקיפים את חצר פנימית מטופחת.
פקק השעם המסורתי, המלווה את תעשיית היין מזה מאות שנים, נדחק החוצה. את מקומו הולכים ותופסים פקקי הברגה אטומים ונוחים יותר לשימוש. רק מטקס חליצת הפקק המסורתי עוד קשה להיפרד
בגלל טעות של הגורל נולד ג'אקומו ויולה, הלוא הוא יעקב פיאלקוב, בישראל ולא באיטליה. אבל גם טעויות של הגורל אפשר לתקן וג'אקומו הקים בכפר-סבא שלוחה איטלקית של ארץ המגף. שפרה צח כתבתנו קפצה אליו לביקור, התענגה על האנטיפסטי, התרפקה על הסיפורים והתלקקה מהזופה אינגלזה. את הביקור היא מסכמת בשתי מילים: לכו ותתמסרו
אחרי מבול עוגות הגבינה של שבועות והחמסינים שתקפו אותנו אחריו, חיפשה שפרה צח משהו קטן, מלוח ומפנק להעביר איתו אחר צהריים נעימים. בבית הקפה גאיה ברטלה היא הרגישה כמעט כמו בשווייץ
אחותי ירושלמית כבר הרבה שנים. וירושלמי, כידוע, זה הרבה יותר מהגדרה גיאוגרפית. לכן, כשאנחנו מתכננות להיפגש ולאכול משהו ביחד אני לא מופתעת כשהיא מצהירה מייד: "אבל בירושלים!"
האמת, יכולנו בשקט לעצור כאן, שבעים ומרוצים. אבל הטעמים משכו אותנו הלאה. כי מה, נדלג על הפסטה מתוצרת עצמית?
הרעיון שעומד מאחורי סדנת הבישול לחג של השף עומרי בן-פרז ב''טייסט'' הוא לעשות רושם מפואר בלי לעבוד קשה. שפרה צח כתבתנו שתתה את דבריו בצמא ומיהרה הביתה ליישם
את התשובה מצאנו במרחק חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת, בפיצה ברונה, הנושאת הכשר למהדרין מן המהדרין. ללא גינונים מיותרים התיישבנו אל שולחן פיקניקים המוצב ברחבה שלפני הפיצריה ובדקנו את האפשרויות
המנות היו מעולות והצדיקו את שמה של מיתוס כמומחית לבשר. סטייק הפרגית הושרה ארוכות במרינדה והיה עסיסי ונימוח, ואילו מנת ה''שאטו'' כללה מדליוני פילה בקר ונתח כבד אווז, שנצרבו קלות לדרגת מדיום כנדרש וטבלו ברוטב בורדלז ייני-מתקתק
לפתיחה קיבלנו טעימה משלושה סוגי בירה: בירה כהה קלאסית, בירה כהה בטעם מתקתק ובירה בהירה. הבירה המיוצרת במקום חלקה ובעלת טעם נקי יותר מהבירות התעשייתיות, וכל סועד מוזמן לבחור את המועדפת עליו. ואם לא די בסחרור הקל שנחת עלינו מהשתיה, בא תפריט הטעימות הזוגי כדי לסחרר אותנו בשפע האפשרויות המוצעות בו
הדבר הראשון שמקדם את פני הבאים הוא דלפק המתוקים. בתחילתו תצוגה מרהיבה של עוגות אישיות, מוסים ומאפים מעוצבים, לידם מגשים של פרלינים מפתים בטעמים שונים, כולם עבודת יד כמובן, ובהמשך צנצנות של עוגיות
פסטיבל האוכל הכפרי ה-6 של יואב יהודה ייפתח בסוף השבוע הבא ויציע, בנוסף לארוחות ביתיות כורדיות, הודיות, תימניות ואחרות, גם סדנאות בישול. רק שבניגוד למקובל מבוססות הסדנאות בפסטיבל על ליקוט חומרי הגלם בטבע ולא ממדפי הסופר
שפרה צח, הקופירייטרית הפרטית שלנו, המציאה את המילה שקובי מידן מחפש כבר ארבע תכניות – תחזוגיות. כדי לצקת בה תוכן היא לקחה את בן זוגה ואבי ארבעת ילדיה לארוחה רומנטית אצל השף ארז שטרן
בבית כבר חיכתה לי הקטנה כדי שאקח אותה לחוג, השניה - שאעזור לה בשיעורים, השלישית ביקשה ארוחת צהריים מאוחרת והרביעי – ארוחת ערב מוקדמת. שום דבר כבר לא הצליח למחוק לי את החיוך מהשפתיים. השעתיים בקפיטלו עשו לי את זה.
בעיקרית התלבטנו בין שלל מנות הבשר והעוף למיניהן. הבעיה נפתרה באחת כאשר המלצר הציע לנו, איך לא – גם וגם. מסתבר שיש להם עכשיו דיל מפתה במיוחד של ''אוצר הבשרים''
שפרה צח התוודעה השבוע ל- ISIO4, השמן הצרפתי החדש שמסתמן כחלוץ המהפכה התזונתית: לא רק שאין בו כולסטרול הוא אפילו מפחית כולסטרול, והוא עשיר במרכיבים תזונתיים חיוניים. מפלאי הנדסת המזון המודרנית (ויש גם מתכון בסוף)
זה לא דומה לשום דבר אחר שטעמתם, מזהירה שפרה צח, אבל ארוחה במסעדת קורדליה של השף היצירתי ניר צוק, היא הרפתקה שמומלץ להתמסר לה עד הסוף.
אחד המפגשים המתסכלים במטבח הוא זה המתרחש בין מבשל חדור מוטיבציה לבין צנצנת עקשנית, המסרבת להיפתח. שפרה צח בדקה שני פותחנים וחזרה עם מסקנות נוקבות.
משהו ברוח הנדיבה ובסבר הפנים של המקום, השרות המהיר והמחוייך, הטריות של האוכל והמנות המשביעות, הופך את לימונענע למסעדה הקבועה של רבים מעובדי המשרדים בסביבה. יש גם כאלה שבאים במיוחד.
לציון שלושים שנות פעילות לאימפריית ג'קו, הוציאו בני המשפחה את מתכוני המסעדה בספר שהוא חגיגה אמיתית לאוהבי דגים - ''דגים, קינוחים ומה שביניהם''.
מה פירוש המושג 'כתית'? איך נקבע אחוז החמיצות של השמן ומהו האחוז האידיאלי? ואיך בכלל טועמים שמן זית? שפרה צח נפגשה עם אורי יוגב, מנהל ''חלוצה'', שסיפר לה כל מה שצריך לדעת על שמן זית.
שפרה צח, אמא לצמחוני אדוק ואקטיביסט, קיבלה לידיה את המהדורה החדשה של ''חגיגה צמחונית'', ספרה הותיק של פיליס גלזר, והיא מדווחת מהמטבח הביתי.
רדו לנגב, ממליצה שפרה צח. יש שם מטעי זיתים משובחים, עגבניות שרי שאין מתוקות מהן, כרמי גפנים וגידולים ייחודיים כמו ירק הסליקורניה או דגי הברמונדי. חבל רק שאת המרחבים והאווירה אי אפשר לקחת הביתה.
הקונספט של כתית הוא בישול גורמה, שעושה שימוש יצירתי בחומרי גלם מקומיים. בפועל זה אומר שבכל מנה משולב איזשהו מרכיב, שנותן לה ''טוויסט'' מתוחכם והופך אותה למשהו שכמוהו לא אכלתם בשום מקום אחר. לקרוא ולהיאנח.