זהירות, גמלים בדרך


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

   רדו לנגב, ממליצה שפרה צח. יש שם מטעי זיתים משובחים, עגבניות שרי שאין מתוקות מהן, כרמי גפנים וגידולים ייחודיים כמו ירק הסליקורניה או דגי הברמונדי. חבל רק שאת המרחבים והאווירה אי אפשר לקחת הביתה.

אחרי שנים שבהן המצפן הקולינרי שלנו פנה בקביעות צפונה, מסתמן לאחרונה כיוון חדש- הדרום. או ליתר דיוק, רמת הנגב. שעתיים נסיעה ממרכז הארץ, מזג האוויר חם יותר, אך ללא הלחות הדביקה והמעיקה. הקצב העירוני מפנה את מקומו לשלוות מרחבים אינסופית. אפילו התמרורים שונים. למשל, ''זהירות גמלים בדרך''. וההפתעה הגדולה: מתחת לגבעות הצחיחות כלוא מאגר אדיר של מים מליחים, שמהווים בסיס לשורה של יוזמות חקלאיות ותיירותיות. כאן גדלים מטעי זיתים משובחים, עגבניות שרי שאין מתוקות מהן, כרמי גפנים, ואפילו גידולים שפותחו במיוחד לתנאי הסביבה והגיעו לאחרונה לשלב המסחרי, כמו ירק הסליקורניה שהוא מעין ''אספרגוס ימי'' בשרני ומלוח, או דגי הברמונדי הטעימים, שהמים החמימים לאורך כל השנה מספקים להם תנאי גידול אופטימליים.

נכון, זה עדיין מהוסס ובראשיתי, אבל אולי דווקא בזה סוד הקסם של המובלעת הגסטרונומית שהולכת ומתפתחת לה בצנעה, בעיקר ב''חוות בודדים'' – התיישבויות משפחתיות קטנות, שמתבססות על חקלאות מקומית, רובה ככולה בעבודת יד, ופתוחות גם לאירוח. לבקר, לטעום ולקחת הביתה.

קחו למשל את חוות קורנמל, שאפילו ההגדרה ''חווה'' קצת גדולה עליה. עדר של כמאה עיזים באמצע השום-מקום, עם שני קרונות שמשמשים מרכז מבקרים וקרוון על תקן של בית לבני הזוג ושלושת ילדיהם. אבל הגבינות, איזה גבינות! גבינות בוטיק בסגנון צרפתי ובהן גבינת ''תום'' בדרגות בשלות שונות, קממבר, ברי ועוד.

או למשל בני הזוג חמי ואוקסנה צמח, שהקימו במושב קדש ברנע את ''קסם המדבר'', מפעלון המייצר סדרת מוצרים על בסיס עגבניות השרי המתוקות הגדלות בחממות המושב ועל שמן הזית ''חלוצה''. יש ממרחים, מרינדות ואפילו ריבת עגבניות. עוד באותו מושב ישנו ''יקב קדש ברנע'' של משק אלון צדוק, שמגדל את הענבים וגם מפיק מהם בעצמו את היין בהיקף של כעשרים אלף בקבוקים בשנה ו''דבש קדש ברנע'' של אדוארד פיליפוב, שהתמחה בגידול דבורים, הפקת דבש איכותי וייצור מזון מלכות.

כעשרים חוות בודדים כאלה פזורות סביב כביש 40, ובהן גבינות, יין, שמן זית, פירות וירקות וצמחי מרפא. חלקן מציעות למבקרים ארוחות גורמה ואף צימרים לשהות ארוכה יותר.

אפשרות מומלצת נוספת היא לבנות את הסיור סביב שני מיזמים גדולים יותר שבהם גם ניתן לאכול: להתחיל את היום בארוחת בוקר באווירת ראשונים בפונדק של קיבוץ רביבים, מראשוני ההתיישבות בנגב, הכוללת גבינות ממחלבת הקיבוץ, ירקות מגידולי רמת הנגב, לחמים כפריים, ובעיקר, זיתים ושמן זית ''חלוצה''. מסתבר שההשקיה במים מליחים משביחה את טעמם של גידולי האיזור בכלל ושל הזיתים בפרט. כיום מגדלים ברביבים את מטע הזיתים הגדול בישראל, וממנו מפיקים בבית הבד הצמוד את שמן הזית ''חלוצה'', שכבר זכה בפרסים רבים. אפשר לטעום ולרכוש במקום. (יש להזמין את ארוחת הבוקר
מראש, בטלפון 6562570 - 08)

אחרי סיבוב החוות זה הזמן למנוחה והירגעות ב''נווה מדבר'', אחוזת בריאות וספא, לא רחוק מקיבוץ משאבי שדה. כאן מנצלים את מאגר המים התת-קרקעי לפינוק מסוג אחר. המים הבוקעים מבטן האדמה עשירים במינרלים ובעלי סגולות הרגעה וריפוי. בתוך מבנה יפהפה הותקנו ארבע בריכות של מים תרמו-מינרליים, כולל בריכת ג'קוזי ובריכה לפעוטות, חדרי טיפולים, עמדות ישיבה ומדשאות. קפטריה חלבית ומסעדה בשרית משלימות את הצד הקולינרי, כולל ארוחה עסקית נדיבה (49 ש''ח) וארוחות ילדים (39 ש''ח).

לכו לגלות את הנגב ואת טעמיו. הלוואי שגם את תחושת המרחב האינסופי והאווירה הקסומה אפשר היה לארוז בבקבוק ולקחת הביתה.