בצהרי יום שישי, עת סעדנו בבראנצ' של קיבוץ פלמחים במרפסת המשקיפה אל הים הכחול ושמענו את שמחת הכוס הנשברת בחתונה שהתקיימה בסמוך, החלטנו שגם אנחנו נתחתן יום אחד בפלמחים, אבל לא האחד עם השני.
למען ההגינות אודה כי לא תליתי תקוות רבות בשיפודי הסלמון ברוטב למון גראס וסילאן שהגיעו לפתיחה. סלמון, הוא דג שראוי לו לדעתי להמשיך ולשחות במעלה הזרם. אולם, נגיסה קטנה בבשרו הרך והעסיסי של הדג, שנצלה ברגישות מרשימה והגיע לדרגת הצלייה המדויקת, השאירה אותי נפעמת.
אין דרך מוצלחת יותר לציין את יום העצמאות האמריקאי מאשר בארוחה אמריקאית. זה יכול להיות המבורגר עסיסי עם צ'יפס, סלט קולסלאו וקולה בכוס ענקית, כנפיים ברוטב ברביקיו או פנקייק טובל ברוטב מייפל. ארבע מסעדות אמריקאיות שמספקות את הסחורה ובגדול.
ארבע מסעדות בינלאומיות מומלצות במיוחד, לאות הזדהות עם שבוע האדריכלות הבינלאומית בתל אביב.
מיקה היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב ומהמשתתפות הבכירות בפסטיבל הלבן. אם עוד לא ביקרתם בה, כמו שרון ודני, השבוע יש לכם הזדמנות מצוינת להשלים חורים בהשכלה הקולינרית. המבקרים יצאו ממנה נפעמים.
בעיר בה קשה להזמין קפה בלי לענות על ארבע שאלות וכל קניה של לחם מחייבת בחירה בין ארבעה סוגי קמח, הרעיון שמישהו בוחר בשבילך את המנות הוא רעיון מפתה. כל שנשאר, אמר עוזי ידידי ממרום שנות דיילות ארוכות, הוא להדק את החגורות ולהמריא אל על.
זה זמן הים, ללא ספק, ואם לא מצאתם ביומנכם הצפוף שבוע פנוי לחופשה על יאכטה, אולי תצליחו לפנות שעתיים לארוחת ערב מול הגלים? או לקפה של בוקר? או לאיזו בירה חפוזה עם אבטיח קר? העיקר שיהיה מול הים.
כמו בכל חג גם בשבועות אנחנו מוצפים בפיתויים. כדי לעשות לכם את החיים קלים, בררנו עבורכם ארבע פנינים מיוחדות: שתי קונדיטוריות שמפליאות בעוגות גבינה מושקעות ושני טיולי אוכל וטעימת ביכורים. חג טעים ונעים.
הקונספט של כתית הוא בישול גורמה, שעושה שימוש יצירתי בחומרי גלם מקומיים. בפועל זה אומר שבכל מנה משולב איזשהו מרכיב, שנותן לה ''טוויסט'' מתוחכם והופך אותה למשהו שכמוהו לא אכלתם בשום מקום אחר. לקרוא ולהיאנח.
גם אסף ארטיזנל, כמו מיטב חברי, עשה את תחילת דרכו בעיר הגדולה. בימי שישי בבוקר היינו מתכנסים ברחוב יד חרוצים, ושם, באחת הפינות המכוערות של ת''א, קובעים כל פעם מחדש ש''העוגות שלו משפריצות חמאה''. כך שלבקר שוב בארטיזנל זה בדיוק כמו לבקר את חברי שעברו לשרון, זה שהם הרחיקו לא אומר שאני אוהב אותם פחות.
גם לנו מסתבר יש טוסקנה, וגם אצלנו, אם תחפשו מספיק טוב, תמצאו נופי פרובאנס. וכן, גם מסעדות כפריות שאין כמותן לעשות בני אדם למפויסים. ארבע המלצות על ארוחות בוקר כפריות. להדפיס ולשמור.
את מטעמי התאומות הקימו מישלין ומאי לוי, שגדלו בלבנון. את דוד חביב הקים סבא יוסי שעלה מעיראק. בטרבין אפשר לאכול בישיבה על מחצלות כמו בסיני ובחומוס חסוני מגישים את אחד החומוסים הטובים ביפו. ארבע מסעדות אתניות, כל אחת והסיפור שלה.
אם גם אתם חושבים שהשניצל של אמא שלכם הוא האוורסט של כל השניצלים סימן שעוד לא טעמתם את זה של קפה נואר. זרחיה מתן בשיר הלל לשניצל.
לא שהיינו צריכים פסטיבל בשביל לגלות אותה, אבל טוב שהזכירו לנו את קיומה של הפנינה העירונית הזאת הנחבאת בתוכנו, שאין כמוה להפוך ארוחת צהרים עסקית ל''קפיצה קטנה לחו''ל''. הנה ארבע הצעות מומלצות למי שמבקש להעניק לעצמו הרבה יותר מארוחת צהרים משביעה.
''אז איפה נפגשים?'' אלוהים יודע, צריך לחשוב, אמרתי. ''אולי בקימל?'' היא שאלה. קימל? וואוו לא הייתי כבר יובלות, ממממ.... את יודעת מה? למה לא? יש מצב, תודיעי לבנות. וכך קרה שפגישת הבנות הרבע שנתית, יומולדת זה רק התירוץ, נחוגה הפעם בקימל. ושם, יש לומר, נחוגה בפאר והדר, אבל למה להקדים את המאוחר.
כשהוא מגיע כמעט ואי אפשר להתנגד לו – החשק לאוכל סיני. כזה שאוחזים בצ'ופ סטיקס, כזה שנוגסים בלהט, כזה שממלא את החיך בעושר של טעמים. אוכל חמוץ, מתוק, חריף ומלוח, אבל בגוונים אחרים, אסיאתיים, של שום, ג'ינג'ר וסויה.
התמוגגנו מהמקום, שנמצא בתוך גינה פרטית (סליחה, תיקון - נחלה פרטית) ירוקה ומוצלת. התפריטים גילו שקפריזה עברה לאחרונה שדרוג מבית קפה של קפה פלוס עוגה או מקסימום ארוחת בוקר, לביסטרו כפרי שלא היה מבייש גם את כפרי פרובאנס או בורגונדי.
לא היתה שאלה מה נזמין, גפילטע פיש לאבא, וכבד קצוץ בשבילי. אבא נאנח. בדיוק בשביל גפילטע פיש כזה המציאו את המסעדות היהודיות הוא אמר.
מה לא נאמר על היום הזה? שזהו יום חגם של הקרניבורים, שנפנוף הוא הספורט הלאומי של הישראלים, שהישראלי הממוצע לא צריך יותר מאי תנועה כדי לפרוש ערכת פיקניק ולהרים לצידה חמ''ל מנגל. הכל כנראה נכון ואנחנו האחרונים שנשפוט, אבל אם תרשו לנו, בכל זאת, כמה טיפים הכרחיים בעניין הבשר. בזה אין שום מקום לפשרות.
מסתבר שגם בפריפריה יש חיי לילה והם לא פחות סוערים מאלו של העיר ללא הפסקה. בלול, בארנבייה או במבצר- כל חלל מתאים להתכנסות וכל סיבה טובה למסיבה.
כבר בכניסה מצאנו שתהל מצוידת בכל מה שצריך בשביל האפקט הרומנטי. מנורת ''שנדליר'' ענקית בכניסה, אור נרות בפנים, וילונות ארוכים על החלונות, רצפת קורות עץ ושולחנות עץ מאסיביים מסודרים בחלל סביב הבר. התיישבנו ליד החלון, מזגנו יין לכוסיות, התענגנו על המנות הראשונות והתמסרנו לערב הרומנטי שלנו.
הארוחה השנייה התבססה על פי המלצת המלצר על מנת בף בורגיניון, מנת נתחי בשר בציר ושמנת מדויקת וטעימה. הרוטב היה עשיר והירקות נימוחים ומלאים בטעם
בפסח הים מתחיל לקרוא לנו לשבת על חופיו. בדיוק בזמן הזה, שיא האביב ורגע לפני הקיץ בו מתמלאות גם חנויות הדגים בקונים, לפני ליל הסדר נעשה אנחנו קצת סדר בדגים. בחרנו במנות שהמוטו שלהן זו טריות מירבית, מינימום מאמץ וריח של ים אינסופי
לפני כשבועיים השיקו במזטי תפריט טעימות אביבי, שכולל צלוחיות קטנות של מנות אביביות וקיצייות, מעין ארוחת נישנושים קלה: קאוויאר חצילים עם בזיליקום וגבינת עיזים, פטה כבד עוף מוגש עם ריבת תאנים, לבנה עם פסטו עגבניות מיובשות ואורגנו, עגבניות עם בצל אדום לימון ושמן זית ועוד דברים שגורמים לך להרגיש את הקיץ.
התענוג הקולינרי התחיל בביסק סרטנים. מעין מרק עם צדפה ושרימפס בפנים שהוגש בתוך ספלים לבנים מרובעים יפים להפליא. אם זה לא היה מנוגד לכמה כללים חברתיים הייתי מלקקת את הספל.
נמצאו 3467 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.