זהב טהור ב-ORO

   למנה ראשונה בחרנו בלחם הבית המרוקאי ובסרדין מוגדור. הלחם, דומה מאוד לג'בטה רק אוורירי ופריך יותר, נאפה על לבנים והוגש חם בתוספת מטבלים של זיתים ועגבניות מיובשות. סרדין מוגדור התברר כמנה מרתקת של סרדינים ממולאים, שטוגנו בציפוי פריך והוגשו עם לימונים כבושים וממרח פלפלים חריפים.

לא הרבה אנשים מכירים את המטבח המרוקאי העילי. איכשהו הוא תמיד התחבא מאחורי מסעדות הפועלים שמציעות קוסקוס ומפרום בימי שלישי. אבל המטבח המרוקאי במיטבו הוא מטבח מורכב ומרתק, שספג השפעות צולבות מארצות ערב, ספרד וצרפת. קיימים גם קשרים עתיקים בינו לבין המטבח הפרסי, שנחשב במהלך ההיסטוריה למטבח הערבי המורכב והאנין ביותר. קשרים אלו מתבטאים, לדוגמא, בשימוש המלהיב בפירות בתבשילי בשר.

אין לנו מספיק מסעדות מרוקאיות כאלו: מורכבות, מרתקות, כאלה שמגישות את המטבח המרוקאי במלוא תפארתו. מהיכרות אישית, מוצאם של חלק ניכר מהשפים המובילים בארץ הוא מארצות המגרב, ובתור שכאלו, הם זורקים לנו מדי פעם עצם, כאן מנה מרוקאית, שם ספיישל מבית סבתא, אבל לי לפחות, זה לא מספיק. בתוך ים של מסעדות גורמה המושפעות מהבישול הצרפתי, חסרה לנו מסעדת עילית מרוקאית. כזו שלא תתפשר, לא תקרוץ למטבחים אחרים, ועדיין תישאר ידידותית למשתמש. בדיוק לנישה הזו נכנסת ORO.

ORO מעוצבת בקווים נקיים ומאופקים. הצבעים השולטים הם עץ עמוק וגווני זהב. יש באיפוק הזה אמירה ברורה ומכבדת. מסעדות רבות המציעות מטבח מזרחי, מנסות להיראות כמו אטרקציות אקזוטיות לתיירים, עם שטיחים ''אותנטיים'' המכסים את הקירות, ומלצרים המתהלכים בתרבושים. ב- ORO החליטו לוותר על המיצג, וללכת על קו נקי ומוקפד. גם השירות מצוין, לבבי ויעיל, והמלצרים מראים בקיאות מרשימה במנות ובהכנתן.

למנה ראשונה בחרנו בלחם הבית (14 שקל) ובסרדין מוגדור (36 שקל). לחם הבית היה לחם מרוקאי: דומה מאוד לג'בטה, רק אוורירי ופריך יותר. הוא נאפה על לבנים והוגש לנו חם מהתנור בתוספת מטבלים של זיתים ועגבניות מיובשות. סרדין מוגדור הייתה מנה מרתקת של סרדינים ממולאים, שטוגנו בציפוי פריך והוגשו עם לימונים כבושים וממרח פלפלים חריפים.

ההפתעה האמיתית חיכתה לנו בשלב העיקריות. העושר של התפריט הוא מדהים, ומציג תמונה רחבה של כל גווני המטבח המרוקאי. פתחנו עם טאג'ין קזבלנקה (44 שקל). טאג'ין הוא קדרת חרס עגולה, עם מכסה בצורת פירמידה. התבשיל שבקדירה שוהה בתנור למשך שעות רבות, ולפעמים אף לילה שלם, כדי להתבשל באיטיות ולספוג טעמים. טאג'ין קזבלנקה היה קדירה של בשר ראש וגרגירי חומוס פריכים, שזכו לבלות לילה משותף בתנור בתוספת רוטב אדום עשיר. הקדירה הוגשה על מצע של קוסקוס ביתי, שהוכן בשיטה המסורתית מסולת. כל מי שטעם בחייו קוסקוס מסולת אמיתית לא ישכח לעולם את הטעם ולא יתפתה לחזור לקוסקוס המגיע מוכן בשקיות. המנה כולה הייתה מושלמת, לא פחות מכך.

המשכנו ל- ORO Special (59 שקל), מנה שלמרות שמה הלועזי, הייתה מרוקאית מאוד. השחקן הראשי היה דג מוסר, שבושל באיטיות ברוטב עמוק של פלפלים חריפים, שום וכוסברה. בתוך הרוטב האדום הכהה נחו להן גם פרוסות תפוחי אדמה, שבלעו את הרוטב בשקיקה. המנה הייתה מצוינת, פיקנטית במידה ועשירה מאד.

לקינוח, בחרנו בקדאיף חלבה (32 שקל), פירמידה של אטריות קדאיף דקיקות ופריכות, שמולאו בנתחי חלבה וזרעי שומשום מסוכרים. השילוב בין הטעם המלא של החלבה והפריכות של חוטי הקדאיף יצרו מנה מלאת ניגודים ומרתקת. בכתיבה באנגלית על אוכל, קיים תואר הנקרא “mouth filling'', שניתן לתרגום עברי מוזר כ''ממלא פה''. זוהי תחושה בלתי ניתנת להגדרה ועם זאת ברורה מאוד. מעין הרגשה שכל הטעמים מסתדרים בדיוק במקום המיועד להם ואין לך עוד שום דרישה מהאוכל מלבד להמשיך לביס הבא. זו הייתה התחושה בזמן אכילת הקדאיף, והוא נעלם מהצלחת במהירות מדאיגה.

לסיום, חשוב לדבר על היחס שבין מחיר ותמורה. המחירים ב-ORO דומים לאלו הנהוגים בכל מסעדה בינונית בארץ. אולם, בניגוד למסעדות הללו, ב- ORO מקבלים בתמורה חוויית אוכל מלהיבה ומתגמלת, שמסעדות אחרות ברמה זו גובות עליה כסף רב. דבר זה הופך את ORO לאופציה ראויה מאד. כל מי שמתחיל להשתעמם מהחדגוניות שבזירת המסעדות בארץ, חייב לעצמו לפחות היכרות עם המטבח המרוקאי. ORO היא נקודת הזינוק למסע שכזה, מלהיבה, שונה ועדיין, מהדהדת טעמים מוכרים.

ORO
תחנת דלק אלון, בכניסה למושב גאליה, גאליה
טלפון: 9316617 – 08