הוא מעריץ את ג'ימי אוליבר ואת יונתן רושפלד. מעריך את מפעלו של ישראל אהרוני ומת על אוכל ספרדי, ''כי הוא ים תיכוני כמונו, אבל גם אירופאי ומתוחכם''. כרטיס ביקור עם השף חי דוד, מתהל.
פעם בשבוע יוצאים איאד אגאבריה, השף של מסעדת אושן בר פירות ים, וירון לוי, הבעלים של המסעדה, לאכול אצל מתחרים. יחד הם מזמינים כמה שיותר מנות מהתפריט, טועמים, לומדים את השוק ועל הדרך נהנים מהחיים. מה רע? כרטיס ביקור אישי עם שף מבסוט.
יש מי שלכבוד יום הולדת ארבעים נוסעים לתאילנד לקפוץ באנג'י, יש מי שחוזרים בתשובה. איל לביא בחר לנסוע לשלושה שבועות לפרובאנס, למסעדת Bacchanales ולהשתלם שם בבישול פרובאנסי. כרטיס ביקור עם שף שאוהב לבשל.
הוריה היו הבעלים של אלת הים, מסעדת הגורמה הראשונה בירושלים. דוד שלה ניהל את מלון קינג דיויד ולדוד אחר יש חברת קייטרינג באנגליה. כך שליאת בלילטי מצוידת בצוות יועצים מהשורה הראשונה. וזה עוד לפני שהזכרנו את סבותיה המרוקאיות הבשלניות.
מסעדת דארנא הירושלמית נפתחה בדיוק בחמישה בנובמבר 1995, יום הירצחו של יצחק רבין. אילן סיבוני, השף והבעלים שחוגג בקרוב 10 שנים למסעדה שלו, עדיין מחכה לשלום. כרטיס ביקור עם אילן סיבוני ממסעדת דארנא.
אומברטו טוקוס נולד בברזיל למשפחת קצבים ומאז שהוא זוכר את עצמו החזיק שיפוד ביד. צליית בשר היא מבחינתו אמנות מקודשת וההנאה הגדולה של החיים, ועם הגישה הזאת הוא מטפל בבשר בקאזה דו ברזיל.
דניאל זך, השף של אחת המסעדות הטובות בארץ, עזב את הסירים כדי לענות על שאלון השפים שלנו וכהרגלו, עשה זאת במינימליזם שמשאיר טעם של עוד. כרטיס ביקור עם דניאל זך ממסעדת כרמלה בנחלה.
מורן לידור, השף של ביסטרו 56, הוא איש מצחיק. הכל משעשע אותו ועם הלך הרוח הזה הוא גם נכנס למטבח. אולי זו פשוט גישה בריאה לחיים, אולי נטייה גנטית. מה שבטוח הוא שהנוף הנשקף לעיניו במשך כל יום העבודה, הישר למרינה של הרצליה ולים הפתוח, לא מזיק לאופטימיות.
פיטר שיקלושי נולד בהונגריה לפני 33 שנים ועלה לארץ לבדו בגיל 22. הוא נשלח לערד, למד שם טבחות וכך התחילו חייו החדשים כשף ישראלי. כרטיס ביקור עם שף ציוני.
כמו רבים וטובים גם טל הרשקוביץ מצא את ייעודו בחיים בעת שירותו הצבאי, כשמונה כחייל צעיר כאחראי על הספקת המזון לכל בסיסי הדרום. הלימודים בתדמור בתום השירות היו המשך טבעי ומאז, הוא מאכיל מקצועי.
ארבע מסעדות בינלאומיות מומלצות במיוחד, לאות הזדהות עם שבוע האדריכלות הבינלאומית בתל אביב.
זה זמן הים, ללא ספק, ואם לא מצאתם ביומנכם הצפוף שבוע פנוי לחופשה על יאכטה, אולי תצליחו לפנות שעתיים לארוחת ערב מול הגלים? או לקפה של בוקר? או לאיזו בירה חפוזה עם אבטיח קר? העיקר שיהיה מול הים.
כמו בכל חג גם בשבועות אנחנו מוצפים בפיתויים. כדי לעשות לכם את החיים קלים, בררנו עבורכם ארבע פנינים מיוחדות: שתי קונדיטוריות שמפליאות בעוגות גבינה מושקעות ושני טיולי אוכל וטעימת ביכורים. חג טעים ונעים.
גם לנו מסתבר יש טוסקנה, וגם אצלנו, אם תחפשו מספיק טוב, תמצאו נופי פרובאנס. וכן, גם מסעדות כפריות שאין כמותן לעשות בני אדם למפויסים. ארבע המלצות על ארוחות בוקר כפריות. להדפיס ולשמור.
את מטעמי התאומות הקימו מישלין ומאי לוי, שגדלו בלבנון. את דוד חביב הקים סבא יוסי שעלה מעיראק. בטרבין אפשר לאכול בישיבה על מחצלות כמו בסיני ובחומוס חסוני מגישים את אחד החומוסים הטובים ביפו. ארבע מסעדות אתניות, כל אחת והסיפור שלה.
לא שהיינו צריכים פסטיבל בשביל לגלות אותה, אבל טוב שהזכירו לנו את קיומה של הפנינה העירונית הזאת הנחבאת בתוכנו, שאין כמוה להפוך ארוחת צהרים עסקית ל''קפיצה קטנה לחו''ל''. הנה ארבע הצעות מומלצות למי שמבקש להעניק לעצמו הרבה יותר מארוחת צהרים משביעה.
כשהוא מגיע כמעט ואי אפשר להתנגד לו – החשק לאוכל סיני. כזה שאוחזים בצ'ופ סטיקס, כזה שנוגסים בלהט, כזה שממלא את החיך בעושר של טעמים. אוכל חמוץ, מתוק, חריף ומלוח, אבל בגוונים אחרים, אסיאתיים, של שום, ג'ינג'ר וסויה.
מה לא נאמר על היום הזה? שזהו יום חגם של הקרניבורים, שנפנוף הוא הספורט הלאומי של הישראלים, שהישראלי הממוצע לא צריך יותר מאי תנועה כדי לפרוש ערכת פיקניק ולהרים לצידה חמ''ל מנגל. הכל כנראה נכון ואנחנו האחרונים שנשפוט, אבל אם תרשו לנו, בכל זאת, כמה טיפים הכרחיים בעניין הבשר. בזה אין שום מקום לפשרות.
מסתבר שגם בפריפריה יש חיי לילה והם לא פחות סוערים מאלו של העיר ללא הפסקה. בלול, בארנבייה או במבצר- כל חלל מתאים להתכנסות וכל סיבה טובה למסיבה.