להבדיל ממקומות אחרים, באורי בורי לא נעשה שום ניסיון להשקות אותנו לשוכרה כדי לגרום לנו לצחקק שבעי רצון. גרגורי הסיפוק והעונג היו תוצאה ישירה של האוכל. כשסיימנו, החלטנו שכדי לא לקלקל את הערב המושלם נדלג מיד לסיגריה שאחרי.
בניחוח כפרי אפשר לשבת במרפסת הממוזגת, אבל אנחנו העדפנו את האופציה הכפרית והתיישבנו על סלע מבודד תחת עץ רענן. כמה דקות אחר כך הגענו למסקנה שדווקא אווירת מפלים מתאימה לנו יותר ומיד סידרו לנו שולחן בסמוך למפל המים.
''ברוכות הבאות'', קיבל את פנינו המארח במרקש. ''תרצו ערק או וורמוט?''. פתחנו עם וורמוט, והיינו יותר ממוכנות להתחיל בטעימה.
יש מי שסולד מסושי, אחרים מעבירים את חייהם ב מסעדות יפניות, או בפנטזיות על הקונוס הבא. אבל על דבר אחד אין ויכוח בין המחנות, מדובר באמנות קולינרית מרהיבה. ארבע קומבינציות סושי יפניות שמדגימות איך הופכים אורז לזהב.
אין כמו יפו בלילות, אבל גם בצהרים וגם בבוקר יש לעיר הזו קסם משלה, שמבוסס על תמהיל של פיסות היסטוריה, ניחוח ים ושווקים תוססים עם תושבים צבעוניים ומסעדות מפתיעות. ארבעה מוסדות קולינריים שראוי להתעכב עליהם לרגל פסטיבל טעימות מיפו.
לפתיחה הוגשה לנו סלסלת לחם צימוקים ואגוזים עם חמאה, שמן זית ופנכת מלח גס. אין יותר נחמד מזה, במיוחד בלווי כוס יין ריזלינג גרמני מופלא. הצצנו בתפריט אך מהר מאד נענינו להצעתו של חיים גן, הבעלים, להפסיק להתערב לו בעבודה ולתת לו להאכיל ולהשקות אותנו. מובן שהוא צדק.
אח, מתוקה היא הפגישה עם חבר ותיק, מתוקה כמו הרוטב האסיאתי המתוק בצבע כתום עז המתלווה לעתים למעדני המזרח. יש כל כך הרבה מה לומר, כל כך הרבה עדכונים לעדכן וסיפורים לספר, וכשעושים את זה על מגש סושי זה אפילו עוד יותר טוב.
קשה להאמין אבל אפילו אוגוסט נגמר. תם ונשלם, ובערבים האחרונים אפשר כבר לזהות את ריח החגים המתקרבים באוויר. ומה יותר מתאים לתקופה המדגדגת הזו בבטן מעוגת שמרים ביתית? ארבע קונדיטוריות ששווה לעמוד אצלן בתור בבוקרי שישי כדי להצטייד בעוגת שמרים לשבת.
ארוחת הערב שלנו התחילה עם פוקצ'ה רכה, שהגיחה מהתנור מהבילה. טבלנו קרעים ממנה בקערית שמן הזית, נהנים לשבור את מיתוס ילדותינו ש''לחם חם עושה כאב בטן''.
עוד כוס נמזגת,''לחיים!''. אם לא מסתכלים בעיניים זה מביא שלוש שנים של סקס רע, מבליח טל, המנהל, ומזהיר בחיוך ממזרי. אנחנו לא לוקחים סיכון. קלינג, ועוד מנה מגיעה, סקלופ קוקי סן ז'אק ברוטב גורגונזולה ואצות ים. מתחשק לי לנגב את הפוקצ'ה ברוטב אבל אני מתאפקת.
בסוף אוגוסט כבר לגמרי ברור שלאוכל הים תיכוני אין תחליף באקלים שלנו ושירקות טריים ושופעי עסיס המלווים נתחי בשר צלויים על הגריל, הם הארוחה האולטימטיבית. ארבע מסעדות שמתמחות בצירוף המשובח הזה.
ט''ו באב הוא מהערבים העמוסים במסעדות ארצנו, כך שכדי למצוא מקום פנוי יש להקדים ולהזמין. למי שעוד לא החליטו לאן, ארבע המלצות על מסעדות רומנטיות ומצוינות, שגם בימים רגילים יודעות לקרב לבבות.
25 שנים קיימת ין ינג, המסעדה הסינית הראשונה של אהרוני, הייתם מאמינים? תחשבו מה קרה בחצי יובל האחרון, חיים יבין חתם על חוזה להגשת ''מבט'' בערוץ 1, שמעון פרס הוא יו''ר העבודה, שלמה ארצי ושלום חנוך הם שלאגר הקיץ. בקיצור, כל העולם השתנה לחלוטין, וין ינג עדיין שם. מזל שלפחות דבר אחד לא השתנה.
לרעב של הצהרים יש נטייה לתקוף בפתאומיות. רגע אחד אתם נינוחים, רגע אחר כך הכל מתגמד מול הצורך הפיזי הבוער. זה יכול לקרות באמצע יום עבודה ובאותה מידה להתנפל עליכם בטיול משפחתי בגליל. ארבע המלצות על מקומות שיודעים להרגיע את הרעב של הצהרים, ועושים זאת היטב.
הוא אכל בשקט ובהתמסרות והמשיך לסיבוב שני. תענוג להסתכל עליו כשהוא מתייחד עם האהבה שלו, האנטרקוט, ועוד יותר תענוג להסתכל עליו תוך כדי שאני אוכלת אחד כזה בעצמי.
לפחות על פי המיתוסים של הדייגים, ימי סערה הם הימים בהם נלכדים ברשת הדגים ופירות הים המיוחדים ובהם הכי מעניין במסעדות הדגים. אז נכון שהסערות החורפיות רחוקות מאיתנו, אבל אולי הסערות הפוליטיות מפצות. ההוכחה לפניכם. ארבע מנות מומלצות של פירות ים.
אין כמו בקבוק יין טוב על המרפסת בסופו של יום שרבי, וטעימת יין במרתף קריר ואפלולי היא בילוי מושלם לבוקר שישי דווקא באוגוסט. ארבע המלצות על טעימות יין ביקבים ובחנויות מתמחות.
מטבעי וכמו רבות מבנות מיני אינני קרניבורית ומכאן שמסעדות בשר הן לא הזן המועדף עלי. אבל המבורגרים זו כבר סוגיה אחרת, ולכן, די מהר אחרי המעבר המעט טראומתי מתל אביב לחיפה, מצאתי את הקניבר, ה-מקום בעיר לקציצת בשר עסיסית בלחמניה.
חם בצהרים ואפילו בערב לא מורגש משב רוח מרענן באופק, וזה, אומרים החזאים, צפוי להיות המצב לפחות עד סוף אוגוסט. כל זה מלמד ששעתו של הסלט הירוק, הקל, המרענן והיפה לבריאות, הגיעה ובגדול. ארבעה סלטים ירוקים מושקעים ומומלצים.
לארוחה בפרי מגדים צריך להקדיש ערב שלם, להתרווח, להזמין יין טוב מתוך התפריט ולתת למנות לזרום לשולחן. החוויה מהממת וניתן להגדיר אותה כלונה פארק לגרגרנים. איציק, הבעלים של פרי מגדים והשף הראשי, מבין מאד ביין, וישמח לייעץ, להסביר ולהתאים את היין המוצלח ביותר לאוכל.
אני לא יודעת מה אומרת לכם המילה ספא, אבל בשבילי ספא זה לבן מבהיק, חלוקים ואנפילאות צחורים, ניחוח בריאות סטרילית, ובמילים פשוטות, ההפך הגמור מהחלל האדמוני של שמים בארץ. במחשבה נוספת, אם אתם שואלים אותי, שמים בארץ הוא בכלל לא ספא, הוא וריאציה לרחם.
נכון שהצרפתים לא ידועים בחום האנושי שלהם, אבל אין מה להתווכח על האוכל המשובח שהם מבשלים. ארבע מסעדות צרפתיות מומלצות למי שלא התמזל מזלו לפוש השנה מהחמסינים הישראליים באירופה ורוצה להתנחם בדבר הכי דומה.
לפני שהספקנו למצמץ נחת עלינו הקיץ ואתו החופש הגדול - תשעה שבועות של חופשה שבהם צריך להעסיק את הילדים וגם, מה לעשות, לאכול. ארוחה במסעדה עם ילדים לא חייבת להיות סיוט. צריך רק לדעת לבחור את המקום הנכון. ארבע מסעדות מומלצות לילדים לרגל החופש הגדול.
נמצאו 3467 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.