קפה לואיז

"'סלמון סטייל' - צלחת שטוחה של קוביות סלמון המוגשות עם ניוקי תפוחי אדמה עשויים פרפקט, בצל ופטריות, והכול מבושל ברוטב ציר ירקות, גבינת צאן ופרמזן, בכמות רוטב מדויקת..." גיא סופר, קפה לואיז, רמת החי"ל, תל אביב

מאז שהחברה ואני נרשמנו לחדר כושר, הקושי הגדול הוא כמובן ההתמדה. לשמחתנו יש חוקי עזר, והראשון הוא שצריך לאכול טוב לפני ואחרי אימון. כך שמחנו לגלות שקפה לואיז, המוכר לנו מבסיס האם בחיפה, נדד דרומה לעיר הגדולה, וקפצנו אחרי אימון מפרך.

הזרוע הדרומית של קפה לואיז ממוקמת ברמת החי"ל, טיפה מחוץ למרכז העניינים, מה שמותיר מיקום די מרכזי ועדיין נטול אתגרים מבחינת החניה. אחרי שחנינו מטר מהכניסה, החלטנו שהרוח שמנשבת בחוץ מספיק חזקה בשביל שניכנס פנימה, שם גילינו שהחלל של לואיז מעוצב כחדרון ארוך וגבוה מאד, מה שמקנה לו אקוסטיקה טובה, ואת כל הדיבורים בשולחנות סביב כמעט ולא שומעים.

הקונספט של קפה לואיז הוא דגש על אוכל בריא, לא פחות מהטעמים. המטבח מלא במרכיבים אורגניים, אין קופסאות שימורים, הדגה הטרייה מובלת למטבח אחר כבוד כחמש פעמים בשבוע, לא עוברת חלילה טיגון וגם אין חמאה. הלחם עשוי במקום ממחמצת, כלומר ללא שמרים, ויש עוד טריקים רבים.

עוד התעדכנו בחוויות היומיות כשהגיעו התפריטים, ומיד אחריהם, לבקשתנו, קנקן מים. למצב הרוח שלי התאימה כוס גמלא שרדונה, והצד השני החליט על שייק מלון-דבש-קינמון, שנרשם בו שילוב טעמים מצוין. משהו שלמדנו עוד בביקורים שלנו בלואיז חיפה הוא שמכיוון שהשתייה מוכנה במקום לפי בקשה, אין שום בעיה לשנות, להוסיף או להסיר מרכיבים – פשוט מבקשים מה שמתאים, ועל פי רוב גם מקבלים. את לחם הבית נשנשנו בזמן שהמטבח של לואיז עמל על המנות. כאמור, הוא מוכן במקום, וגם מתובל בגרעינים ומוגש עם קונפי שום, שמוסיף המון. כן, אפשר גם לקנות ולקחת הביתה.

עם הלחם הרעב כבר מאותת, והראשונות בפתח. "חורש בלואיז" הן שתי פטריות חורש ענקיות ובהן שכבות של בטטה, גבינת עזים, חציל ובצל ירוק ברוטב צ'ימיצ'ורי, שמלוות במטבל של יוגורט סמיך ומתובל כראוי. הפטריות מגיעות על הר של סלט ירוק שכולל גם כרוב וגזר ברוטב ויניגרט. אף על פי שהמנה מופיעה תחת "קלילות", היא לא קטנה בכלל.

מלאים שבחים לפטריות, פנינו למנה השנייה: "אורז רול" – דפי אורז דקיקים ורכים עם תערובת של חזה עוף, גרעיני תירס וירקות. זו מגיעה עם רוטב אסייתי מתקתק בצד, ובדומה לקודמת, עם כמות יפה מאד של סלט ירוק. היה טעים מאד, וזו גם מנת בריאות קלאסית, הבעיה הקטנה הייתה של תיאום ציפיות. תיאור התפריט יצר ציפייה למשהו בסגנון אגרול או אפילו ספרינגרול, אך בפועל הרולים לא מטוגנים ולכן נטולי קראנצ'יות, וגם גדולים מכדי אחיזה ביד, אז גם ספרינגרול הם לא. חתכנו את הרולים בסכין, מה שלדעתי קצת פגם באפקט, אבל זה לא היה ממש נורא, כי הטעם השכיח הכול.

לעיקריות התחלנו עם "סלמון סטייל" - צלחת שטוחה של קוביות סלמון המוגשות עם ניוקי תפוחי אדמה עשויים פרפקט, בצל ופטריות, והכול מבושל ברוטב ציר ירקות, גבינת צאן ופרמזן, בכמות רוטב מדויקת שאינה מטביעה את הרכיבים. המנה השנייה כללה שני נתחים של חזה עוף בציפוי ייחודי של קוואקר, סובין, קוקוס ופרג. הנתחים נטבלו ברוטב שום-קארי, שהחליף את החרדל הסטנדרטי, והוגשו לצד פירה בצל וקונפי שום, עם טעם עמוק ועשיר, ומבחר של ירקות אפויים שהוסיפו נפח וצבע למנה.

הגבלנו את עצמנו לקינוח אחד, וזה לא היה קל. עוגילידה - עוגיות קמח מלא ונוגט במילוי טחינה וסילאן בציפוי גרנולה – הייתה סיום קראנצ'י במיוחד לארוחה מצוינת. יכול להיות שנמשיך להתאמן רק כדי שתהיה לנו הזדמנות לחזור.