קטיה המתוקה פייסה את רוחי הסוערת כבר בכניסה למסעדה. בחיוך כובש היא הפנתה אותנו לעבר השולחן והגישה לנו תפריטים. הסבריה המלומדים על המנות והליכותיה המקצועיות ליוו אותנו עד לביס האחרון בפאי הלימון המצוין שחתם את ארוחתנו כשעה וחצי מאוחר יותר.
לרגל החורף והלילות הקרים, חיפשנו ומצאנו ארבעה מרקים משובחים. ויש גם מתכון למי שרוצה לנסות בבית.
משהו ברוח הנדיבה ובסבר הפנים של המקום, השרות המהיר והמחוייך, הטריות של האוכל והמנות המשביעות, הופך את לימונענע למסעדה הקבועה של רבים מעובדי המשרדים בסביבה. יש גם כאלה שבאים במיוחד.
החגים מאחורינו ושגרה ארוכה ומייגעת לפנינו. איך שוברים אותה? הנה כמה רעיונות לסדנאות בישול שיזרימו בכם דם חדש. לא לבשלנים בלבד.
קשה לקלקל מנת פסטה, אבל לא פחות קשה להבריק עם פסטה. ארבע מנות פסטה מעולות מארבע מסעדות איטלקיות.
הייתי ממליץ בחום לבקש מהמלצר את ארוחת הטעימות, על אף שאינה מופיעה בתפריט. הרעיון העומד מאחוריה הוא שהשף מוציא במגע אישי ויצירתי בין שבע לאחת-עשרה מנות. מי שאינו שבע אחרי אחת-עשרה מנות יקבל עוד ועוד מנות שייכנע.
אף אחת מהמנות באבישג לא יכולה להיחשד כשחוקה, צפויה או בלתי מקורית וכולן טעימות ובעיקר מרעננות. עדשים עם יוגורט, סיגרים עם גבינת עיזים, תענוג. כולן עושות חשק לעוד.
סתיו בחלונות ובלבבי, כמאמר השיר וגם המון געגועים: לריח גשם, לשמיכות פוך ולארוחות ערב רומנטיות עם תבשילים חורפיים ונרות מרצדים. ארבע מסעדת ביסטרו צרפתיות בתל אביב שיודעות לספק את החוויה הזו בדיוק.
הוא שחום, אקזוטי, מתוק ואהוב כמעט על כולם, ואין מתנה מוצלחת ממנו לכל חג ומועד. ארבע חנויות שוקולד מתמחות לרגל חודש תשרי המרובה בשמחות.
למנה ראשונה בחרנו בלחם הבית המרוקאי ובסרדין מוגדור. הלחם, דומה מאוד לג'בטה רק אוורירי ופריך יותר, נאפה על לבנים והוגש חם בתוספת מטבלים של זיתים ועגבניות מיובשות. סרדין מוגדור התברר כמנה מרתקת של סרדינים ממולאים, שטוגנו בציפוי פריך והוגשו עם לימונים כבושים וממרח פלפלים חריפים.
רוצים לעשות לעצמכם חיים קלים? יש לא מעט בשלנים ובשלניות מומחים שמוכנים לעשות את העבודה בשבילכם, והמחיר עבור התענוג לא בשמיים. מהגפילטע פיש של קיטון, דרך צלי הבקר של המסעדה היהודית מבית קינג דיויד ועד החריימה של גואטה.
להבדיל ממקומות אחרים, באורי בורי לא נעשה שום ניסיון להשקות אותנו לשוכרה כדי לגרום לנו לצחקק שבעי רצון. גרגורי הסיפוק והעונג היו תוצאה ישירה של האוכל. כשסיימנו, החלטנו שכדי לא לקלקל את הערב המושלם נדלג מיד לסיגריה שאחרי.
בניחוח כפרי אפשר לשבת במרפסת הממוזגת, אבל אנחנו העדפנו את האופציה הכפרית והתיישבנו על סלע מבודד תחת עץ רענן. כמה דקות אחר כך הגענו למסקנה שדווקא אווירת מפלים מתאימה לנו יותר ומיד סידרו לנו שולחן בסמוך למפל המים.
''ברוכות הבאות'', קיבל את פנינו המארח במרקש. ''תרצו ערק או וורמוט?''. פתחנו עם וורמוט, והיינו יותר ממוכנות להתחיל בטעימה.
יש מי שסולד מסושי, אחרים מעבירים את חייהם ב מסעדות יפניות, או בפנטזיות על הקונוס הבא. אבל על דבר אחד אין ויכוח בין המחנות, מדובר באמנות קולינרית מרהיבה. ארבע קומבינציות סושי יפניות שמדגימות איך הופכים אורז לזהב.
אין כמו יפו בלילות, אבל גם בצהרים וגם בבוקר יש לעיר הזו קסם משלה, שמבוסס על תמהיל של פיסות היסטוריה, ניחוח ים ושווקים תוססים עם תושבים צבעוניים ומסעדות מפתיעות. ארבעה מוסדות קולינריים שראוי להתעכב עליהם לרגל פסטיבל טעימות מיפו.
לפתיחה הוגשה לנו סלסלת לחם צימוקים ואגוזים עם חמאה, שמן זית ופנכת מלח גס. אין יותר נחמד מזה, במיוחד בלווי כוס יין ריזלינג גרמני מופלא. הצצנו בתפריט אך מהר מאד נענינו להצעתו של חיים גן, הבעלים, להפסיק להתערב לו בעבודה ולתת לו להאכיל ולהשקות אותנו. מובן שהוא צדק.
אח, מתוקה היא הפגישה עם חבר ותיק, מתוקה כמו הרוטב האסיאתי המתוק בצבע כתום עז המתלווה לעתים למעדני המזרח. יש כל כך הרבה מה לומר, כל כך הרבה עדכונים לעדכן וסיפורים לספר, וכשעושים את זה על מגש סושי זה אפילו עוד יותר טוב.
קשה להאמין אבל אפילו אוגוסט נגמר. תם ונשלם, ובערבים האחרונים אפשר כבר לזהות את ריח החגים המתקרבים באוויר. ומה יותר מתאים לתקופה המדגדגת הזו בבטן מעוגת שמרים ביתית? ארבע קונדיטוריות ששווה לעמוד אצלן בתור בבוקרי שישי כדי להצטייד בעוגת שמרים לשבת.
ארוחת הערב שלנו התחילה עם פוקצ'ה רכה, שהגיחה מהתנור מהבילה. טבלנו קרעים ממנה בקערית שמן הזית, נהנים לשבור את מיתוס ילדותינו ש''לחם חם עושה כאב בטן''.
עוד כוס נמזגת,''לחיים!''. אם לא מסתכלים בעיניים זה מביא שלוש שנים של סקס רע, מבליח טל, המנהל, ומזהיר בחיוך ממזרי. אנחנו לא לוקחים סיכון. קלינג, ועוד מנה מגיעה, סקלופ קוקי סן ז'אק ברוטב גורגונזולה ואצות ים. מתחשק לי לנגב את הפוקצ'ה ברוטב אבל אני מתאפקת.
בסוף אוגוסט כבר לגמרי ברור שלאוכל הים תיכוני אין תחליף באקלים שלנו ושירקות טריים ושופעי עסיס המלווים נתחי בשר צלויים על הגריל, הם הארוחה האולטימטיבית. ארבע מסעדות שמתמחות בצירוף המשובח הזה.
ט''ו באב הוא מהערבים העמוסים במסעדות ארצנו, כך שכדי למצוא מקום פנוי יש להקדים ולהזמין. למי שעוד לא החליטו לאן, ארבע המלצות על מסעדות רומנטיות ומצוינות, שגם בימים רגילים יודעות לקרב לבבות.
נמצאו 3453 תוצאות העונות על החיפוש שביקשת.