המטבח הגלילי הוא אחד המטבחים בעלי הפוטנציאל הרב ביותר, ובפרט כשמי שמופקד עליו הוא שף מיומן שניחן באישיות מובהקת וביכולת לממש את הרצונות הקולינריים שלו. זהו בדיוק המצב במסעדה החדשה (יחסית, היא נפתחה כבר ב-2013) והמצוינת של אחד השפים המבטיחים, וגם המקיימים, בארץ - יוסוף חנא.
מצד אחד לב ליבו של שוק הפשפשים היפואי, שכולו ססגוניות אותנטית וחיבור הדוק לסביבה. מצד שני, תפריט איטלקי מוקפד אבל נגיש, מעניין אבל לא מתחכם - אין פלא שמסעדת איטלקיה בפשפשים היא אחת מאבני היסוד של המתחם הקולינרי שהתפתח בשוק הפשפשים (ושביחד עם שלל המסעדות בנמל יפו הסמוך יוצר רצף מרשים של אפשרויות בילוי).
מסעדות השוכנות בבית מלון סובלות לפעמים מתדמית בעייתית. גם מסעדות כשרות בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ נתפשות לעתים, אפילו בימינו, כנחותות משהו ביחס למסעדות שאינן מטילות על עצמן את מגבלת הכשרות. מסעדת אוליב ליף של השף צ'רלי פדידה מנתצת את שני הדימויים הנ"ל ומוכיחה שגם מסעדה כשרה השוכנת בתוך מלון יכולה להעניק חוויה בלתי נשכחת לכל סועד.
אדלינה היא אחת הוותיקות והמפורסמות מבין שלל המסעדות בגליל המערבי, ולא בכדי: היא מיטיבה למזג את הקסם הגלילי הנינוח עם הטעמים העזים של המטבח הספרדי, ומציעה לכל אורחיה חוויה מענגת לכל החושים.
ברביס היא אחת מאותן מסעדות באילת שכבר הפכו לסימן היכר של עיר החופש האולטימטיבית, ובהתאם היא הומת אדם - הן תושבי העיר והן האורחים הרבים, מארץ ומחוצה לה, שמגיעים לאילת כדי ליהנות מכל מה שהיא מציעה ובפרט כמובן שמש מלטפת, אווירה מחבקת והמון שמחת חיים.
ישנן לא מעט מסעדות בהרצליה פיתוח שהרי מדובר ראשית כל במעוז היי-טק וביתן של חברות רבות, ובנוסף האזור הוא מתחם בילויים שוקק חיים לאורך כל השבוע. באופן טבעי גם תושבי הרצליה פיתוח, הרצליה בכלל וגם ערים נוספות באזור פוקדים את אותן מסעדות ואחת מהן שכדאי במיוחד לבדוק היא מסעדת השף מאנציני.
ישראל לא משופעת בנהרות של ממש ועל כן אך טבעי הוא שנרצה "לנצל" את אלה הקיימים, ובפרט את נהר הירדן - וליתר דיוק את חלקו הצפוני המכונה גם "הירדן ההררי", זה המתפתל משדה נחמיה, שם נפגשים הבניאס, הדן והחצבני, דרך עמק החולה היפהפה ועד לכנרת. אחת מנקודות החן לאורך הירדן, ממש על גדתו, היא מסעדת איסקנדר, שמספקת לנו חוויה מרגשת ומתגמלת במיוחד.