ימאטויה

שירלי רחמים, הוראות שימוש במסעדת ימאאטויה, היפנית של שף איה אימטאני בהוד השרון: "תחילה מערבבים היטב את מרכיבי הקדרה, מוסיפים מעט צנון ובצל ירוק ובסוף אוכלים את הכול יחד בנגיסה הכוללת אורז מאודה. בלתי רגיל..."

את נפלאות המטבח היפני טרם פענחתי לעומק, ורבים המרכיבים והטעמים שאיני מכירה. בדיוק מסיבה זו כשהגיעה ההצעה ללכת למסעדת ימאטויה - ביסטרו יפני אמתי - ועוד מהחבר האמריקאי שלי, לא הייתי יכולה לסרב להזדמנות להשלים חלק נוסף בפאזל.

במסעדת ימאטויה שבהוד השרון כבר יצא לי לבקר והיא דווקא אינה זרה לי. היא ממוקמת ברחוב צדדי במרכז העיר, שההגעה אליו פשוטה ביותר. קבענו להיפגש בשעת אחר הצהריים, מיד אחרי העבודה. איה אימטאני, השפית והבעלים של ימאטויה, מתמידה להביא במשך 15 השנים האחרונות, שבהן היא מתגוררת בישראל, ניחוחות קסומים מבית הוריה, וכבר שנים היא מוכתרת כשגרירה הבלתי מעורערת של המטבח היפני בישראל. ימאטויה מציעה מגוון רחב ואוסף אקלקטי של מנות מהמטבח היפני האותנטי ובנוסף גם את מטבח האיזאקיה היפני המשלב מנות קטנות לצד ארוחות מורכבות, שהיפנים, בדיוק כמונו, נוהגים ליהנות מהן לצד אלכוהול קליל אחרי יום עבודה ארוך.

האומה, הטופו והשיטאקי

אז בחרנו להתחיל במשקה אלכוהולי קליל המבוסס על פרי האומה, שילוב של שזיף ומשמש שמעניק למשקה רעננות ומתיקות עדינה, לא כל כך אופיינית לימות אוגוסט החמים, ולכן קלאסית עד מושלמת לשעת בין ערביים. כמנת פתיחה בחרנו במנת האגדשי טופו, שהיא אחת הטובות בעיניי, המשלבת מרק על בסיס ציר פטריות שיטאקי עם כרוב ופטריות נמקו. הבצל הירוק בליווי הצנון המגורד בקפידה מעניקים למרק חריפות אסייתית קלה, בזמן שהטופו הפריך סופג את הטעמים. הנחיית המלצרית הייתה לערבב היטב, והתוצאה אכן נפלאה עם מנה ששומרת על רמה מצוינת.

מנה נוספת שלקחנו כפתיח, והיא מסוג המנות שהבטחתי לנסות בבית, היא מנת פטריות שיטאקי טבולות ברוטב טריאקי עם המון שום וצנוברים. הפטריות מוגשות על מחבת לוהטת ומהבילה, וטעמן היה בשרני במיוחד גם כשהגנבתי מבט נוסף לצלחת כדי לוודא שאכן זוהי רק פטרייה ולא פילה מיניון.
משקה האומה האלכוהולי השאיר טעם של עוד, ובן זוגי בחר במנת סאקה חם. ההרפתקנית שבי לקחה את הסאקה שעשוי מאורז פחות מלוטש, צבעו לבן וטעמו ייחודי ופירותי יותר.

אוניגירי טיישוקו וטורי נאבה טיישוקו

למנה עיקרית בחרנו שתיים – האחת היא מנת אוניגירי טיישוקו – שני כדורי אורז במילוי סלמון גריל עטופים באצה ומוגשים עם סלט וואקמה, מרק מיסו וחמוצים. המנה הזו היא חלומם הרטוב של חובבי הסושי, או אולי רק שלי, כרגיל מדמיינת לעצמי סושי ע-נ-ק.

המסורתית היפנית האחרת שלקחנו, מנת הטורי נאבה טיישוקו, הגיעה גם היא עם הנחיות אכילה מאד ברורות. נאבה הינו תבשיל יפני בקדירה מסורתית המוגש עם אורז מאודה. הקדירה היא של נתחי פרגית, אטריות הרוסמה שקופות, טופו, שיטאקה, גזר ובצל ירוק. תחילה מערבבים היטב את מרכיבי הקדרה, מוסיפים מעט צנון ובצל ירוק ובסוף אוכלים את הכול יחד בנגיסה הכוללת אורז מאודה. בלתי רגיל.

שוקולד לבן ותה ירוק

למרות שמקום בבטן כבר לא היה, לקחנו תה יסמין כאתנחתא בין לבין ובינתיים בחרנו בקינוח של פרפה שוקולד לבן ותה ירוק עם קצפת אוורירית ליד. הקונטרסט בין התה הירוק לשוקולד הלבן היה נפלא.

שישי שבת

ימאטויה היא ללא ספק יפנית אותנטית אמתית, ייחודית, מסבירת פנים ונפלאה. המסעדה פתוחה בכל ימות השבוע כולל שישי שבת, והיא מומלצת.