"מנת ווק של נתחי בקר פריכים וטעימים המוקפצים עם אטריות אורז דקיקות והמון טעמים כמו אניס, קינמון, רוטב צדפות וסויה שחורה. מנה מאוד טעימה, שהצליחה לשמור על איזון טעמים משגע, למרות הדומיננטיות של האניס והקינמון..." ליאור פנחסי מגלה את הטעמים, הריחות והצבעים של אוכל הרחוב התאילנדי בטייגר לילי סניף רמת החייל תל אביב. מתאילנד באהבה
"אוף, לא יודעת במה לבחור, כל השפע הזה מבלבל אותי. לא בא לי לוותר על כלום". אני חולה על מיכל.
אני לא אומר לה את זה מספיק, אבל היא החברה הכי טובה שלי. יש לנו כל כך הרבה תכונות אופי דומות ואהבות משותפת, כמו למשל לאוכל טוב, אבל חוסר ההחלטיות שלה פשוט משגע אותי. כל פעם כשאנחנו במסעדה עוד חוזר הניגון. ככל שהתפריט יותר עשיר, כך גדלה הדילמה שלה. כל המנות קורצות לה ובא לה לטעום כמה שיותר, אבל אחרי ראשונה ועיקרית היא לא מסוגלת להכניס כלום לפה מן הסתם, ותמיד מתבאסת שלא יצא לה לטעום משאר המנות. אז הפעם, בערב חורפי סוער במיוחד וכששנינו היינו רעבים במיוחד לאוכל טעים במיוחד, היה לי ברור לאן אנחנו יוצאים.
ארוחת טעימות. מאוד טעימות.
ברגע ששמעתי על ארוחת הטעימות הזוגית של מסעדת טייגר לילי, שהושקה בסילבסטר וממשיכה לרוץ במהלך החורף לצד התפריט הרגיל, היה לי ברור שזה הפתרון המושלם עבורנו. בטייגר לילי בסניף שרונה כבר הייתי בעבר, והיו לי זיכרונות נפלאים ממנה, אז הפעם החלטתי לתת כבוד לסניף הוותיק יותר ברמת החייל. כבר מהרגע הראשון הרגשנו שבחרנו נכון. המסעדה הגדולה הייתה מלאה בסועדים, עניין בכלל לא מובן מאליו ביום ראשון בערב חורפי שכזה, אך העיצוב הזורם והנהדר של החלל המזמין לצד השירות האדיב והסופר מקצועי, הצליחו להשרות עלינו תחושה אינטימית ומאוד נעימה.
כשתמר, המלצרית המקצועית והמקסימה, הציגה לנו את תפריט ארוחת הטעימות, היא סיפרה לנו שהארוחה מייצגת את התפריט העשיר של טייגר לילי ומשקפת את המנות הכי אהובות בגרסה מוקטנת כמובן, הכוללות סלטים, תבשילים, מנות קרות וחמות, מנות אישיות ומנות חלוקה, וכל זה לצד כוס יין איכותי (אדום או לבן) לבחירה, ובסיום שני קינוחים וחליטת תה. וואו, מזל שבאנו רעבים במיוחד היום, כי זה נשמע אתגר לא פשוט גם לאכלנים שכמונו.
פותחים עם טום וטוד
פתחנו עם יינות לבנים. אני עם לוריא שרדונה שהיה פשוט נהדר וזרם חלק ונעים בגרון, ומיכל עם וילה מריה סוביניון בלאן עדין ומתקתק יותר. ואז החוויה התחילה. המנות הצבעוניות והשמחות זרמו בזו אחר זו, וכל מנה רק עוררה את בלוטות התיאבון יותר ויותר, ויחד איתן העירה גם את הזיכרונות הנעימים שלנו מחופי תאילנד, מהשווקים העמוסים ומאוכל הרחוב התאילנדי האותנטי, כי בטייגר לילי שומרים לשמחתנו על הקו הזה ועל נאמנות לטעמים התאילנדיים המסורתיים, ולא מתפתים לשלב מטבחים אסייתיים אחרים כמו שעושים רבים אחרים.
הטום סאם והטוד מאן קונג העניקו לנו פתיחה כיפית במיוחד. הטום סאם הוא אחת המנות שאסור לוותר עליה במסעדה. סלט פריך ומרענן של פפאיה ירוקה עם עגבניות שרי, בוטנים, שום, לימון, סוכר דקלים, רוטב דגים וצ'ילי. הרוטב החריף-חמצמץ עקצץ את הלשון, וכל משחק הטעמים והמרקמים בסלט הפך אותו לפינוק שאי אפשר להפסיק לנשנש. תמר סיפרה לנו שבטייגר לילי מאוד מקפידים על טריות ואיכות חומרי הגלם, וזה הורגש מאוד עם הפפאיה הטרייה ששמרה על מרקמה.
גם הטוד מאן קונג המשיכו את ההנאה – שתי לביבות שרימפס תאילנדיות גדולות, קלילות ואווריריות. מעטפת קראנצ'ית מבחו ומילוי רך ועסיסי בפנים, בליווי רוטב צ'ילי ופלפלים. מה צריך יותר? לצד המנות נהנינו גם מהסטיקי רייס, אורז דביק בכלי במבוק המוגש חופשי לכל אורך ארוחת הטעימות, שהתגלה לנו ממש כמו שתמר אמרה, כנהדר לניגוב הרטבים מהצלחות. פשוט לקחת ככה ביד ולטבול ברוטב. אח, ההנאות הקטנות של החיים.
מנות הדגל מצדיקות את מעמדן
המשכנו עם פאד טוד קאתייאם, שעוד לפני שהגיעה כבר תמר אמרה לנו שזו לא רק אחת ממנות הדגל המובהקות שלהם, אלא גם המנה שהיא הכי אוהבת בעולם. ואחרי הצהרה כזאת, המנה הגיעה עם שק של ציפיות וחזרה עם שק של מחמאות. וואו. נתחי אווז נפלאים בטמפורה, עסיסיים ונימוחים להפליא, מוקפצים ברוטב צדפות פיקנטי שהחמיא להם מאוד, עם שאלוט, ברוקולי, בצל ירוק, כוסברה וקריספי שום. פשוט מנה מעולה שעשתה לנו חשק להזמין מנה גדולה שלה.
היאם טואה, סלט שעועית ירוקה עם עוף ונוכחות בולטת של משחת צ'ילי, רוטב דגים וחלב קוקוס, היה פריך ומצוין. השעועית הייתה עשויה במדויק, טעמי המתוק-חריף השתלבו בהרמוניה ושבבי הקוקוס הקלוי והביצה הקשה למעלה, שדרגו את המנה עוד יותר.
ואז הגיע טום יאם. מרק עשיר של פירות ים, פטריות שמפיניון, עגבניות שרי, שאלוט, צ‘ילי, כוסברה, חלב קוקוס והתבלינים המככבים במטבח התאילנדי: כפיר ליים, למון גראס וגלנגל. כל טעם עטף אותנו מכיוון אחר. מתיקות חלב הקוקוס, חריפות הצ'ילי וחמצמצות הליים. מרק מצוין, מעודן ומדויק. אמנם הייתה אופציה לבחור בעוף במקום בפירות הים, אך מבחינתנו לא הייתה שום התלבטות. כל אוצרות הים היו כאן – שרימפסים, קלמרי ומולים, בא לנו לצלול לתוך התענוג הזה. לא מפתיע שסועדים מגיעים לטייגר לילי במיוחד בשבילו.
חוויות מהיבשה ומהים
והופה למנה הבאה – הופ צ'וי – מנת ווק של נתחי בקר פריכים וטעימים המוקפצים עם אטריות אורז דקיקות והמון טעמים כמו אניס, קינמון, רוטב צדפות וסויה שחורה. מנה מאוד טעימה, שהצליחה לשמור על איזון טעמים משגע, למרות הדומיננטיות של האניס והקינמון.
את הקריספי קונג חיסלנו בשניות. אחלה מנה של גמ'בו שרימפס – שרימפסים שמנמנים במיוחד במעטפת קריספית של עלי פילו ברוטב קיאוון, מעין רוטב קארי אדום, עם כפיר ליים, בוטנים ובזיליקום מטוגן. מנה שכיף לבלוע בביס אחד.
המנה הבאה בתור הייתה דניס מאודה, שהופתענו לשמוע שנוצרה במיוחד לארוחת הטעימות. ספרינג רול – דף אורז טרי שזה חומר גלם די נדיר לשימוש בארץ, במילוי פילה דניס מאודה, טופו, נבטים, בוטנים, פטריות שיטאקי, קוקוס קלוי ורוטב נפלא של קארי צהוב וחלב קוקוס. כל רגע טעם אחר עטף לנו את הפה והפך את המנה הזו למאוד מיוחדת.
ואיך אפשר לסיים את החלק הזה בארוחה בלי מנת קארי. התענגנו על מנת קארי פאת פת – תבשיל חלב קוקוס בקארי אדום עם בקר שהוא בן הלוויה האידאלי לקארי, וגם פלפל אדום, בזיליקום, שעועית ירוקה ובמבו שוט שהוסיף את הטעם המיוחד שלו. מנה עשירה ונפלאה, שלמרות שהיינו כבר די מפוצצים, עדיין לא הצלחנו לעמוד בפניה וחיסלנו אותה עד תום.
ומקנחים עם שתי קלאסיקות תאילנדיות
לסיום המתוק של החוויה המפנקת הזאת, נהנינו משני קינוחים: טפיוקה עם אננס טרי וליצ'י שהייתה קרירה, נעימה וטעימה, ולצידה הבננה לוטי שהצטיינה במיוחד כיאה למעמדה כאחת ממנות הדגל כאן. בצק פריך במילוי פרוסות בננה מקורמלות ורכות עם חלב ממותק, קוקוס קלוי וגלידת קוקוס שהעניקה חמצמצות מעודנת ואיזנה את המתיקות.
לגמנו באטיות מקנקן חליטת הלמון גראס, ג‘ינג‘ר ונענע, ומשכנו עוד קצת את ההנאה לפני שנצא אל החורף שמחכה לנו בחוץ. כשיצאנו, מיכל אמרה לי תודה על ארוחה שלא רק הייתה מעולה אלא גם נטולת התלבטויות ודילמות. תודה טייגר לילי. ארוחת טעימות או לא, בכל מה שקשור אליכם באמת שאין מה להתלבט. מי שמתגעגע לבנגקוק, לא יכול להרשות לעצמו לפספס ביקור בטייגר לילי. רק תבואו רעבים!
