ג'מה יפו

"יצא לנו לאכול עד היום עשרות, אם לא מאות, מנות קרפצ'יו, וזו הייתה אחת הטובות בהן, עם עלי זעתר וצנוברים שפוזרו מעל, זרעי עגבנייה ואיולי ארוגולה...". באחת הפינות הקסומות של יפו, במתחם נגה, ליאור פנחסי מגלה את ג'מה - פנינה קולינרית המעניקה חוויה איטלקית-יפואית בלתי נשכחת!

בלב מתחם נגה, במבנה עתיק שאכלס בעבר את מסעדת פויקה הנהדרת, מסתתרת כבר כשנתיים וחצי, בשקט בשקט, כמעט בלי יחסי ציבור, מסעדה איטלקית. רמי אמינוב, שהיה השף של אוליברי, החליט אחרי השתלמויות ומסעות קולינריים רבים באיטליה, לפתוח מקום עם אוכל איטלקי אותנטי, ולקרוא לו ג'מה ("אבן חן" באיטלקית).

ההצגה שאחרי ההצגה

על ג'מה שמענו מלא מעט חברים, אז החלטנו שהגיע הזמן לנסות. ניצלנו את ההזדמנות כשהיינו בהצגה בתאטרון גשר הסמוך, רק כדי לגלות שאנו לא היחידים שהייתה להם את ההברקה הזו להגיע למקום. המסעדה הייתה מפוצצת בפנים, וגם בחוץ כל השולחנות היו תפוסים. אבל המשהו הזה באווירה של יפו, פכפוך המים במזרקה הצמודה, הקסם הלא מוסבר הזה, שכנעו אותנו להישאר ולחכות בסבלנות לתורנו. וההמתנה הייתה שווה את זה ביג טיים.

כשנכנסנו למקום, הדבר הראשון שתפס אותנו הוא העיצוב הנקי והפשוט. קירות לבנים, תקרה גבוהה וחלונות זכוכית רחבי ידיים שהיוו המשך ישיר של האווירה היפואית, לצד שולחנות עץ ועציצי תבלינים הפזורים מכל עבר, אשר נתנו תחושה של טרטוריה איטלקית אמתית.

זה מתחיל כבר באווירה

באווירה הזו, יין היה הכי מתבקש. אני הלכתי על פלם קלאסיקו, שילוב נהדר בין קברנה ומרלו מהיקב הישראלי האיכותי. שותפתי לארוחה נהנתה מפינו גריג'יו, יין לבן מעודן ואלגנטי מיקב איטלקי, ואמרה שהוא אחד הטובים שלגמה. בזמן שחיכינו לאוכל, הסתכלנו על הקהל המגוון בשולחנות סביבנו. צעירים, מבוגרים, משפחות והרבה תיירים. בשולחן לידינו דיברו איטלקית, והמלצרית המקסימה והמקצועית בעלת השם המיוחד, עידן, סיפרה לנו שמגיעים למסעדה המון איטלקים כי היא מזכירה להם את הבית. שמחתי בשבילם שיש להם מקום לפרוק בו את הגעגועים ולהתחבר לזיכרונות ילדות, ובשבילי פשוט שמחתי לגלות מקום כזה סימפטי ביפו, וקיוויתי שהאוכל יהיה טעים ונעים כמו כל האווירה מסביב.

הפולנטה של ג'מה

פתחנו עם פוקצ'ה חמימה, מהבילה וגדולה בליווי שני רוטבי עגבניות, האחד עם פלפל ירוק חריף והשני עם שום קונפי. חיסלנו את הפוקצ'ה כמעט באותה מהירות בה הגיעה לשולחננו, אז שמחנו לראות שגם מנת הקרפצ'יו סינטה שהייתה הראשונה להגיע אלינו, לוותה עם מקל פוקצ'ה נהדר. יצא לנו לאכול עד היום עשרות, אם לא מאות, מנות קרפצ'יו, וזו הייתה אחת הטובות בהן, עם עלי זעתר וצנוברים שפוזרו מעל, זרעי עגבנייה ואיולי ארוגולה.

לצד הקרפצ'יו חלקנו פולנטה טרייה עם גילופי פרמזן ומעליה פלחי כרובית צלויים. הפולנטה, שמכינים מתירס טרי וקמח תירס, הייתה כל כך קטיפתית ורכה והשתלבה נפלא עם הכרובית. מנה מעולה הנותנת פייט מכובד ביותר לפולנטה המפורסמת ההיא ממסעדת מחניודה הירושלמית.

יפה כלבנה

התפריט של ג'מה עשיר בקלאסיקות איטלקיות, ולעיקריות חלקנו את הכוכבות האיטלקיות הבלתי מעורערות, פיצה ופסטה. שובל ניחוח הכמהין שעלה באפינו בישר לנו שהפיצה בדרך. פיצה טרטופו, פיצה לבנה עם פטריות שמפיניון, פורטובלו, קרם כמהין, מסקרפונה ומוצרלה, באה מעולה לאוהבי פטריות מושבעים כמונו. חתכנו אותה בעצמנו עם חותכן הפיצה שהגיע, דבר שהוסיף לחוויה. אהבנו את הבצק הדק והפריך עם השוליים העבים, ולא פחות מכך, אהבנו את הקרם המיוחד שהיה מדויק ועשיר בטעמו. פיצה נהדרת.

חלקנו גם פפרדלה שוק טלה, שהראתה לנו שוב שכשיד מוכשרת של שף הנותן את הטאץ' האישי שלו, פוגשת חומרי גלם טריים וקלאסיקה איטלקית, רק טוב יכול לצאת מזה. שוק טלה בבישול ארוך, מפורק מהעצם, ברוטב יין לבן וציר טלה... טעים אפילו יותר מאיך שזה נשמע. הפסטה הרחבה הייתה במידת עשייה מושלמת, הבשר היה נימוח ונהדר והגיע בכמות נדיבה, והרוטב הוסיף לעומק הטעמים.

קינוחים איטליָפואים

לקינוח החלטנו ללכת על חדשנות לצד קלאסיקה. כנאפה ריקוטה פיסטוק בסירופ ורדים והל שהגיעה על מחבת רותחת, עשתה לנו מפגש מרגש בין יפו לאיטליה על הצלחת. מצד אחד הכנאפה, ומצד שני הריקוטה, שהחליפה את גבינת העזים המתלווה בדרך כלל לכנאפה. מנה מתקתקה יותר מהרגיל, עם קרם פיסטוק נהדר. קינוח מיוחד וטעים.

את הפן הקלאסי סיפק הטירמיסו, שהפגין מרקם קרמי מצוין, לא מתוק מדי, פשוט נהדר. עיטור אבקת הקקאו ושבבי השוקולד המריר שהיו כמעין נשיקות קטנות, הוסיף סיומת קראנצ'ית מענגת בפה. לסיכום, לא צריך תירוץ כמו הצגה כדי ללכת לג'מה, היא הוכיחה שהיא נותנת שואו מספיק טוב בעצמה.