Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת ברטי בתל אביב

ברטי תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"שני פילטים עבים של דג לברק, שבשרו הלבן והעסיסי מונח על תבשיל בורגול בעלי גפן, עם קרם שום סמיך מתחת. מיצי הדג ניגרים על הבורגול ומשרים עליו את טעמם מזה, וקרם השום מזה, והכל מתחבר לחגיגת טעמים נהדרת..." שפרה צח, ברטי, תל אביב

אם העדפות קולינריות היו מחנות פוליטיים, הוא היה מפלגת הבשרים, אני מפלגת הדגים, ואת ישיבות הקואליציה היינו קובעים ב"ברטי". המסעדה שמצליחה להוציא מנות שקולעות לטעם שני הצדדים, פלוס כאלו שלוקחות בחשבון גם את מפלגת הטבעונים, המקופחת בדרך כלל.

את ההגדרה הטובה ביותר למסעדה נתנה היא עצמה: "מטבח לוונטיני משמח". וזה בדיוק מה שהיא – שילוב של מנות מהמטבחים הטורקי, היווני והסורי - זה שעליו גדל השף רועי ענתבי, עם טוויסטים מקוריים ומשמחי חיך. כל זה עטוף באווירה חמה ומזמינה, אלכוהול איכותי ושרות ידידותי, שיודע לספק את ההמלצות המתאימות ברגע הנכון.

כדי להגדיל את השמחה אנחנו פוצחים בשני קוקטיילים – 'העלמה מרי' על בסיס ג'ין, קמומיל דבש ולימון עם זעתר טרי, ו'פדרו ופייר' שמשלב טקילה וקלבדוס עם טעמי קינמון ודבש. ברוח חיובית זו אנחנו מחליטים להשאיר את המחלוקות בינינו להמשך, ולאחד כוחות למרק הספיישל של היום – ארטישוק ירושלמי, מחווה לחורף שאו-טו-טו נעלם. המרק מספק דוגמה ליכולת של ברטי לשלב טעמים, כי חוץ מארטישוק ירושלמי יש בו גם ציר ירקות, פטריות ירדן ופורטבלו טחונות וקצת שמנת מתוקה, וכל זה יוצר מרק ארומטי אך לא כבד מדיי, כזה שמשאיר בפה ציפייה להמשך.

מכאן ואילך דרכינו נפרדות. איש מפלגת הבשרים מתחיל עם שתי הראשונות הפופולאריות של המקום – 'ספיחה' ושקדי עגל. ה'ספיחה', שבמקור היא מעין פיצה בשרית, מקבלת כאן הגשה לא שגרתית. במקום לפזר את הבשר הטחון על פני הבצק, הוא עשוי ככדורונים, בתיבול עדין של תמרהינדי, ומשובץ בתוך מאפה מלבני. כמה יפה ככה טעים. מנת שקדי העגל מוגשת על שיפוד, בדרגת צלייה מדוייקת ששומרת על העסיסיות של הבשר, יחד עם תפוח אדמה 'מדורה' וצלוחית קטנה של תבשיל עדשים חמצמץ לאיזון הטעמים. מכאן הוא עובר לעיקרית שלו – תבשיל שחום של לחי עגל בבישול ארוך, שהפך את הבשר לרך מאוד, עם שמץ מתקתקות, יחד עם מלוואח ביתי שסופג את הרוטב הטעים.

מנגד, מפלגת הדגים מתברכת בשתי מנות יוצאות מן הכלל. הראשונה היא סביצ'ה דג ים. הדג משתנה בהתאם להיצע היומי, והיום, למרבה השמחה, אלו פרוסות בשרניות מאוד של טונה אדומה, המוגשות בכמות נדיבה על סלט ים תיכוני של עשבי תיבול ושקדים קלויים. מככבים בו פטרוזיליה, בזיליקום, זעתר ונענע שתורמים לדג גווני מרירות-חריפות עוקצנית, שפע שקדים קלויים ופריכים וקצת יוגורט בתחתית שמוסיף חמצמצות רעננה. התוצאה הסופית מרתקת את החיך עם כל ביס. העיקרית משחזרת בהצלחה את הקונספט של שילובים, הפעם בגירסתו החמה: שני פילטים עבים של דג לברק, שבשרו הלבן והעסיסי מונח על תבשיל בורגול בעלי גפן, עם קרם שום סמיך מתחת. מיצי הדג ניגרים על הבורגול ומשרים עליו את טעמם מזה, וקרם השום מזה, והכל מתחבר לחגיגת טעמים נהדרת.

קינוח? בוודאי. שתי קערות עמוקות ובתוכן שני הקינוחים האולטימטיביים של המטבח האוריינטלי: עיגולי מעמול חמימים ופריכים במילוי קרם תמרים, עם הפתעה בדמות גירורי גבינת טולום מעל, באחת, ומלבי בשניה. הוי המלבי! במרקם קרמי לא מתוק מדיי, מעוטר בשערות חלבה, חצאי שקדים קלויים ומי וורדים תוצרת בית. מעדן אמיתי. מלבי כזה, אנחנו בטוחים, חוצה מפלגות גם בחיים האמיתיים.