ג'ויה תל אביב

"התענגנו על הסלמון, הקוסקוס החמצמץ, ומשחקי המתוק-חריף של הצ'ילי והתפוזים. למי שמגיע לג'ויה ונעול על פיצות ופסטות – שווה לפתוח את הראש. פשוט מנה אדירה..." ליאור פנחסי בודק את התפריט החדש של ג'ויה האיטלקית בסינמטק תל אביב

"יונתן כתב לי שאני הכי מצחיקה בפייסבוק, אבל בטח הוא אומר את זה לכולן", אמרה לי מעיין אחותי בטלפון. "מה פתאום", עניתי, "את לא כמו כולן. טוב, יאללה, את באה לג'ויה בסינמטק?". "מה, שוב איטלקית? אכלנו לא מזמן". "איטלקית איטלקית, אבל לא כמו כולן", השבתי.

ג'ויה היא אחת האיטלקיות האהובות עלינו כבר כמה שנים, לכן סקרן אותנו הרענון שחל ברשת בחודשים האחרונים, כשהמנכ"ל החדש, גיא בליס, הביא עמו את השף הראשי יובל פכלר, ששימש עד לא מזמן כשף במסעדותיו של יונתן רושפלד "טאפאס אחד העם" ו"הרברט סמואל". ובאמת, כשנכנסנו למסעדה היפה והפורחת (קיר עציצים!), כמעט שלא זיהינו את התפריט שצומצם משמעותית. חלק נרחב מהמנות הקיימות השתנה והוכנסו מנות חדשות ומסקרנות בהשראת הטיולים של יובל באיטליה. תפריט התפור בדיוק לאנשים המחפשים מקומות יותר מתוחכמים קולינרית, אבל עם אוכל הנותן ואליו פור מאני.

התחלנו כמובן בשתייה. אני בחרתי ביין גמלא סוביניון בלאן פירותי וטעים, ומעיין בקוקטייל אפרול שפריץ, הכולל קמפרי, פורסקו, סודה ופלח תפוז – קוקטייל קליל ומרענן. לפתיחה לקחנו פוקצ'ה ג'ויה עם סלסת עגבניות וזיתים. "רגע, שמור אותה לראשונות", אמרה לי מעיין בין ביס לביס. הפוקצ'ה באמת השתלבה נהדר עם מנת החציל שהזמנתי. החציל, שלווה ברוטב טחינה פסטו, יוגורט, פיסטוקים, צ'ילי ופטרוזיליה, היה אחד הטובים שטעמתי. אפילו מעיין, סרבנית חצילים ידועה, הודתה שטעים לה.

היא עצמה הייתה שקועה בסלט מוצרלה ותותים שהזמינה. סלט צבעוני ועשיר בטעמים, עם קרעי מוצרלה משובחת, תותים, פקאנים, רימונים, רוקט, בצל וצ'ילי. עוקצנות, חריפות, מתיקות, מרירות – כל הטעמים התערבבו לתענוג בפה.

"טוב, שנאכל משהו?", חייכה מעיין. החלטנו לחלוק פסטה ופיצה, בכל זאת איטליה. בהמלצת המלצרית, הלכנו על פסטה מהספיישלים – פרגולה קרבונרה. שדרוג מרענן וטעים לפסטה קרבונרה הסטנדרטית. פסטה מיוחדת בצורת פתיתים, עם חזה אווז, אספרגוס ופרמזן. הפסטה הנימוחה החליקה בפה, והרוטב היה עשיר אבל לא הותיר תחושת כבדות.

המשכנו את הכיף עם פיצה קלבריה – רוטב עגבניות, מוצרלה, צ'ילי, זיתים, אורגנו ופרמזן בתוספת סלמי. הפיצה, העשויה בטאבון עצים, הייתה על בסיס בצק דק ונהדר, הסלמי הפיקנטי נתן חריפות מענגת, והתיבול היה מצוין, כך שלא היה לנו שום צורך בתבלינים שהגיעו לצד הפיצה.

אמנם המנות שהגיעו לשולחננו היו נדיבות בגודלן, אך לא עמדנו בפיתוי. מהתפריט קרצה לנו מנת פילה סלמון במעטפה. סלמון עשוי בטאבון עצים על מצע של קוסקוס סרדינזי, עם לימון, יין לבן, צ'ילי, תפוזים, זיתים, חמוציות ופיסטוקים. שמחנו לגלות מנת גורמה שמנצחת כל מנה במסעדת דגים. הדג היה עשוי במידה מושלמת, עסיסי ונימוח בפה. "רואים שיש כאן טאץ' של שף", אמרה מעיין. התענגנו על הסלמון, הקוסקוס החמצמץ, ומשחקי המתוק-חריף של הצ'ילי והתפוזים. למי שמגיע לג'ויה ונעול על פיצות ופסטות – שווה לפתוח את הראש. פשוט מנה אדירה!

היינו כבר מפוצצים, אבל לקינוחים הרי יש קיבה נפרדת, וידענו שאין לנו שום כוונה לוותר עליהם. לקחנו "קרם ברולה חורפי" שהיה נראה רגיל למראה, אבל הפתיע אותנו בטעמים לא שגרתיים ששילבו ליקר ביייליס. קינוח קליל וטוב.

אבל גולת הכותרת המתוקה הייתה "טירמיסו ביאנקו", קינוח המייצג את הרוח החדשה הנושבת בג'ויה. מנה איטלקית מסורתית עם טוויסט משדרג. בטירמיסו הזה לא היה קפה, והוא לא חסר לנו בכלל. במקום זה הייתה כאן חגיגה ממכרת בגביע, עם מוס למון גראס בתחתית, תותים, בישקוטים וקצת וודקה וג'ין. כשהכנסנו את הכפית עד לתחתית הגביע, הרגשנו איך כל טעמי החמצמצות והמתיקות מתחברים נפלא.

יצאנו החוצה שבעים ומאושרים. "אח, לה דולצ'ה ויטה", חייכה מעיין. תתחדשי, ג'ויה, העונג כולו שלנו.