Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת ברטי בתל אביב

ברטי תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"בשר העגל היה רך וטעים ומצע המלאווח והלבאנה חידדו את טעם הבשר והשלימו את אווירת המזרח תיכון חדש שכאילו נוסחה מחדש בארוחה שלנו..." חגית גרוס מתענגת מארוחה מלכותית בברטי שברחוב קינג ג'ורג' תל אביב

אם יזדמן לכם ללכת ברחוב קינג ג'ורג' בשעות הערב אתם עלולים שלא להבחין בה. אנחנו, למשל, הגענו למסעדה ביום חמישי בערב וכמעט שלא מצאנו אותה. ברטי מסתתרת בינות לעצים כיאה לנסיכה אצילית ובניגוד גמור לשאון התל אביבי המוחצן והרועש.

התיישבנו בחלל הפנימי החם והנעים. מרצפות אבן בסגנון אוריינטלי קידמו את פנינו, שולחנות עץ עליהן פרושות מפות לבנות מהסוג שגורם לך להרגיש שהגעת למסעדה שמכבדת את עצמה ואת לקוחותיה. דלפק הבר מעוטר באריחי קרמיקה מצוירים בסגנון טורקי ומאחורי הבר כוורת עץ גדולה המהווה את "ספריית האלכוהול" של המסעדה. החלל החיצוני מקורה ומופרד מהפנימי באמצעות חלונות בעלי פרופיל בלגי ירקרק ולמרבה ההפתעה מבטיח גם הוא נתק מוחלט והכרחי מההמולה התל אביבית הסואנת. ברקע מתנגנת לה מוסיקה יוונית שרומזת לסועד להאט את הקצב להתרווח לאחור ולהתמכר לאווירה המזרח ים תיכונית, אך מוקפדת, האופפת כל פינה במסעדה.

הגיע הזמן לאכול. המלצרית שלנו, שהיתה לבושה בקפידה כמו כל שאר צוות המסעדה, סייעה לנו לבחור מבין שלל המנות המרתקות והמסקרנות שבתפריט וכל זאת בסבלנות, במקצועיות ובחיוך כובש. לראשונות הזמנו טרטר דג ים, סלק שרוף, שמן צ'ילי והל. מנה מאוזנת להפליא, בעלת מראה מלכותי עם טעמים עדכניים וחריפות קלילה כזו שפותחת את התיאבון. טעמנו גם מנתח קצבים חריף ויוגורט. נתח הקצבים היה עשוי למשעי ולווה בטרגון נענע אפונה טרייה וצלפים – כל היצירה המופלאה הזו נחה על מצע של יוגורט סמיך וחמצמץ. המשכנו עם תמנון בגריל וכרוב ערבי כבוש על פחמים. מנה מפתיעה בטעמיה ובמרקמים שנוצרו בין התמנון והכרוב. תענוג וכל מילה נוספת מיותרת.

ועוד קצת מלכותיות – מנת לחם הבית שהרבה מסעדות נופלות בה בהיותה מרושלת ומלווה בממרחים לא מתאימים או לא מיוחדים – בברטי זו מנה בפני עצמה. לחם לבן נימוח וטעים מלווה במטבלים של (קחו אוויר) שמנת חמוצה, סחוג, זיתים ומלח גס. לכל מטבל צלוחית משלו וכל טעם – עולם ומלואו. הסחוג הביתי ספג ניחוח וארומה מזרחית בעל חריפות נעימה שאינה משתלטת על החיך והלחם אותו היא מלווה.

בעודנו ממתינים למנות העיקריות התפעמנו מהעיצוב המוקפד שנע בין ארצות מזרח הים התיכון משהו בין יוון לתורכיה, סוריה, לבנון כאשר כל הצבעוניות והאוריינטליות הססגונית האלו מתכתבים באורח פלא עם טעמי המנות באופן מדוייק ומשובב לב.

ואז הגיעו המנות העיקריות שהיו בהחלט פסגת הביקור במסעדה. את פילה הדג על מצע ריזוטו אפונה וגבינת פטה יוונית ניתן להגדיר כמנה שיש בה את כל מה שטוב ויפה באזור מזרח הים התיכון. הדג הטרי (מוסר ים) הריזוטו בעל מידת העשייה המדוייקת, הפרמז'ן שנרמז בכל נגיסה והעניק למנה ניחוח מופלא ואף הפול הירוק והאפונה הטרייה – השתלבו במנה בצורה נפלאה ו... מלכותית. המנה השנייה הייתה לחי עגל על מלאווח ולאבנה עיזים. בשר העגל היה רך וטעים ומצע המלאווח והלבאנה חידדו את טעם הבשר והשלימו את אווירת המזרח תיכון חדש שכאילו נוסחה מחדש בארוחה שלנו. בכלל המנות בברטי נדיבות מאוד ולא התביישנו לבקש לארוז את השאריות מתוך רצון להמשיך את החוויה גם בבית.

לקינוח הזמנו מלבי שהגיע בצורת קרם על שערות קדאיף פריכות עם מי ורדים ופיסטוקים טריים. התענגנו על כל ביס ועל אף תחושת המלאות – המנה חוסלה עד תומה. יצאנו מהמסעדה במחשבות על ברטי, המלך האנגלי המגמגם, ג'ורג' החמישי, שלא היה מהסס לסעוד את ליבו במסעדה (מלכותית כבר אמרנו?) הקרויה על שמו.