גוסטו

"אינבולטיני חצילים שהיא מנה של גלילות חציל ממולאות בגבינת עיזים ומונחות ברוטב עגבניות עוקצני, וסלט גוסטו ובו מגוון עלים טריים, נגיעות תפוח עדינות וקרוקונים של גבינת עזים...", דן תורן לוקח את הבוס לארוחה איטלקית משובחת בגוסטו, תל אביב

לא רבים יודעים זאת אבל בזמני הפנוי, כשאיני מבקר מסעדות קשוח, אני עובד למחייתי. לשמחתי אני זוכה לחלוק משרד עם כמה אנשים יקרים וביניהם גם שמעון- הבוס הגדול. ביום שני בצהריים "גנבתי" אותו לארוחה איטלקית משובחת במסעדת גוסטו ונהנינו מכל רגע. אז תוספת שכר לא קיבלתי אבל העברתי צהריים כיפיים בהחלט בחברתו של הבוס. ליתר עובדי המשרד - שלום.

מסעדת גוסטו שוכנת בקצה שדרות חן, ממש מול כיכר רבין, ובניגוד לסטטיסטיקה התל-אביבית הכואבת, המסעדה מאכילה סועדים שמחים כבר למעלה מ-5 שנים. את פנינו קיבלה מארחת מקסימה, עם מבטא איטלקי כבד וגינוני כבוד של רב-מלצרים ונציאני.

עוד לפני שהספקנו להתרווח בכיסא, על השולחן היו שתי כוסות אספרסו ועם הנחת התפריטים זומרו באוזנינו מנות הספיישל של היום באותו מבטא איטלקי שתמיד גורם לי לחייך בעונג. לשמחתנו הרבה חלקנו את השולחן עם רמי, השף של הפלא האיטלקי, שסיפר בצניעות לא-אופיינית לשפים מוצלחים על המסעדה וגם קצת על עצמו. "גדלתי בנתניה עם משפחות מזרחיות שכל עולמן הוא לכבד, לארח ולתת לאחרים. חונכתי על הערכים האלו וכך אני מנהל את המטבח והמסעדה. לפני הכל תרגיש בבית, אחר כך תאכל ותהנה. גוסטו היא לא מסעדה רגילה. הושקעה מחשבה רבה באווירה, בעיצוב ובתפריט ונכון, יש לא מעט מסעדות שמגישות פסטה ופיצה אבל בודדות שמגישות את איטליה האמיתית".

אכן איטליה ואלמלא קו 5 שחצה את הרחוב בקולי-קולות, הייתי משתכנע בקלות שאני יושב בטרטוריה קטנטנה באיזה כפר צפון-איטלקי ציורי ופסטורלי. אז ההרגשה מדהימה, החברה נעימה ועכשיו אפשר גם לאוכל.

את השולחן החלו למלא מנות מרשימות וביניהן כיכר לחם הבית של המסעדה שהוגש עם זיתי קלמטה וקונפי שום קטיפתי, אינבולטיני חצילים שהיא מנה של גלילות חציל ממולאות בגבינת עיזים ומונחות ברוטב עגבניות עוקצני, וגם סלט גוסטו ובו מגוון עלים טריים, נגיעות תפוח עדינות וקרוקונים של גבינת עזים.

המנות שיצאו לשולחן היו פשוט מופלאות, לא רק בגלל הטעמים המדויקים וההגשה המרהיבה אלא גם בגלל ההרכב המנצח (והמפתיע) של הטעמים מהם מורכבות המנות. סלט עלים עם תפוחים וגבינת עיזים? חציל עם גבינה ועגבניות? ובכן, פשוט טעים לחיך. רמי השף הצנוע מעט הסמיק כשראה את התגובה שלי אבל מיד הסביר את הרעיון מאחורי המנות בגוסטו; החלטתי להתנתק מהתפיסה האטליאנו-ישראלית בה נוקטים הרבה מאוד טבחים ושפים. אני, וכמוני יתר הטבחים במטבח שלי, כולנו מבשלים עם הרבה מחשבה על הסועד ועל ההרגשה שלו. המנות צריכות לרומם את הסועד ולהביא אותו למקום שמח, לא להפיל אותו, להכביד עליו ורק להשביע אותו. לכן כל המנות עשויות במחשבה ובעיקר באהבה גדולה - גם למקצוע אבל בעיקר לסועד.

עוד שאני מתמוגג על המילים היפות של כבוד השף, לשולחן החלו לזרום המנות העיקריות; פיצה פונגי ועליה נתחים גסים וגדולים של פטריות טריות וגם הרבה מאוד גבינה ופסטה ראגו שייטל ברוטב עגבניות פיקנטי מעט, עם בשר שייטל נימוח ועשוי כהלכה. גם המנות העיקריות, איך לא, גם הן עמדו בסטנדרט הגבוה שהכתיבו מנות הפתיחה. האוכל מוקפד, מסודר, מרשים ובעיקר טעים מאוד! הכל טרי, הכל נעשה במחשבה והדבר היחיד שנותר לי להגיד הוא שמאוד קשה ללעוס כשמחייכים...

בין מנה לכוס יין התחלנו להתעייף והשמש התל-אביבית שקפצה לביקור משכה אותנו לכיוון מפרסת המסעדה שם הוגשו לנו הקינוחים וכוס יין אחרונה לדרך. הקינוחים, פנקוטה וטרמיסו, היו סיומת מושלמת לארוחה איכותית וחוויה חברתית מקסימה. הבוס היה שבע, השף היה שמח ואני... חזרתי למשרד. שבע, שמח ועם שרירי לסת תפוסים מעט.