"השנייה, שגם סימנה את להיט הערב, הייתה פאד קפאו – בשר בקר קצוץ מוקפץ עם רוטב הוייסטר גמבה, בצל, צ'ילי וריחן, מוגש על מצע של אורז מאודה..." גיא סופר חוזר לטעמים האסייתיים בריבר רמת גן
בפעם האחרונה תפסתם אותי באמצע חלום על חומוס ושיפודים אחרי שחזרתי מווייטנאם. הרבה פיתות עברו מאז, וכבר הספקתי להתגעגע שוב לטעמי המזרח הרחוק. כשחיכיתי לאשתי בריבר נודלס בר ברמת גן, גיליתי שבחודשים מארס-אפריל מתקיים כאן פסטיבל וייטנאם, והנה ההזדמנות שלי לחזור לטעמים הזכורים לטובה: פו בקר ועשבי תיבול, שהיא מנת הדגל של המטבח הווייטנאמי, היא למעשה מרק בקר עשיר עם אטריות זכוכית, עשבי תיבול טריים ונתחי אנטרקוט. האנוי קארי הוא תבשיל קארי חריף עם בטטות, נתחי חזה עוף, פלפלים, זוקיני, בצל, חלב קוקוס ועשבי תיבול שמוגש עם אורז. ואת כל אלו אני עוד מתכוון לאכול.
בשעות הערב, האווירה בריבר שמחה ותוססת. בקיץ אתם יכולים להוסיף לזה מופעי ג'ז. בסניף רמת גן, שקיים כבר כמעט עשר שנים, אני נוהג לאכול מדי פעם. השירות מצוין, מבחר האלכוהול גדול, והאוכל אף פעם לא מאכזב. בדרך כלל אני לבד, ואוהב להזמין את אחת ממנות המרק הגדולות שלהן. אבל הפעם היינו זוג, והחלטנו על ארוחת שחיתות.
המנה הראשונה שנחתה על השולחן הייתה קמצ'ה – ירקות מוחמצים יפניים, בעיקר כרוב לבן וגזר עם רוטב צ'ילי מתקתק, נשנוש חמוד לפתיחת התיאבון. לצדו קיבלנו צ'או גיו – מנה מהתפריט הווייטנאמי. ארבעה חצאי סיגר מטוגנים, ממולאים בחזה אווז, כוסברה, נענע וקארי מסמאן. המנה לוותה ברוטב חמצמץ שלדעתי לא מאד דרוש, כי הסיגרים טובים ממש כמו שהם, פריכים בדיוק המידה הנכונה, עם מילוי אחיד וטעים במרקם מדויק. מנה אסייתית קלאסית נוספת הייתה גיוזה מעורבת – חמישה כיסונים בצבעים ומילויים שונים: עוף בג'ינג'ר, בקר, עגבניות, פטריות שיטקי ואווז עם פטריות פנגוס.
כדי לאזן את הפחמימות שעוד יגיעו, הזמנו גם סלט ריבר. הוא נשמע לכאורה פשוט - שלושה סוגי חסה ברוטב ויניגרט עם בוטנים וקריספי בטטה. אבל מתברר שאפשר לחדש גם כאן: החומרים הטריים, העלים שנעטפו היטב ברוטב מתקתק, הבוטנים המלוחים שנקלו בשילוב עם הצ'יפס והעניקו למנה מרקם קראנצ'י כמובטח, וסך כל הטעמים שהשתלבו נהדר. היה מעניין בפה.
המשכנו למנת ביניים: פלטת סושי, על טהרת הטונה והסלמון. היא הגיעה מעוצבת למשעי, עם ירקות חתוכים בצורות, והכילה רולים פשוטים אך עשויים היטב, שהצטיינו ביחס דג/אורז יפה: מאקי טאמאגו, ניגירי סלמון וטונה, ושני רולים i/o מכובדים, אחד ממולא אבוקדו ועטוף סלמון, השני ממולא טונה ועטוף אבוקדו.
בגזרת העיקריות, הזמנו שתי מנות אסייתיות במובהק, ועם זאת מאד שונות זו מזו: מנת "שייני נודלס" (נודלס מבריקים) מכילה פרוסת סלמון נדיבה צרובה בגריל על הר של אטריות ביצים עבות בחלב קוקוס מתקתק וקרם קארי מוזהב, עם ירקות ירוקים. השנייה, שגם סימנה את להיט הערב, הייתה פאד קפאו – בשר בקר קצוץ מוקפץ עם רוטב הוייסטר גמבה, בצל, צ'ילי וריחן, מוגש על מצע של אורז מאודה. בעודנו מנסים לנחש מה יש ברוטב – אולי צדפות? - תפסנו מלצרית חולפת, ולא, מה פתאום. המטבח נמנע משימוש בחומרים לא כשרים כמו חזיר ופירות ים. מדובר ברוטב שמחקה רוטב צדפות, ומבוסס על פטריות שיטקה, מירין וסאקה. כך או כך, הוא שדרג פלאים את המנה. המנה היחידה שהייתה יכולה לתת כאן פייט הוגן הייתה מנת הסיגרים שפתחנו אתה, אבל גם אותה כבר הבסנו.
מקום לקינוח נשאר בקושי, אבל אי אפשר בלי. ברולה בננות קלאסי ומוס חלווה בהכנה ביתית של אימא של אחד מבעלי הרשת. יחד עם כוס אספרסו הרגשתי מוכן לנסוע הביתה. אבל בטוח אחזור.
