אחת טבעונית, אחת שמרנית, שניים שמעדיפים דגים, אחד שאוכל הכול חוץ מדגים, בת דודה מאמריקה וסבתא בת 85 – הפמליה של שפרה צח מוצאת את מבוקשה במסעדת מקום בלב שברעננה – בגלל האוכל, בגלל האווירה ובגלל הגן המקסים
היינו שבעה שרצו לחגוג יומולדת 85 לסבת המשפחה: אחת טבעונית, אחת שמרנית, שניים שמעדיפים דגים, אחד שאוכל הכול חוץ מדגים, בת דודה מאמריקה שביקשה מקום עם ניחוח ישראלי וכלת השמחה עצמה, שרק רצתה שכולנו נהנה. כל זה תוזמן לשבת בצהריים, יום שגם ככה לא משופע באפשרויות בחירה.
הפתרון, כרגיל, נמצא לנו ב"מקום בלב", שאותו אנחנו מאתגרים פעם אחר פעם באירועים מסוג זה. בגלל האוכל, בגלל האווירה, ובעיקר בגלל הגן המקסים שבו בעצם התחיל הכול. כשאנחנו יושבים באחת מפינות החמד שלו אנחנו מברכים את עצמנו על הבחירה, ומתמידים בכך גם כשפירות פיטנגו בשלים צונחים מהעץ שמעלינו ישר אל הצלחות, גם כשמטר הפיטנגו מתחלף בגשם ראשון של סתיו.
התפריט המגוון מאד של מקום בלב פותר בקלות את בעיית ההעדפות הקולינריות השונות. לרגל האירוע אנחנו משיקים כוסיות של מרגריטה בטעמי תות, מלון ולימונענע (השמרנית: "הי, מתברר שאני אוהבת מרגריטה!"), ואז מתחילים לחלוק בינינו כל מיני ראשונות: מנה נאה של פטריות פורטבלה בשרניות ממולאות בארבע גבינות, עשירה במידה כזאת שאחד מאתנו מנכס לעצמו צלחת אחת על תקן של מנה עיקרית, בעוד השאר מתחלקים בשנייה. מנה מעודנת של סופלה תרד עם לב גבינת עזים על מצע עגבניות חמות (השמרנית: "הי, טעים לי תרד!"), פוקצ'ה טרייה מהטאבון בלוויית מטבלים, כרובית מטוגנת בטמפורה עם רוטב איולי פיקנטי, ולטבעונית – קערה נדיבה של סלט מהירקות של הגינה האורגנית הצמודה, עם המון ירוקים, עגבניות שרי, קוביות בטטה צלויות, בצל סגול ואגוזי מלך. את הרוקפור המגורר שאמור ללוות את המנה המלצרית פשוט הביאה בקערה נפרדת, וחסכה התלבטויות.
בין לבין, כמכרים ותיקים של המקום, אנחנו עושים לאורחת האמריקאית סיור בין השבילים המוליכים אל האוצרות המפתיעים שבו – פה מפלון עם דגים, שם עמדת פלאפל של פעם, ומספרים לה על איש עם חזון, חיים שטסל, שיצר את הגן הזה יש מאין.
בינתיים מגיעות העיקריות שלנו. השמרנית שכבר שבעה די חידושים ליום אחד הולכת על בטוח עם פרגיות ברוטב צ'ילי על אורז מתובל. הטבעונית מרוצה שיש מנה מיוחדת בשבילה - ממולאים צמחוניים אורגניים, במילוי עשיר של אורז מלא, פטריות, טופו ועשבי תיבול. שוחרי הדגים חולקים ביניהם שתי מנות מוצלחות במיוחד: האחת דג לברק שלם צלוי בגריל עם עשבי תיבול ולימון כבוש על מצע שעועית ירוקה מאודה קלות, והשנייה פילה סלמון טרי עם פירה תפוח-אדמה. שתי המנות מצטיינות בטיפול מדויק, ששומר על בשרו העדין של הדג עסיסי ונימוח. האמריקאית, שרגילה לאוכל כבד יותר בצהריים, מוצאת את מבוקשה בקדרת בקר בבישול ארוך, ואילו כלת השמחה שרוצה דווקא משהו קל נהנית מאטריות פפרדלה רחבות ברוטב בולונז.
הישיבה הנינוחה מתארכת לנו בכיף. נושאים עוד כמה ברכות ואיחולים, ואנחנו מוכנים להתחיל לחשוב על סיום. סבב השתייה החמה כולל חליטה עם המון נענע מגינת התבלינים, הפוך משובח ואפילו שוקו על בסיס סויה, בשביל הטבעונית. הקינוחים שלנו מתמקדים בעיקר בגזרת המוסים השוקולדיים למיניהם, עם סטייה קלה לטובת פאי תפוחים (שוב הטבעונית) וקרם ברולה קלאסי לסבתא, שנשבעת שהוא הכי טוב שאכלה מימיה.
שנזכה לשנה הבאה, אנחנו מאחלים לה ולעצמנו, ושנזכה לחגוג שוב במקום בלב.
