Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת סיטרה תל אביב

סיטרה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"פילה מוסר על הפלנצ'ה, עם מעטה קריספי מבחוץ ובשר לבן ועסיסי בפנים, על מצע של ניוקי שחמחמים ברוטב גבינות עדין וטעים עם פלפלים קלויים. יופי של שילוב טעמים, מרקמים וצבעים..." שפרה צח גם-וגם במסעדת סיטרה, סי-אנד-סאן

ואז הגיעו הקינוחים. זאת אומרת, לא שיש לנו תלונות על המנות שקדמו להם, אבל הקינוחים של סיטרה היו שיאה של גישת הגם-וגם שמככבת במסעדה. קינוח אחד היה טריו פינוקים, ובו אצבע נוגט בציפוי שוקולד מריר, טילון בצק פריך במילוי גלידת מסקרפונה ורוטב תות, ובראוני שוקולד מצופה מוס שוקולד. השני, שנקרא "הפתעות מתוקות", לוקח את הקונספט הזה צעד אחד הלאה, כך שעל המגש נחו להם לא פחות משמונה קינוחונים, כל אחד מענג בדרכו: היו שם ברולה וניל וברולה נוגט, פרלין שוקולד עם קצפת, עוגת מסקרפונה עם שוקולד לבן, עוגת מקרון במילוי קרם פיסטוק ועוד כמה שנבלעו עוד לפני שהספקתי לרשום אותם.

ובכל זאת, אם לחזור להתחלה, צריך לספר שסיטרה, שאו-טו-טו חוגגת שמונה שנים לקיומה, יושבת במתחם סי-אנד-סן ומתהדרת במרפסת רחבת ידיים שצופה על החוף. בקיץ המרפסת הפתוחה היא אידיאלית כדי לשבת מול הים ולהתרענן בבריזה. ואילו בערב חורפי כמו זה שהיה לנו, הכיף הוא לשבת בחום התנור, כשקירות זכוכית שקופים סוגרים סביב-סביב, ולהשקיף דרכם על הסערה שבחוץ. הקוקטיילים שלנו - וודקה-אניס בשבילי וטרופי בשבילו – גם הם קיציים באופיים, אבל מספקים פתיחה נחמדה בכל מזג אוויר.

האוכל, כאמור, הוא גם וגם, כפי שמשתמע אפילו משמה של המסעדה Sea-Tara שכורך ים ויבשה יחדיו. ברוח זו היו גם המנות שבחרנו. אצלי זה היה קרפצ'ו לוקוס בהגשה לא שגרתית – הפרוסות השקפקפות סודרו בשכבה אחת על פני צלחת זכוכית גדולה ואז קיבלו תוספת טעם בזכות בזיקה של עלי נענע קצוצים, קראסט פיסטוקים ושמן צ'ילי. המנה שלו הייתה קומבינציה צבעונית תלת שכבתית, שבסיסה גבינת בושה בשלה, ראשה פלפלים צבעוניים קלויים ובתווך גבעולי אספרגוס טרי, חלוטים קלות. לדעתי הטעמים הדומיננטיים של הגבינה והפלפלים קצת כיסו על הירק העדין הזה, אבל בעלי תמצת את התרשמותו ב"טעים לי" וחיסל את המנה.

גם בעיקריות נחלקנו לים ויבשה, ובוודאי לא תופתעו לשמוע שזו שלו, מהספיישלים של היום, הייתה גם היא טריו, הפעם של טאפאס בשריים. שלישיית המנות המוקטנות של הבשר עם התוספות הדגימה טיפול טוב בבשר, בכיוונים שונים: בצלחת הראשונה, והמוצלחת מכולן לטעמי, היו שקדי עגל שנצרבו קלות ויצאו רכים ועסיסיים, יחד עם פלחי צ'יפס ביתי ורוטב צ'ימיצ'ורי. השנייה, והפייבוריטית שלו, הייתה מיני-פיתה במילוי שווארמה שוק טלה עם סלסת עגבניות וטחינה. בשלישית היה פילה בקר על שיפוד רוזמרין עם ירקות קלויים, שהיה טוב כשלעצמו, אך חריפות הירקות הייתה שתלטנית מדיי בשבילנו.

אצלי בצלחת, לעומת זאת, הייתה מנת דג אחת, אבל כזו שנתנה פייט רציני לשלוש מנות הבשר גם יחד: פילה מוסר על הפלנצ'ה, עם מעטה קריספי מבחוץ ובשר לבן ועסיסי בפנים, על מצע של ניוקי שחמחמים ברוטב גבינות עדין וטעים עם פלפלים קלויים. יופי של שילוב טעמים, מרקמים וצבעים. את המנות ליווינו ביינות של יקבי בנימינה – שיראז עם הבשרים ושרדונה עם הדג.

תוך כדי אכילה שמענו מהמלצר שלנו על האירוע המתוכנן לרגל יום הולדתה השמיני של סיטרה, הקרוי "שמונה מנות – שמונה מתנות". מדובר בהפנינג של שלושה ימים (20-22.3) שבהם יוגשו מנות חדשות לשיפוט הקהל, שישתתף בקביעת התפריט של המסעדה.

ואז הגיעו הקינוחים.