אסף ארטיזנל

גיא סופר וזוגתו בוחנים את מסעדת אסף ארטיזנל, החבויה באחת משכונות רמת השרון. נרשמו סלט בייבי שרימפס, סלט ברזל וסלט ערמונים, קינוח בשם לולו, תנור מחמם ואווירה טובה. והמסקנה? נחזור גם לארוחת בוקר ביום שישי גשום

כבר מזמן שמענו על מסעדת אסף ארטיזנל, שנחבאת באחת משכונותיה השקטות של רמת השרון. מכיוון שזוגתי עומדת לעזוב בקרוב את מקום עבודתה באזור, ניצלנו את ההזדמנות האחרונה לבדוק על מה המהומה. כך גילינו ביסטרו אוורירי שכולל מקומות ישיבה בפנים, במרפסת סגורה ומחוממת, או בחצר המעוטרת במגוון עצים ושיחים.

לבית הקפה הקטן שהקים אסף ארטינזל לפני תשע שנים כבר אין זכר, וגם ארטיזנל עצמו כבר נדד מאז למחוזות אחרים. בינתיים התרחב התפריט לכדי היצע של מסעדה, ולצד קריצה מיוחדת לארוחות בוקר, למאפים ולסלטים מיוחדים, הוא כולל גם מנות שיכולות לשמח כל קרניבור מצוי. בימים א'-ה', בשעות 12:30-17:30, מוגשות ארוחות עסקיות.

מכיוון שהגענו בערב, נאלצנו בצער רב לוותר על אזור ארוחות הבוקר המבטיח, אבל מהסלטים לא היינו יכולים להתעלם. מרשימת הספיישלים על הלוח הזמנו סלט בייבי שרימפס (41 ש"ח), וקיבלנו קערה גדולה יחסית למה שהיינו מצפים ממנה ראשונה, שכללה עגבניות, חסות, והרבה שרימפס מוקפצים עם פטריות ברוטב עשיר. לצדם - קרפצ'יו סינטה (39 ש"ח) עם רוטב בלסמי מתקתק ופרמזן, שהוגש עם לחם הבית – דגנים טרי וטעים – וחמאה רכה. אם זה לא מספיק, ניצלנו דיל חורפי של המקום למנה ראשונה + פעמים סנגרייה, מומלץ בחום.

באשר לעיקריות, התלבטנו ארוכות בין סלט הברזל (כשמו כן הוא – כל המרכיבים העשירים בברזל מצויים פה), לבין סלט הבית או סלט ערמונים (47 ש"ח), אשר ניצח בסופו של דבר בקרב. הפעם הקערה הייתה גדולה עוד יותר, וכללה חסה, עלים ירוקים, ירקות שורש, אגסים וגבינת רוקפור עדינה במיוחד שנתנה ניגוד טוב לאגוזי הפקאן ולערמונים הקטנים, ובסוף חמוציות לקישוט - תענוג לחיך ולעיניים. המנה השנייה הייתה טעימה לא פחות: שניצל וינאי (59 ש"ח), פריך ודק, שלצדו הוגש פירה תפוחי אדמה ובטטות, עם הרבה שום ובצל מקורמל.

לקינוח הגענו על ארבע, אבל לא הייתה ברירה. ראשית, לולו (34 ש"ח) – שוקולד חלב עם קראנץ' פרלין, טופ קרמל בציפוי גנאש ומוקה, על תחתית אגוזי לוז. כמה מושחת, ככה טעים. שנית, קראמבל (34 ש"ח) - תפוחים מקורמלים ופטל על מצע בצק פריך עם שטרויזל שקדים וכדור גלידה מעל. מנה פשוטה אך מפתיעה, בזכות הפטל שהתחבא בינות לתפוחי העץ.

משסיימנו נחנו קצת, התענגנו על הריחות וצפינו בסובבים אותנו. גם בגלל חמימות התנור, גם כי לא מיהרנו לשום מקום, וגם כי היה כיף לשבת ולדבר קצת. החלטנו על דבר אחד חשוב - נחזור לארוחת בוקר באחד מימי השישי הגשומים שצפויים לנו בקרוב.