טעם וצבע בדרום ת"א

שפרה צח משתתפת בסיור "טעם וצבע בדרום תל אביב" מביתה של העמותה לתיירות תל אביב, ומגלה פינות נסתרות בנווה צדק ובשוק לווינסקי. אחרי הבורקס, הנשיקות, הפירות היבשים, המרצפן, הכנאפה והקדאיף אפשר לתת לשבת להיכנס

יום שישי שטוף שמש חורפית, וענת ואני מפרגנות לעצמנו סיור מודרך בדרום תל אביב. יש קסם מיוחד בלשחק אותה תייר בארצך-שלך, ולגלות פינות נסתרות במקומות שחשבת שאתה כבר מכיר. כלבו שלום, למשל, נקודת היציאה של הסיור. היום, בעידן הקניונים, הוא ירד מגדולתו, אך כשנפתח היה אטרקציה של ממש – מקום שאפשר היה לקנות בו הכול. היום הפכה קומת הלובי שלו למוזיאון פתוח לתולדות תל אביב, ובו פסיפס של נחום גוטמן המתאר את הקמת העיר, צילומי שחור-לבן של קורבמן, דגם של תל אביב כפי שנראתה בראשית דרכה, עם בתים אדומי גגות הנטועים בחולות, וגם דגם מדויק ומפורט של בית משפחת גילדץ' – מבנה גדול ומרווח, שבתל אביב של היום בוודאי היו כבר הופכים אותו לשלוש דירות קטנות.

מכאן יוצא הסיור אל שכונת נווה צדק, שם התחנה הראשונה היא חטאים מתוקים. זהו מקום קטנטן ומתוק – פשוטו כמשמעו - שפתחו האחים חני ורונן לשם, אחרי שזנחו את עיסוקיהם הקודמים לטובת מה שהם מכנים "קונדיטוריית בוטיק". בימי שישי מוגש בחדר הפנימי בראנץ' בריאות, עם שלל סלטים, גבינות ומאפים. אין אפשרות להזמין מקום מראש, ולכן כשתגיעו ייקחו מכם באדיבות את מספר הטלפון ויתקשרו ברגע שיתפנה. בינתיים אפשר לקפוץ אל המבנה הסמוך, שחלונותיו מעוטרים במטקות בכל צבעי הקשת. זהו מוזיאון המטקות של אמנון ומוריס, המתגאים בכך שהוא היחיד מסוגו בעולם. בדוכן ממול אנחנו טועמים את ה"דבאייל" – מקלוני חומוס מתובלים המיוצרים בטכנולוגיה שהביא לכאן מיוש, יליד הודו ומוותיקי השכונה.

ברחוב הראשונים עוצבו הבתים החדשים ברוח המקום, עד כדי כך שקשה להבדיל בין חדש לישן. ובכל זאת: חניה צמודה היא סימן לבית חדש, בעוד שאת הבתים הוותיקים ניתן לזהות לפי ה"מנטשל'ך", מחזיקי תריסים בדמות אנשים זעירים, שצדם האחד פני גבר והשני פני אישה.

סיפוריה האישיים של כרמלה המדריכה מחיים מול עינינו את ילדותה בשכונה. הנה "הבית-של-הפרסים", זה "הבית-של-התימנים", ושם "הבית-של-צילה", שהוא העתק מדויק של בית המשפחה בלובלין. והנה "הבית-של-הרומנייה", הלא היא אימא של כרמלה עצמה, שמשמר את החיים של פעם, עם המרצפות המצוירות, המטבח הפשוט, הגובלנים על הקירות והחצר הפנימית הגדולה.

הסיור ממשיך אל עוד כמה מהמבנים הקשורים אל תולדות העיר העברית הראשונה: קולנוע עדן – בית הקולנוע הראשון, ששימש גם כאולם תיאטרון וקונצרטים, מבנה מעוגל של קיוסק שנשמר בצורתו המקורית, כולל כליא הברקים שבראשו, ומבנה בית המשפט לשעבר, בסגנון הבאוהאוס של העיר הלבנה.

מכאן יוצאים אל שכונת פלורנטין, שנבנתה כאזור המשלב מסחר בקומת הקרקע ומגורים בקומות שמעליה, ואשר בזמן הקמת נמל תל אביב אוכלסה ברובה בידי הסוורים הסלוניקאים. ועכשיו להיי-לייט הקולינרי של הסיור – שוק לווינסקי התוסס והצבעוני, עם דוכני החמוצים, הדגים המעושנים, התבלינים והמאפים, ובראשם הבורקס כמובן. בבורקס של פנסו אנחנו מתכבדים בבורקס גבינה נימוח עם ביצה קשה על יד, לוגמים את האיירין – משקה יוגורט טורקי, ומקנחים בכנאפה ובקדאיף. משם אל חנות התבלינים המפורסמת של משפחת פרג, עם מגוון ענק של תבלינים מיוחדים, חליטות צמחים וגאוות המקום – תערובות מוכנות לאורז, על בסיס פיצוחים, עשבי תיבול ופירות יבשים. את הקינוח של הסיור מספקת הקונדיטוריה של אלברט, אשר לצד הבורקס המסורתיים מתגאה בשלושת כוכבי הבית: בזה – נשיקות מרנג עדינות ומתמוססות בפה, מרציפן אמיתי, עשוי משקדים שנקלפים במקום אחד-אחד, ו"מרוצ'ינו" – עוגיות מרציפן אפוי. תארזו לנו קצת מזה, וגם מההוא, ויחד עם שאר הקניות שכבר עשינו אנחנו מסודרות לכל הסופשבוע.

לפני או אחרי הסיור, קחו לכם שתי מסעדות מומלצות בנווה צדק:

דלאל ברחוב שבזי

תוך התכתבות עם אופי השכונה, גם מסעדת דלאל שוכנת בבית ישן, שלו מרצפות מצוירות וחצר נעימה. מעבר לאלו מוגש כאן תפריט מעולה ממטבחו של השף גולן גורפינקל, שכולל טעמים ים תיכוניים של בשר, דגים ופירות ים, פסטות ושפע ירקות טבעיים.

קימל ברחוב השחר

מסעדת קימל שוכנת במבנה משומר וותיק שהיה שייך בעברו המפואר לשייח תורכי, וכלעצמה היא מציעה מטבח צרפתי-כפרי במיטב המסורת של השף שאול בן אדרת. התפריט הוא כולל גבינות, בשרים ודגים ברטבים עשירים וכמובן את מנת הדגל של בן אדרת: פואה גרא.