הסוכה הלבנה

"גבעת אורז שבתוכו חבויים שרימפס, בזיליקום, פלפלים וזנגוויל ולצדם עוד תל קטן של שרימפס ברוטב פלפלים ועגבניות סמיך..." אמיר נהרי אוכל ארוחה רומנטית במסעדת הסוכה הלבנה שבנמל תל אביב: אינסוף שרימפס טריים ומעולים

כולם זוכרים את הסוכה הלבנה המפורסמת מיפו. יפה, שקטה, על גבעה ירוקה, עם גישה ישירה לים או לאוהל על החוף, שם היו מוגשים הקינוחים והקפה השחור המפורסם. לפני כחמש שנים עברה המסעדה למיקומה הנוכחי בנמל החדש של תל אביב וגם הפעם היא צמודה לים. כאן היא גדולה יותר וחלק נכבד ממנה נמצא בחוץ, צמוד למפרץ, המקום שבו גליו המרגיעים של הים מלחחים את חומת הבטון.

הסוככים הלבנים של הסוכה הלבנה נראים למרחוק ומזכירים מסעדות בעיירות נופש באירופה. בימי הקיץ החמים משבי הרוח הרעננים מהים עושים את כל ההבדל. וכמובן, הכי נעים הוא נוף השקיעה בדיוק מעל הים בשעות בין ערביים.

זוגתי ואני, כרוב הסועדים תחת שמש הצהריים, בוחרים לשבת בחוץ ליד המים, ליהנות מבריזה קלילה וממראה הנמל השוקק חיים. מיד ניגש אלינו מלצר, מגיש תפריטים ושואל מה נרצה לשתות. כשהוא חוזר, באמתחתו לא רק סודה וקולה, אלא גם ארבעה עשר סוגי סלטים שונים שמונחים במהירות על השולחן יחד עם סלסלת פיתות וזעתר שנאפו זה עתה בירכתי הסוכה הלבנה.

אנחנו בוצעים מעט פיתה וטועמים מעט מכל דבר: סלט חצילים, סלט כרוב אדום, מנת חריימה מעולה ועשיר, חומוס ביתי משובח, טחינה סמיכה וטעימה, חציל בלאדי מרשים ועוד רבים וטובים. ככה זה כאן, קודם כל מקבלים סלטים כדי שתרגיש בבית ובנוח, ורק אחר כך שואלים מה תרצה לאכול באמת. הסלטים הם חלק מהארוחה שמציעה הסוכה הלבנה ומחירם מגולם במנות העיקריות. מלבדם ניתן להזמין מנות ראשונות כמו טרטר שרימפס עטוף בסלמון או טרין כבד עוף בליווי ריבת בצל.

אחרי הסלטים אנחנו נחים לקראת המנה העיקרית הראשונה. גבעת אורז שבתוכו חבויים שרימפס, בזיליקום, פלפלים וזנגוויל ולצדם עוד תל קטן של שרימפס ברוטב פלפלים ועגבניות סמיך. זוהי מנה גדולה המתאפיינת במתיקות הפלפלים, בחריפות הזנגוויל ובאינסוף שרימפס. הפיתה שנותרה מסייעת בניגוב הצלחת.

כשהצלחת מפונה, מונח במקומה סיר טאג'ין גדול ומלא בירקות שורש מבושלים ברוטב, קלמארי, שרימפס ומולים. את המנה הזו אנחנו כבר מתקשים לסיים אף על פי שהיא מלאה עשבי תיבול ריחניים ופירות ים טריים.

הסוכה הלבנה היא מסעדה משפחתית – הבעלים והמנהלים כולם בני משפחה אחת, ושורשיו של צוות המטבח והמלצרים מגיעים עד לימי יפו הקסומים. אחד הבעלים הוא גם דייג ומשווק דגים, כך שאפשר להיות בטוחים שהסחורה הטובה ביותר נשמרת למסעדה המשפחתית. אכן, השרימפס גדולים ועסיסיים במיוחד והקלמארי רך ונימוח.

אמנם המסעדה הזו מושלמת לזוגות רומנטיים המבקשים ליהנות מפירות ים ושקיעה מרהיבה, אך אל תטעו, הסוכה הלבנה עורכת אירועים הכוללים עד 200 מוזמנים גם בתוך המסעדה וגם בחוץ בכל ימות השבוע מלבד שישי ושבת, אז היא מלאה עד אפס מקום וכדאי להזמין זמן מה מראש.

אנחנו מודיעים למלצר שאנחנו מוכנים למנות האחרונות וכעבור דקות ספורות מגיע קרם ברולה מסורתי שנעשה במקום וצלחת נוספת ועליה סופלה שוקולד חם עם גלידת תות ושברי אגוזים. השינוי הקל מגלידת הווניל שמאפיינת את הסופלה המסורתי יוצר עניין וטעם חדש במנה הפופולרית והמוכרת.

לסיום, איך לא, אנחנו שותים קפה שחור בג'זבה מנחושת שנמזג לשתי כוסות פינג'אן קטנות. לפי הספר. אנחנו מודים למלצר על הכנסת האורחים ועל האירוח החמים, שניכר שנעשה מכל הלב, וממשיכים לשוטט מעט באזור הנמל השופע.