Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת יקיניקו טנקה הרצליה
לחם בשר הרצליה

יקיניקו טנקה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"ההתעסקות בצלייה ביקיניקו טנקה הופכת אותנו הסועדים לשותפים במעשה הבישול, ומבטיחה שנאכל כל נתח בעיתוי הנכון, בקצב הנכון, ברמת הצלייה המתאימה לנו ובטמפרטורה שנבחר... " אדם בר צולה נתחי בשר ביקיניקו טנקה, הרצליה

זה לא שהייתי צריך סיבה לחזור למסעדת יקיניקו טנקה. הנתחים העסיסיים של מגוון הבשרים, בעלי הכנף ופירות הים פרנסו את פנטזיות הרעב שלי מאז ביקורי הקודם במקום. אלא שהייתה לי סיבה טובה, ובעצם – שתיים. ראשית, רציתי לחגוג עם ידידי ר' את העובדה ששרדנו מסע אופניים מפרך בנגב בסוף השבוע, ומה לעשות, לגברים יש נטייה סוציו-ביולוגית-ציידית, לחגוג באמצעות חריכת בשרים. הסיבה השנייה, שתעניין גם את אלו שרכיבה מדברית היא לא בדיוק כוס הסאקי שלהם, היא שמסעדת יקיניקו טנקה חוגגת בימים אלו עשור להיווסדה.

יקיניקו טנקה, למי שעדיין לא נתקל בה, היא תופעה ייחודית בנוף המסעדנות הישראלי. היקיניקו, על קצה הצ'ופסטיקס, היא סעודה שבה נצלים בשר, עוף, פירות-ים וירקות על רשת צלייה שנמצאת בחור במרכז השולחן, ותחתיה אבנים לוהטות. השיטה יובאה ליפן מקוריאה, וכמו כל מה שהיפנים מייבאים, שוכללה ביפן לכדי שלמות. ביפן תמצאו בכל שכונה את היקיניקו השכונתי שלה, שיכול להיות עממי או יוקרתי. עופר חרמוני, היזם, הבעלים והשף של יקיניקו טנקה, למד את הנושא בתקופה שחי ביפן, עשה Cut & Paste, ויצר בהרצליה העתק מושלם של יקיניקו יפני. הריהוט, עיצוב הפנים, הפסקול (כולל עין אלקטרונית שפולטת ברכה ביפנית לכל הנכנס והיוצא) וכמובן, המטבח.

חגיגות העשור למסעדת יקיניקו טנקה הן הזדמנות למי שעדיין לא שמע, ולמי שחיפש את העיתוי הנכון, להכיר את נפלאות המקום בעסקה משתלמת במיוחד. במחיר 200 ₪ לסועד, אפשר ליהנות מארוחת טעימות בת עשר מנות (חגיגות העשור, אולי חגיגות העשור?) שמציגות לסועד את מיטב תוצרת היקיניקו.

אז חלצנו נעלינו, סגרנו את המחיצה של החדר הפרטי (כל שולחן ביקיניקו טנקה נמצא בחדר פרטי!), שקענו בגומחה שבה נמצא השולחן שבמרכזו מתקן הצלייה, והתכוננו לצאת לדרך. פתחנו במטליות בד לחות ולוהטות, שרעננו אותנו, והשרו עלינו תחושה של טהרה. עוד לא הספקנו לרכל על חצי מהרוכבים שהיו אתנו בטיול, והמנות החלו להפציע אל שולחננו, כשעל כל אחת מבשרת נקישה קלה על מחיצת החדר.

פתחנו בסלט וואפו, (חסה, גזר בצל, ברוטב WAFU, שמן שומשום), שהזכיר סלט חסה "מערבי" עם טוויסט אוריינטלי. ביקשנו (וקיבלנו) את הגרסה האסלית של הקימצ'י – המחמץ הקוריאני הלאומי. כברירת מחדל יגישו לכם ביקיניקו טנקה גרסה יפנית מרוככת של קימצ'י, אבל עופר חרמוני מכין לעתים גם את המקור הקוריאני, המיועד לעזי הנפש מביניכם. אנחנו התמכרנו לטעמים החזקים (שום, צ'ילי, מלח) של הכרוב הכבוש והתוסס.

המשכנו עם צ'יזימי, חביתיות ברוטב סויה ובצל ירוק, ומיד לאחריהן הגיעה פלטת ברזל לוהטת שבה רחשו וגעשו נתחי סלמון, קלמרי ושרימפס. ביניהם הסתתרו להם גם נתחים של כרוב וגזר, שספגו את טעמי הים והרוטב והיו ליווי מושלם.

בשלב הזה הותנעה מרחשת הגחלים שמתחת לרשת הצלייה. צלוחית נוספת מהקימצ'י האסלי העבירה את הבלוטות שלנו למצב צבירה טורבו, וחיכינו דרוכים לנקישה בדלת. כשהיא הגיעה – לא התאכזבנו. המגש הראשון שעלה על השולחן כלל נבחרת מובחרת של בעלי כנף – חזה אווז וחזה עוף במרינדה מעודנת של שמן שומשום, בצל ירוק ומלח ים.

ההתעסקות בצלייה ביקיניקו טנקה הופכת אותנו הסועדים לשותפים במעשה הבישול, ומבטיחה שנאכל כל נתח בעיתוי הנכון, בקצב הנכון, ברמת הצלייה המתאימה לנו ובטמפרטורה שנבחר. הטבח הכי קשוב בעולם הרי לא יוכל לקלוע במדויק לכל ההעדפות שלנו יותר מאשר אנו עצמנו. ואם זה נשמע כמו שרשרת מסובכת של תהליכי קבלת החלטות – אז לגמרי לא. כי הכול נעשה בניחותא, תוך כדי שיחה, ובאופן שכמעט ולא חודר לרמת המודעות.

המגש הבא כבר זימן לנו את חיות המשק עבות הבשר: נתחי בקר בחיתוך יפני מסורתי (שבאופן גס הקבילו לשורט ריב ופילה) ופילה חזיר. את הנתחים מהמגש הזה צלינו אחד-אחד, כדי להתענג עליהם לאט, ובין נתח אחד לרעהו התענגנו גם על הטקי קומי – קדירת אבן לוהטת, שהאורז המוגש בה דורש ערבוב מדי פעם, כדי שלא יידבק ויישרף על דפנות הקערה. האמת היא שטעמו של האורז משתבח ככל שהוא "נשרף".

קינחנו בסורבה סאקי רימונים, גלידת שומשום וגלידת תה ירוק. כולם מוכנים כאן ביקיניקו טנקה, ולכולם טעם ייחודי, שלא יזכיר לכם אף גלידה אחרת שאכלתם. תיהנו.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש