יש מקום בלב

"יש יד נעלמה שאחראית לכל זה. יד שעודרת, שותלת, גוזמת, מסדרת, קוצצת, מערבבת, טוחנת, מתקנת תיבול ומגישה. ידו של חיים, איש אחד שהפך שדה תפוחי אדמה בקצה רעננה לגן עדן קטן..." אדוה גן סתיו, מקום בלב, רעננה

יש המון מקום בלב. הוא גדול ורחב ומקבל את כל הבאים בשעריו בחיוך גדול ובזרועות פתוחות. הגענו למקום בלב שברעננה בשעת ערב ביום רביעי, מופתעות מכמות המכוניות בחניה (מי כל אלו ומי סיפר להם על הגן הנעלם שלנו?) התיישבנו, מוקסמות כתמיד מהמקום היפהפה הזה, תחת סוכת ברזל לבנה, גבוהה מסביבתה כדי כמה מדרגות ואשר פיתוחיה משתרגים לצד ענפי העצים הסמוכים לה. תשומת הלב שהקדשנו לתפריטים היתה חלקית בלבד וזאת באשמת כדורי המתכת המחוררים שלראשינו, בתוך כל אחד מהם נורה בצבע אחר, אשר צבעו את הסוכה ואת שולחן הפסיפס הרחב שלנו באור נגוהות.

שתי כוסות של קוקטייל הבית תוצרת מקום בלב שימחו וציננו אותנו גם יחד והמתינו אתנו לבאות. הבאות היו פטריות פורטבלו ממולאות בקוקטייל גבינות על קולי פלפלים אדומים שהיו רכות ונהדרות מבפנים ופריכות וזהובות מבחוץ, חציל בלאדי קלוי זהירות-זה-ארוך על אש גלויה בארומה של עץ זית על מצע עדשים כפריים בתחמיץ, טחינה גולמית ומלח ים אטלנטי. כמעט כתבתי שהיה "משובח, ואיך לא, שהרי אי אפשר לקלקל מרכיבים שכאלו" ואז נזכרתי שאכלתי פעם, במקום שלא אזכיר את שמו, חציל קלוי שהוטבע ברוטב צ'ילי מתוק, ירחם האל על נשמתו. עוד הגיעה לשולחן, יפהפייה, רכה, ריחנית וטעימה עד כאב, לחמה בעג'ין בנוסח הרי הלבנון, אפויה בטאבון עם בשר קצוץ וצנובר בניחוח קינמון המוגשת בליווי צלוחית טחינת עשבים.

יש יד נעלמה שאחראית לכל הטוב הזה. יד שעודרת, שותלת, גוזמת, מסדרת, קוצצת, מערבבת, טוחנת, מתקנת תיבול ומגישה. הידיים ידיו של חיים, איש אחד שהפך שדה תפוחי אדמה בקצה רעננה לגן עדן קטן – מקום בלב - הגן הנעלם שלנו. יש פה, בין העצים והפרחים, פינות נסתרות שעושות טוב בנשמה. ישנה מרפסת רומיאו ויוליה, שהיא כנראה המקום הכי רומנטי על הפלנטה הזאת, יש מבנה אבן וזכוכית, ה-Winter Garden, שבמרכזו אח עצים שידאג לחמם אותנו כשטיפות הגשם יזלגו על החלונות, יש מבנה רחב ידיים שזכה לשם "הגלריה" ובו, כמו בבית הקפה הקטן הצמוד לגינה רחבת הידיים, עשרות פריטים עתיקים שופעי סיפורים. בסוף הגינה, שאותה צריך פשוט לגלות לאט לאט, מתחבא שער אל גינה אורגנית שממנה מגיעים ירקות ועשבים אל הצלחות.

המנות העיקריות שלנו במקום בלב היו סטייק אנטרקוט משובח שנצלה לדרגת מידיום מושלמת לבקשתנו ודג לברק רך ועסיסי שהוגש עם ירקות נהדרים מהגינה, מתנגדים מעט לנגיסה ואפופי חמאה ושום.

את סופו של הערב הקסום הזה, ספונות בסוכתנו הלקוחה מהאגדות, ליוו פאי פירות מעולה ופררו רושה ביתי לצד קנקן תה מעשבי הגינה. מחשבותיי בשלב זה היו נתונות לעובדות הקשיחות שנראה שכבר לא אקבל הצעות נישואין במרפסת רומיאו ויוליה (תודה, תרמתי במשרד) אבל חיים בטח ישמח אם אעבור לגור ב-Winter Garden, לא? המקום הרי כמעט קרוי על שמי.