קישריה

דניאל לוין יוצא לקפה-מסעדה קישריה שבגבעתיים – קישים לרוב, מחולקים למשפחות ולמינים, חלקם סולידיים ובטוחים וחלקם נועזים ומפתיעים. גאונות בקיש, שמשמש, כמובן, גם בסיס לקינוחים מתוקים ומצוינים שמחייבים בדיקה נוספת

התחיל המונדיאל, היינו מרותקים למסך אבל אחרי שני משחקים כבר היינו רעבים מכל הכדורגל הזה, וחיפשנו משהו קליל לאכול. אור ואני החלטנו ללכת על פתרון לא מובן מאליו, במיוחד כשמדובר בשני אוהדים שרופים של כדורגל: קיש. המאפה הפתוח עם תחתית הבצק ומלית הגבינה שמכילה כל מיני הפתעות טובות סחף אותנו.

כך הגענו לקישריה (על משקל פיצריה), שהיא בית קפה-מסעדה קטן ואינטימי שמוקדש כולו לקישים. מאחורי קישריה עומדים שני אנשים, האחד אוהב קפה, והשנייה אופה בחסד. קישריה מציעה קישים מסוגים שונים, וכל אחד יכול לבחור משהו שיתחבר לטעמיו. התפריט של קישריה מחולק לשבע משפחות של קישים: בצלים, עגבניות צלויות, פלפלים, חצילים, בטטה, פטריות וקיש שקשוקה. בתוך כל משפחה ישנן כמה מנות קיש, חלקן סולידיות ובטוחות, דוגמת קיש פטריות קלאסי, וחלקן נועזות ומפתיעות דוגמת קיש בטטה, צ'ילי וקוקוס. הקישים של קישריה מגיעים בשלושה גדלים: אישי, זוגי ומשפחתי. האישי אמנם נראה תמים וקטן, אך מדובר במנה מכובדת לחלוטין שהשביעה אותנו בלי שום בעיה. הגאונות בקיש של קישריה היא בכך שהוא מוכן במהירות וליתר דיוק, תוך שתיים עשרה דקות מהרגע שבוחרים בו, הוא יוצא מהתנור חם ומוכן לאכילה.

אני ניסיתי קיש בצלים מקורמלים עם עגבניות מיובשות, זיתים שחורים וגבינת פרמזן. הוא היה מעולה, טעמו מלוח במידה, עשיר מאד ומפתיע. למרות הדימוי הלא סקסי במיוחד של קישים באופן כללי, זה שאכלתי היה טוב, מעניין וכייפי. בצלים מקורמלים הם תענוג לא קטן, השילוב שלהם עם העגבניות והגבינה נותן למנה טעם צרפתי. לצד הקיש הגיע סלט עלים מושקע שכלל כמובן עלי חסה רבים, גמבות צבעוניות, גזר, מלפפון ונבטים. גם הוא היה מעולה, והחלק האהוב עליי היה הרוטב שלו - ויניגרט תפוזים. הרוטב המצוין היה מתקתק וחמצמץ במידה, טעמיו השלימו טוב מאד את הטעם המלוח של הקיש.

אור בחר בקיש עם טעם מתקתק ממשפחת הפלפלים, שכלל גם גבינת קשקבל ורוטב פסטו. זה התאפיין במגוון טעמים והמחשבה שהושקעה בהרכבת המנות הורגשה: הפלפלים הקנו לקיש טעם מתקתק, וגבינת הקשקבל איזנה אותו עם המליחות הקלילה. קיש הפלפלים הגיע עם סלט ירקות קצוץ דק דק, שהכיל עגבניות, בצל ירוק, בצל סגול, מלפפונים, גזר ופטרוזיליה. הסלט טרי ונחתך במקום, מיד עם ההזמנה, מרענן ומעט חמצמץ, ובמילה אחת מצוין. לצד הקישים המצוינים שתינו מיץ תפוזים שנסחט גם הוא במקום, רעיון גאוני וכיפי כשלעצמו. בנוסף, שתינו בקבוק קטן של שרדונה רמת הגולן; מדובר ביין לבן עם ארומה נהדרת, שממלא את הפה במגוון טעמים. היין, שמוגש צונן, מושלם לקיץ הישראלי וליווה נהדר את הקישים.

בקישריה הגדילו לעשות ונשארו נאמנים למסורת הקיש גם בקינוחים. כשחושבים על זה, הדבר די מתבקש; אם כבר יש בנמצא מטבח מלא בכל טוב ותבניות בגדלים שונים, ואפשר להכין בצק עם מילויים מופלאים – למה לא להוסיף קצת מתוק בשביל הקינוח. וזה בדיוק מה שעשו בקישריה- על בסיס הקישים מכינים כאן קינוחים כמו פאי תפוחים ופאי שוקולד נוגט (אותו הקיש-טארט המתוק, סגור במעטפת עליונה).

אור החליט להיות נועז והזמין עבורנו טארט פיסטוק ומשמש. תתפלאו, אבל מסתבר שיש קשר נהדר בין השניים. אף על פי שפיסטוקים אינם כוס התה שלי, הם אלו שנתנו למנה טעם כל כך ייחודי ומעניין. בגרסת הקינוח, הבצק המלוח של הקיש התחלף באחיו המתוק והשתלב מצוין עם מילוי הפירות. לצד הטארט שתה אור מקיאטו מצוין לדבריו, ואני הזמנתי גרניטה שנעשתה על בסיס אספרסו משובח. כאמור, קישריה אינה מבוססת רק על אהבה לקישים כי אם גם על מומחיות בקפה.

כל אלו ועוד נכללים בתפריט ההרצה של קישריה, שמלווה אותה בחצי השנה האחרונה. בשבועות הקרובים יחנכו כאן תפריט קיץ חדש עם מנת דגל זוגית בשם "עינוגי קיש", שתכיל שמונה מיני-קיש, לחוויה מגוונת ומענגת. אני רשמתי לעצמי להזמין מקום.