טורקיז

"שרימפס בחמאת שום מענגת עם יין לבן ופטרוזיליה, נתחי לוקוס בעגבנייה שטעמם פיקנטי והם נמסים בפה, צלעות טלה בשרניות שבשרן נוח לחיתוך הנחות על כרובית, בטטה, ופלפל שנעשו בתנור..." מקצת המנות שטעמה שיר כידן בטורקיז

איך שלא תהפכו את זה, כשיש כסף החיים נראים הרבה יותר טוב ולו רק בגלל האפשרות לבלות באופן קבוע במסעדות כמו טורקיז. להישאר בתוך העיר אך להשאיר את המולתה מאחור ולהתרכז בהמיית הגלים הנשטפים למרגלות פרויקט סי אנד סאן. על רקע עיצוב מרהיב, מוסיקה נעימה, אנשים מחויכים ויין טוב, קל להשאיר את טרדות היום מאחור ולהתמקד בדילמות כמו מה לשתות על הבר או לאכול מול הגלים. עוד לפני שהספקתי לסקור את הנוף הנשקף מהחלון ומהשולחנות הסובבים את שלנו, הוגשה אל השולחן צלוחית שקדים במלח גס, כוס קאווה לחברתי ושבלי, יין לבן צרפתי, בעבורי. בכלל, נראה שבטורקיז ממהרים לפנק את האורחים והדרך המועדפת היא אלכוהול לסוגיו. דאייט קולה שותים כאן בעיקר המאבטחים של חלק מהלקוחות.

כדי שלא נהיה רעבות חלילה בטרם יגיעו המנות הראשונות, הוגשו אל השולחן שלושה סוגי לחמים טריים: לחם לבן, לחם אגוזים ולחם זיתים בליווי ממרח עגבניות מרוסקות בשמן זית וממרח חמרה - פלפלים קצוצים בשמן זית. המלצרית פרשה בפנינו מגוון ממנות הפתיחה שאת חלקן ניתן למצוא גם כמנה עיקרית בגרסה מוגדלת יותר. סלט ירקות קצוץ דק מאוד מלווה ברוטב טחינה ניצח על מליטות שהן קציצות דגים עסיסיות ובשרניות, סביצ'ה אנטיאס ורדרד ועסיסי הנחבא תחת מעטה סלרי, בצל וצנון התורמים לטעמו החמצמץ, קני אספרגוס על הגריל המעוצבים בין עגבניות מעושנות, צנוברים וצלפים נחים על יוגורט בפאלו חמצמץ, טרטר טונה אדומה שלא ניתן לעמוד בפניו בליווי בצל ירוק, בצל לבן ועלי מיקרו סלק המתובל בשמן זית סויה ולימון. הטונה רכה ועסיסית, תיבולה משחק עם בלוטות הטעם והירקות שאתה מוסיפים עניין למנה.

גם להפך עובד המשחק, ואת רוב המנות של טורקיז אפשר להזמין גם בגודל מוקטן על מנת ליהנות ממגוון גדול יותר. ואל השולחן שלנו בטורקיז הגיעה שרשרת של מנות עיקריות מוקטנות כאלה. שרימפס בחמאת שום מענגת עם יין לבן ופטרוזיליה, נתחי לוקוס בעגבנייה שטעמם פיקנטי והם נמסים בפה, צלעות טלה בשרניות שבשרן נוח לחיתוך הנחות על כרובית, בטטה, ופלפל שנעשו בתנור. בעוד אני קורסת תחת כמויות האוכל שפשוט לא הייתי יכולה להפסיק לאכול, נהנתה הצמחונית שאתי מפפרדלה פונגי מיסטו שהיא פסטה רחבה ודקיקה עד שקיפות ברוטב פטריות, פטרוזיליה, שום ופרמזן, מה שנקרא פסטה עם יופי ברוטב עם אופי. כל הערב הסתובב בעליה של מסעדת טורקיז בין השולחנות כחתן ביום חגו, צחק עם האורחים, הציע עוד יין ווידא שאנחנו מקבלות טיפול ראוי.

לאחר מנוחה קלה, שהייתה דרושה לנו ביותר, הוגשו הקינוחים של טורקיז. עוגת גבינה אפויה על מצע בראוניז המקושטת בפקאן, רוטב ליקר בייליס ואספרסו בחמצמצות עדינה המשתלב באופן מדויק עם מתיקות הבראוניז, מאפה תפוחים מתקתק מבצק עלים עם תפוחים מקורמלים, קרם שקדים וכדור גלידה בטעם וניל עם עוגיות לוטוס. טארט שוקולד בלגי משובח בזיגוג גאנש שוקולד ואגוזים ושוט של קרם מוקה וקצפת עדינה מוגש לצדה. הייתי מוכנה להמשיך לאכול את כולם עד אובדן חושים, אך הצמחונית הודיעה חגיגית שלא תישא אותי הביתה ושאצטרך למצוא סידור אחר.

טורקיז היא לא עוד מסעדה. היא מספקת חוויה קולינרית מענגת ללא ספק, ויתרונה הבולט נמצא בחוויה הרב חושית שהיא מספקת. בעליה של טורקיז השכילו לשלב בין מוסיקה נעימה לעיצוב מעניין ונוף מרגיע, ריחות מגרים נידפים מכל פינה במסעדה ומעירים את בלוטות הטעם לפעולה שמתחילה עם ההגעה למסעדת טורקיז ומסתיימת הרבה אחרי סיום הארוחה. חוויה מרשימה ויוצאת דופן שכל אחד חייב לעצמו לפחות פעם אחת.