Meat and Wine

עכשיו מתחיל הרגע הקצרצר במונחי זמן אנושי אך ארוך במונחי 'עוד רגע נדע אם מדובר בסטייק מהסוג ההוא, הנדיר, הרך, שגורם לכל לעצור לרגע'. אנחת תענוג בלתי רצונית הבהירה שכן, זה זה. אדוה גן סתיו ב-Meat and Wine, הרצליה

לרחלי חפץ יש קול רך וצלול. היא יושבת עם הגיטרה שלה על שרפרף עץ גבוה על בימת הבר האפלולי ושרה. היא מתרגשת אבל מנסה שלא להסגיר זאת בקולה. אני יושבת על הבר, שותה קאווה בכוס גבוהה וחושבת לעצמי איך החיים יכולים להיות מעניינים כשנותנים להם להיות כאלה.

שבועיים לפני הופעת הבכורה של רחלי נכנסנו, י' ואני אל מסעדת meat and wine בהרצליה פיתוח. התיישבנו באחד השולחנות של meat and wine הפזורים בחוץ, המכוסים מפות לבנות וצופים אל אורות הרחוב הצבעוניים מצד אחד ואל קיר היין המרשים בבר של המסעדה מן הצד השני.

המלצרית של Meat and Wine ניגשה אלינו והגישה לנו תפריטים בחיוך. כמו שתמיד קורה לי עם מלצרים, השניות הראשונות יקבעו אם הם יסומנו לשבט או לחסד. הן אלו שיכריעו אם זו תחילתה של ידידות מופלאה או תחילתו של ערב שבסופו יערום המלצר את צלחות הארוחה אחת על השנייה על שאריות תכולתן ויסיים בהכתרת המגדל בשתי כוסות וקערית צ'ימיצ'ורי. המלצרית שלMeat and Wine מצאה חן בעיניי מיד. בגלל הבקיאות שלה בתפריט, הרצון האמיתי להמליץ לנו על מנות שיקלעו לטעמנו, החן שלה וההומור.

החלטנו להתחיל במנה מקומית, שב-Meat and Wine זה אומר מנה בנוסח דרום אפריקה, הבורוורס (ולא, אין לי מושג איך מבטאים את זה, גם אחרי ששאלתי וקיבלתי תשובה) שהייתה נקניקיית בקר עסיסית צלויה בגריל שהונחה על פולנטה רכה, ובפטריות שמפיניון ופורטובלו טריות צלויות במחבת עם רוטב טריאקי ועלי תרד צעיר. שתי המנות היו טובות והן שימחו את לבנו לא פחות משתי כוסיות ויסקי שהגיעו אל השולחן בדו קרב מעניין של ג'וני מול ג'ק. ווקר נגד דניאלס, אם אתם עדיין לא on first name basis. ג'וני, כמו שקורה בדרך כלל (עיין ערך לנון, דפ, קאש ובטח שכחתי כמה) סחף את הקהל באלגנטיות כובשת.

כפי שכבר ציינתי, Meat and Wine מתמחה בהכנת בשר בנוסח דרום אפריקה. הסטייקים נמשחים לפני צלייתם ברוטב מסורתי מתקתק ומגיעים אל הצלחת שחומים ועסיסיים. כדי להיכנס לאווירה ובהמתנה לבואם של הסטייקים שעליהם אספר מיד, נשנשנו פתיח מקומי בשם בילטונג. אלו היו שבבי בשר בקר מעושנים ומתפצחים שחברו למוחיטו הקריר שלי כאילו היו אחים שהופרדו בלידתם. נתח אדירים יפהפה של 600 גרם אנטרקוט הונח אחר כבוד בפני כל אחד מאיתנו לצד ערימת צ'יפס פריכים וחמים וסלט ירוק.

בנקודה הזו מתחיל הרגע הקצרצר במונחי זמן אנושי אך ארוך מאד במונחי "עוד רגע נדע אם מדובר בסטייק מהסוג ההוא, הנדיר, הרך, זה שגורם לכל לעצור לרגע". אנחת תענוג בלתי רצונית הבהירה למי שעוד נדרשה לו הבהרה שכן, זה זה. אבחות סכין ספורות לאחר מכן, אי אלו אנחות נוספות ומחסור קל בחמצן ויכולנו לו, לנתח עב הבשר ההוא. תוך כדי שתחקרתי את המלצרית של Meat and Wine בעדינות אך בנחישות על חייה האישיים היא הגישה לנו מוס שוקולד ותה עם נענע שהיו סיום ראוי לערב משובח. רחלי סיפרה אז שהיא סטודנטית למוסיקה ברימון ושיש לה הופעה בסוף החודש. אני מבטיחה לספר חוויות גם מההשקה של הדיסק.